ר' יוסף היה באמצע שנות השבעים לחייו כששמע לראשונה על ההשלכות המלאות של מצבו. הוא סבל במשך שנים מקוצר נשימה והתכווצויות בבית החזה. אבל, כמו רבים מאיתנו, הוא נמנע מהביקורים הנחוצים-אך-מפחידים, אצל הרופא.
"אני אהיה בסדר", הוא חזר ואמר. "הכאבים מגיעים, אבל גם חולפים. ובכל מקרה, מה כבר הרופאים יודעים?"
ר' יוסף שנולד וגדל בירושלים, היה עשוי מחומר חזק, אבל הגיע הרגע שבו לא יכול יותר להתעלם מהאמת. הייתה לו בעיה רצינית, והיא לא חלפה מעצמה.
ר' יוסף לא היה מעולם אדם אפוף תהילה או מפורסם. כמורה אהוב, מדריך רוחני למאות אנשים ומבצר של אמונה איתנה, הוא ניהל את חייו בענווה נעלה ומתוך ביטחון שליו. ותיקי ירושלים מכירים אנשים כמו ר' יוסף. יש כמה וכמה כמותו. הם מתעבים את אורות הזרקורים, בורחים מן הכבוד ומדריכים בשקט את אלה המחפשים עצה טובה, הכוונה או חיזוק.
הם לא עובדים את האלוקים, הם חיים עם האלוקים... בכל רגע של זמנם ובכל תא בגופם.
"חייבים לקבל את המציאות, כבוד הרב", אמר ד"ר מ. "התרופות לא עוזרות. ניסינו כמה סוגים שונים של טיפולים במשך כמה חודשים. נשארה רק אפשרות אחת."
ר' יוסף ישב רגוע והקשיב. הוא ידע מה עומד לבוא.
"האפשרות היחידה שנותרה היא ניתוח; והוא די מסוכן."
אם הניתוח מצליח, תוכל לחיות עוד 20 שנה. אבל יש 50% סיכוי שלא תזכה לצאת חי מחדר הניתוחים.
ד"ר מ. המשיך לתאר את פרטי ניתוח הלב המסוכן שהציע את התקווה היחידה והטובה ביותר שעמדה בפניו. ר' יוסף לא שאל על מספרים, סיכויים או הסתברויות; זאת לא הייתה דרכו. אבל ד"ר מ. הציג אותם בכל זאת.
"אני אגיד לך את כל האמת, כבוד הרב. בלי הניתוח הזה, אין לך סיכוי לחיות יותר משנה. אם הניתוח מצליח, תוכל לחיות עוד 20 שנה. אבל יש 50% סיכוי שלא תזכה לצאת חי מחדר הניתוחים. ההחלטה מונחת כולה בידיך."
תארו לעצמכם התלבטות כזאת. תחשבו על אשתו וילדיו. האם הם רוצים שהוא יעבור את הניתוח, בידיעה שאולי לא יזכו לראותו שוב? או שהם לא יעזו לקחת סיכון גדול כל כך ופשוט יתפללו ויקוו שהרופא טועה? דילמה ברמה כזאת מתרחשת רק בנקודות הקשות ביותר בחיים.
לאחר לילות חסרי שינה והתייעצויות עם כמה מגדולי החכמים, החליט ר' יוסף ששווה לקחת את הסיכון.
בחדר הניתוח
היה זה זמן קצר לאחר שנכנס ר' יוסף לבית החולים. ידידים ואוהבים בכל קצוות הארץ, שטוב לבו וקדושתו נגעו בנשמותיהם, התפללו להצלחתו. אבל רק לבני משפחתו הקרובים ביותר הותר לעמוד ליד מיטתו ברגעים הגדולים שלפני הניתוח.
ואז הגיע הרגע.
ר' יוסף הוצא מחדר-ההכנה, כשאחרי מיטתו צועדת תהלוכה צנועה ודאוגה. אשתו, בין היתר, מחוזקת ונחושה; נכדתו גם היא הייתה שם, מזועזעת ונבוכה. אף אחד לא הוציא מילה. לא היה מה לומר.
