אילו היה א-לוהים שמש, כל אחד מאיתנו היה קרן של אורו הא-לוהי. הרב אריה קפלן מסביר באחד מספריו שבכדי שנצליח לחוש באמת העוצמתית הזאת, אנחנו מוכרחים ללמוד לשחרר את האני הפנימי שלנו מכבלי המלכודות החיצוניות. במלים אחרות: אנחנו צריכים להתחבר לנשמה שלנו כחלק נפרד מהאישיות שלנו, מחשבותינו ותחושותינו.
מטרת שחרור העצמיות מהמלכודות החיצוניות, היא להבין שאנחנו לא המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, הגוף שלנו, הכסף שלנו, הקריירה שלנו או הרכוש שלנו. כל הדברים הללו הם אמנם חלק מהאישיות החיצונית, אך לא חלק מהאני הפנימי. אנחנו צריכים להישאר אנחנו, גם אם נאבד, חלילה, את כל הדברים האלה. אנשים רבים חוששים שאילו יופשטו מאותם דברים חיצוניים, הם לא יהיו שווים דבר.
אנחנו לא המחשבות שלנו, הרגשות שלנו, הגוף שלנו, הכסף שלנו, הקריירה שלנו או הרכוש שלנו.
יש סצינה חזקה בספרו של ויקטור פרנקל, "האדם מחפש משמעות", שבו מתאר המחבר כיצד היו הנאצים מעמידים בשורה יהודים כדי לבחור מי ילך לתאי הגזים ומי ילך למחנות העבודה. קצין נאצי היה עומד מול השורה, מרים את ידו הכפופה במרפקה, ובתנועת אצבע אחת מצביע בפשטות שמאלה, ימינה, שמאלה, ימינה. אצבע קטנה אחת קובעת אם יחיה האדם או ימות.
פרנקל נשלח לחדר עם אחרים, שם ציוו עליהם: "להתפשט, להסיר את כל הבגדים ולהשליך לערימה במרכז החדר בתוך שתי דקות!" האסירים היהודים התפשטו בהיסטריה והשליכו את בגדיהם לערימה המרכזית, כשהם חוששים שלא יספיקו וייהרגו. כל מה שנותר להם הוא ישותם העירומה.
פרנקל, לעומת זאת, עמד כשהוא עדיין אוחז בכתבים שתיעדו את מחקר חייו. המטמון הזה אצר את כל מה שהצליח אי פעם להשיג במחקרו הפילוסופי. הוא ניגש לקצין הגרמני, בעודו לופת את הנכס היקר, וניסה להסביר שהדפים שלו אינם שווים כלום לנאצים. בתחילה נראה היה שהקצין מקשיב בהתחשבות, אבל אז הוא צעק: "זרוק את זה לערמה!"
פרנקל התעקש בטירוף: "אתה לא מבין. זאת עבודת חיי! בשבילכם זאת סתם חתיכת נייר חסרת משמעות."
אבל הנאצי רק ענה: "תזרוק את זה לערימה!"
פרנקל ציית לפקודה. גם הוא נותר במערומיו. כל מה שנותר לו היה הוא עצמו.
תארו לעצמכם את טרגדיית האובדן שלו. אבל, תארו לעצמכם גם את פוטנציאל הצמיחה הרוחנית שיכלו להשיג אלה שעברו את אותו הניסיון. לפעמים, התנסות כואבת מאוד מזַמנת לנו התעלות רוחנית אדירה. פרנקל מתייחס למושג הזה בספרו, כשהוא מספר כמה רבים האנשים במחנות הריכוז שהפכו להיות רוחניים באופן בולט. אלה שהיו יותר דתיים וקשורים לרוחניות, מסביר פרנקל, שרדו זמן רב יותר מאלה שהיו גדולים מבחינה גופנית, אבל חסרו את החוסן הפנימי.
פרנקל כותב שלאחר שכולם התפשטו, נתנו להם הנאצים מדים של מחנה ריכוז, שנלבשו קודם על ידי בני אדם שהומתו בתאי הגזים. כשלבש פרנקל את מדי האסירים הקרועים והמלוכלכים, הוא הכניס את ידו לכיס ומצא שם חתיכת נייר. הוא הוציא אותה וראה שכתובה שם קריאת שמע, ההצהרה היומיומית היהודית שא-לוהים הוא אחד ויחיד ואין מציאות אחרת בלתו. חתיכת נייר קטנה זו, מתוך סידור התפילה שיהודי אחר הצליח לשמור, הייתה התמורה שבה זכה פרנקל בעד אוסף כתביו. פרנקל הבין שכאשר ויתר על עבודת חייו, הוא קיבל את קריאת השמע.