בתום הצעדה הארוכה מכל, שנמשכה רק הרף עין, הם הגיעו אל היעד – חדרי הניתוח. הגיע הזמן להיפרד.
חדר הניתוח היה תערובת מוזרה של סטריליות וחולי. כאן החיים מדברים בעד עצמם. כאן ממתין המחר לאלה שזמנם הוגבל. כאן הגורל שולט וההחלטות משפיעות לנצח.
רופאים, אחיות וסניטרים מתרוצצים כולם, מעסיקים את עצמם בפרטים טכניים של הרגע האחרון, בעוד שהחולה, ללא נוע ואולי כמעט בסקרנות, פשוט ממתין ומסתכל. כל כך הרבה אנשים, כל כך הרבה מכשירים, כל כך הרבה אורות בוהקים, כל כך הרבה תשומת לב – הכל מכוון במאמץ מאוחד להביא חיים ובריאות לאדם.
ההכנות הסופיות כמעט הושלמו. ד"ר מ. הציג לר' יוסף את הצוות שיפתח עוד מעט במשימה החשובה - לנסות להציל את חייו. ואז הוא עבר בקצרה על התהליך שעומד לפניו ומה שצפוי לר' יוסף לאחר שיתעורר. אף אחד לא ביטא את האפשרות האחרת, המפחידה.
"בהצלחה", אמר ד"ר מ. כשהורה למרדים להתכונן להחדרת חומר ההרדמה.
אבל לפני שיכול להמשיך, הושטה פתאום ידו של ר' יוסף מהסדין ואחזה בידו של ד"ר מ.
אמרת לי מה שהייתי חייב לדעת. עכשיו אני רוצה להגיד מה שאתה צריך לדעת.
"אם תרשה לי", אמר הזקן העדין לרופא הטוב. "יש משהו שאני מוכרח להגיד לך לפני שאתה מתחיל.
"לפני כמה שבועות הצגת בפניי את הסיכונים הכרוכים בתהליך הזה. היה קשה לשמוע אותם ואפילו קשה יותר לשקול אותם. אמרת לי מה שהייתי חייב לדעת. עכשיו אני רוצה להגיד מה שאתה צריך לדעת.
"אם הניתוח הזה לא יצליח... אם ההתערבות שלך תביא לי מוות במקום חיים, אתה עלול, באופן טבעי, להתאכזב. אולי אפילו תאשים את עצמך על מה שקרה או לא קרה. אולי תרחיק לכת עד כדי שקילה מחדש של כישוריך כרופא, או שתטיל ספק בערכה של הפרוצדורה הרפואית הזאת. כתוצאה מהתהיות שלך, יתכן שתהסס מלבצע את הניתוח הזה לאחרים, שאולי היו יכולים להרוויח מאוד מניתוח מהסוג הזה.
"דע שהחיים נמצאים אך ורק בידי האלוקים. הוא, ורק הוא, קובע את הגורל שלנו – אנשים בשר ודם. לא משנה מה יקרה כאן היום, אתה מוכרח להמשיך עם העבודה החיונית שלך. ניתנו לך כישורים יוצאים מהכלל ואתה חייב להשתמש בהם בלי היסוס, חרטה או חשש. מכיוון שזה לא יהיה הכישלון שלך, אלא רצון ה' שהתממש. אני מקווה שאתה מבין."
זה היה נאום קצר אך עמוק מני ים, ובתוכו מונחת תשורה בעלת ממד נצחי. ד"ר מ. ביצע מאות ניתוחים דומים בעבר, אבל מעולם לא פגש מישהו, בנסיבות הקשות האלה, שהייתה לו הבהירות, האמונה הטהורה וטוב הלב הפשוט, של האיש ששכב לפניו באותו רגע.
"כן", ענה ד"ר מ. "אני מבין. אני מקבל. ואני אסיר תודה."
היה זה שיעור לחיים של אמונה שלמה ואיתנה, שמכילה את הכוח הייחודי, אשר יכול לבוא רק ממי שעומד בפרשת הדרכים של החיים.
ד"ר מ. התעשת ופנה שוב אל המרדים בהוראה להמשיך. אבל ר' יוסף, כך נראה, לא סיים עדיין.
"ו... אה... עוד משהו... וזאת באמת המטרה של כל מה שאמרתי לך עד עכשיו. אם אתעורר באיזשהו חדר התאוששות, אני בטוח שתהיה לצידי. יחד נחגוג את ההצלחה המדהימה.
"אבל תדע, רופא טוב, שהחיים הם אך ורק בידי ה'. הוא ורק הוא קובע את הגורל שלנו, בשר ודם. לא משנה מה יקרה כאן היום, לעולם לא תוכל לקחת את מלוא הקרדיט על הארכת החיים שלי. קיבלת כישרונות יוצאי דופן, ואתה חייב להשתמש בהם בלי גאווה, יהירות או התנשאות. אתה רק שליח של ה', גלגל בטחנת הצדק המלכותית שלו.
"לא אתה תצליח, אלא הבורא שזה רצונו. אני מקווה שאתה מבין."
ד"ר מ. הנהן בכובד ראש. זה היה רגע שלעולם לא ישכח.
ר' יוסף שלח אליו חיוך רך.
ועצם את עיניו.
אפילוג
תוצאות הניתוח אינן רלוונטיות לשיעור המבריק שלימד אותנו ר' יוסף, אבל בוודאי אתם שואלים את עצמכם מה קרה בסוף. ובכן, התפילות הרבות נענו – בחן, בחסד וברחמים.
(14) לא רופא, 16/7/2008 16:59
גאוות הרופא באה
כדי שיצליח במקצוע, תמצירים אישית אין הרבה וזה מאוד קשה וחשוב.
חלק מהסיבה שאדם נהיה רופא זה שבזכותו נראפים וחיים.
רצון זה גם גורם שיחקרו ויקדישו זמנם אחר ידע ויכולת חדשה.
הודיה על התפקיד והרשות מתאימה עם גאוות הרופא.
סיפור יפה , רפואה שלמה לכולם.
(13) התחדשות, 6/7/2008 08:37
אמונה תמימה יראת רוממותו יתברך
מ אליהו קורא בעיון כל אות כה מופלא מרגש,מופלא לחוות נפש המבטאה הוויתי,יישר כח-הכותב עוסק ברפואה טבעית פסיכותרפיה קוגנטיבית הוליסטית,יודע אנוכי אין בי כי ליירא רוממותו ייתברך ליידע דעת תורה זה סוד מהות ה חיים,לכתבי באינטר רושמים בחיפוש אליהו יצחק
(12) תהילה, 3/7/2008 14:54
לא הבנתי- הוא המשיך לחיות?
זה שהתפילות נענו- לא מחייב שהוא לא נפטר... הסיום לא ברור. אני מסוקרנת... הוא קם מהניתוח?
(11) בת חן, 3/7/2008 11:22
הייתי עדה..
במסגרת לימודי סיעוד בבית חולים במרכז הארץ (שאינו נחשב "דתי"..) הייתי עדה לרופא שעשה ניתוח ופני שהתחיל התפלל לה'' שהניתוח יצליח..
זה בהחלט היה מרגש..
(10) חיון אילנה, 2/7/2008 02:58
אדם מול רגע האמת
אני הייתי רוצה פעם אחת לשמוע שהרופאים באמת משבחים את הקב"ה לפני שהם משבחים את הצלחתם, עדיין לא שמעתי עד היום שרופא שמצליח בניתוח מסובך או כל ניתוח שהוא שהוא אומר שהקב"ה עזר לו להצליח או מודה לקב"ה. וחבל מאוד כי באמת כמו שהרב אמר לפני הניתוח שהחיים והמוות בידי הקב"ה ולא בידי המנתח או כל רופא שהוא הם רק שליחים. וההוכחה לכך כמה אנשים עברו מוות קליני והיתעוררו לחיים האים זה בידיים של הרופאים או בקב"ה ישתבח הבורא לעולם אין עוד מלבדו הוא הכל יכול אשרי המאמין והבוטח בו.