לי זה אומר, שכאשר הופשט פרנקל מאישיותו החיצונית ונותר להתעמת עם נשמתו החשופה, הוא היה מסוגל לגלות את זהותו האמיתית – הזדהות עם מקור כל הערך העצמי – הא-ל הנצחי, האחד והיחיד. ואת הקשר הזה אף אחד לא יכול לקחת ממך.
שחרור ה"אני" מהגלות
הנשמה שלנו אבודה באגו ולמעשה נמצאת בגלות
אז בעצם, מי אנחנו? האם אנחנו העבודה שלנו או הנשמה הנצחית? אם אנחנו חוששים שלא נהיה שווים אם נופרד מהאישיות שלנו, אז אנחנו נמצאים במצב של גלות רוחנית. אם תמיד הגדרנו את עצמנו במושגים של - הקריירה שלנו, הרכוש, המעמד החברתי ומה חושבים עלינו האחרים, אז אנחנו לא אנחנו. הנשמה שלנו נמצאת, אם כן, בגלות. אנחנו שבויים בידי מחשבותינו, רגשותינו, גופנו, עושרנו, המעמד החברתי שלנו, וכל דבר אחר שבונה את האישיות הארעית שלנו. הנשמה אבודה באגו, ואנו מתנכרים לאישיות האמיתית שלנו שמחוברת לנצח אל הא-לוהים.
מטרת היהדות – בין אם זה על ידי לימוד תורה, מחשבה ומוסר, תפילה או שמירת מצוות – היא לשחרר את הנשמה מגלותה, להעניק לנו כלים לשחרר את עצמנו מאותם כבלים הקושרים אותנו לארעיות ולמוות. אנחנו צריכים לשחרר את העצמיות – את האני האינדיבידואלי – ולכוון אותה שוב אל מקורה, "האני האולטימטיבי". כשאנחנו עושים זאת, אנחנו חווים את המשמעות המיסטית של הדיבר הראשון שנשמע בהר סיני לפני 3,300 שנים: "אנכי ה' א-לוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". זו הדרך האמיתית לשחרור רוחני, לשלום פנימי ולהגשמה עצמית.
מעוגנים ומרוכזים בא-לוהים
היהדות מתייחסת לא-לוהים כאל "צור חיינו" – סלע קיומנו. במילים אחרות, אנחנו חזקים ויציבים באמת, רק כשאנחנו מעגנים ומצמידים את עצמנו אל הא-ל – שהוא סלע-האב של כל התודעה. היהדות מלמדת אותנו גם שכל אחד מאיתנו נברא בצלם א-לוהים ושהמטרה שלנו היא עבודתו. במילים אחרות, כל אחד ואחד מאיתנו הוא ביטוי אישי ומיוחד של הא-ל ומשמש צינור ייחודי לגילוי נוכחותו של הבורא בעולמנו. זאת מטרתנו והנאתנו העילאית.
באופן טבעי, אנחנו רוצים לחוות את האמת של 'מי אנחנו'. אנחנו מחפשים קשר לשָלם, לגָדול יותר, מפני שאנחנו מחוברים לשלמות גדולה יותר. המשמעת הרוחנית של חיים על פי המצוות, מאפשרת לנו למרכז ולעגן את העצמיות שלנו אל הא-לוהים ולחיים של עבודתו. חיים אלו מעניקים לנו יכולת להתנתק ממלכודותיה החיצוניות של האישיות, ולחוש מאוחדים עם הבורא.
גמול נצחי ופנימי
כשקיבלו בני ישראל את המצוות מא-לוהים בהר סיני, הם הבינו את ההבדל בין חופש ממשעבד לבין חירות הביטוי העצמי. כשיצאו בני ישראל ממצרים, הם השתחררו משעבוד מצרים, אבל רק כשקיבלו את המצוות, הם זכו בַּחֵירות להיות הם עצמם – ביטוי ייחודי של הא-ל, צינורות לזרימת הנוכחות הא-לוהית אל תוך העולם. חיי התורה הם עניין של חירות והגשמה עצמית. הם לא עוסקים בשינוי האדם, אלא בלהיות הוא עצמו.
חיי התורה הם עניין של חירות והגשמה עצמית. הם לא עוסקים בשינוי האדם, אלא בלהיות הוא עצמו.
שמירת המצוות מעניקה לנו את היכולת להתקרב לא-לוהים, ולהיות האני הא-לוהי האמיתי שלנו. בתחילה, אולי נחוש שציות לא-לוהים הוא מכביד ומגביל. אולם, למרבה הפלא, ציות לא-לוהים הופכים להיות מקור של יכולת וחירות. על ידי המצוות, אנחנו יכולים לחוות את הא-ל ככוח יסודי בתוכנו, ששואף לבוא לידי ביטוי באמצעותנו. בנקודה זו אנחנו כבר לא מרגישים שהמצוות הן פעולה של ציות, אלא ביטוי חופשי של האני הא-לוהי הפנימי האמיתי, כאספקט של הא-לוהים.