(9) שליחת ה'', 30/6/2008 18:10
איזה ביטחון בה''..ועוד לפני ניתוח קשה!
בע"ה שנזכה כולנו לעבוד את ה'' יתברך בכזו אמונה גם ברגעים שלפעמים קשה,ונדמה לנו שאנחננו בייאוש..ואסור לשכוח שהכל לטובה!!
(8) רפי, 30/6/2008 17:34
הבנת יסוד ההצלחה
בס"ד 1/7/08
הרב דסלר כותב-חלק א-עמ''-182-מאמר-הטבע-הסתר ניסים
------------------------------------
"החוכמה/גבורה/עושר-וכל סוג של כח-ניתנת לאדם משום שהוחלט למעלה כי עליו להצליח
בביצוע מטרה מסוימת-ולא להיפך חו"ח-כמו
שנדמה לחלק מהאנשים שאדם מצליח משום
שיש לו חכמה/גבורה/עושר-או כח ספציפי מסויים-אם יוחלט שהוא יכשל-תלקח ממנו
ואפילו לזמן קצר ביותר החוכמה/גבורה עושר/ו-או אותו כח ספציפי הנחוץ להצלחה"
(7) עדינה, 30/6/2008 04:40
איזה אמונה וביטחון בה''.
הלוואי שכולנו נזכה לדעת שהכל מאיתו יתברך ואין שום כוח מלבדו.
(6) יוסי, 30/6/2008 03:17
אמונה?
מה היה קורה אילו האיש המדהים היה מחליט לא לעבור את הניתוח?מה היה אז קורה? מלא הוא לא היה עובר את הניתוח והיה שורד לעוד 20 שנה אז אפשר להגיד וואו, כל יום יש סיפור על ניתוחים מסוכנים שמצליחים ולא מצליחים. אבל מעט מאוד סיפור על אנשים שמחלימים למרות האיום על חייהם ולמרות שנותנים להם תנאי אחד להמשיך לחיות: ניתוח או למות, אדם שעושה בחירה כזאת ומחלים ....ווואוו זה מסטר אמיתי
(5) שרה מנשה, 30/6/2008 00:00
מרגש ומחדד שאין עוד מלבדו
אין ספק שזה כח האמונה וכח התפילה, שבעז"ה שנזכה כולנו להתחזק באמונה ובשמחה. ושנצליח כולנו להחזיק בחבל המשיח שזה האמונה. אמן כן יהי רצון
(4) אתי חזן, 29/6/2008 15:46
ספור מענין ומרתק .וכל הכבוד לר "יוסף שמצא לנכון לומר לרופא את מה שהוא חושב בנידון שירבו כאלה זה רק נותן חומר מחשבה לרופאים שהם לא לבד בזמן טיפול בחולים . יש השגחה עליונה וכוח האמונה עובד והוא מביא איתו שפע של הצלחות במקרים כאלה .ואכן יש ניסים בעולם.
(3) מגיב סדרתי, 29/6/2008 09:43
ואז בא פציינט חמום מוח ודקר את מנתח הלב במברג
הוא נשאר משותק בפלג גופו העליון לכל ימי חייו וכבר לא יכל לנתח...
(2) יהודיה, 29/6/2008 06:34
ממש גרמתם לי לבכות, ככה באמצע היום..יהי רצון:
שמשיח צדקנו יבוא במהרה, שהקב"ה יבטל גזרות קשות מעל כל עמו ישראל,ניהי רצון שהקב"ה ישלח רפואה שלמה לכל עמו ישראל במהרה!שנזכה לחיות באמונה בהירה כזו יום יום, רגע רגע, אמן!
(1) שני, 29/6/2008 06:20
מדהים
איזה כוח יש לאדם כל כך פשוט לכאורה.
כמו האוקיינוס- מרחוק הוא חלק וכחול ופשוט, שום דבר לא בולט או יוצא דופן, אבל במעמקים- מסתתר עולם ומלואו.