במילים אחרות, לאחר שנהפוך את רצון הא-לוהים לרצוננו ונציית, נגיע להבנה שרצונו הוא בעצם מה שאנחנו, בעומק לבנו, באמת רצינו כל הזמן! מכיוון שהרצונות שלנו הם ביטוי והקרנה של רצונו. כל אחד מאיתנו, ביסודו, הוא גילוי ייחודי של נשמת כל הנשמות.
קיום המצוות אינו עניין של 'איסוף נקודות זכות' שייפרעו לאחר מותנו. הבנה כזאת אולי התאימה לנו בגיל 5; באיזו דרך אחרת יכלו הורינו ומורינו להסביר לנו זאת? אבל, כבוגרים, אנחנו צריכים להבין שמצוות משנות לחלוטין את חוויית החיים שלנו – מעניקות לנו יכולת לחוש מחוברים אל מקור כל החיים, המודעות, החירות והיצירתיות. אנשים רבים מתנגדים לחיים המוקדשים לעבודת הא-ל, כי הם לא מבינים שא-לוהים הוא מקור כל ההוויה, כל הכוחות, כל הערכים והאידיאלים.
"עבודת ה' " משמעותה, לגלם ולהביא לעולם את אהבת הא-ל, את כל החכמה, הבנה, רחמים, צדק, חסד, יופי, אמת, שלום וכו'. כאשר אנחנו פועלים ברחמים, אנחנו משמשים כלי לגלות את מקור הרחמים כולם. כשאנו פועלים בשכל, אנחנו משמשים כלי לגלות את מקור כל החכמה. וכשאנו פועלים בצדק, אנחנו משמשים כלי לגלות את מקור כל הצדק. כשאנו הופכים את חיינו לאמצעי למען מטרה, גדולה יותר מעצמנו, אז אנחנו חווים את הנאת המשמעות המוחלטת. אבל, אם נהפוך את חיינו ל'הכל' ולמטרת המטרות בעצמם, אז זה סוף החיים שלנו.
(23) חן, 20/5/2020 22:32
תשובה יפהיפיה!
חיפשתי בגוגל מיהו האני לפי היהדות בעקבות תאוריה שנחשפתי אליה, המבוססת של תורות המזרח. התשובה של הרב עשתה לי סדר בראש... ישר כח.
(22) גבי, 24/4/2020 07:47
הדת נכשלה
כדתי לשעבר מזמן מזמן אני מאמין שזאת הייתה אכן כוונת הדת היהודית וכמו שלמדתי בטעמי המצוות אך לצערי גם הדת היהודית כמו שאר הדתות נכשלה וגם בתוכה קמו זרמים חדשים שהבינו את זה, כמו החסידות וניסו לשנות, אך נכשלו טבע האדם שהוא נתפס לטפל ולפולחן הדתי, לגינונים החיצוניים ולא לעיקר - אהבת האל ואהבת האדם ויותר מכך, ההיצמדות העיוורת לכתוב הישן והלא מעודכן, מבלי לפתוח את העיניים, לבחון, לחקור וללמוד את מצבנו האמיתי במציאות החדשה, היא עיוורון מתקדם.... לא פלא שהנצרות קמה מהיהדות... גם הקבלה היהודית שהייתה ניסיון מאלף לשנות הוחנקה ע"י הזרם המרכזי צר האופקים וכמו יתר הדתות, הדת היהודית היא יסוד להפרדה בין עמים, למלחמות ושנאה כשאתה מפריד את עצמך מאחרים, לא "מתבולל" בתוכם, אוכל את לחמם או מתחתן איתם ומחזיק מעצמך חלק מ"עם סגולה", הפכת את האחר לנחות ממך וזה מה שמטפח את השנאה והגזענות תראה את הגזענות בתוך הזרמים הדתיים בעם ותבין עוד יותר את המגמה הפסולה הדת עבר זמנה, היא הייתה רלוונטית כדי להוציא את האנושות מה פרימיטיביות ועבודת האלילים, אך היום היא כבר לא רלוונטית - כשהיא תעלם מהעולם, העולם יהיה יותר טוב
(21) Liroz, 26/6/2018 09:22
האדם מחפש משמעות
אני מודה שהפסקתי לקרוא באמצע, אולי כי כל השאר לא מדבר אלי יותר מדי. חייבת להגיב בקשר לפרנקל ועבודת חייו. הןא כותב בספר באופן שלא ניתן לפספס שעצם העובדה שהעבודה הזאת נלקחה ממנו והוא התחיל לכתוב אותה מחדש על האדמה - הוביל לאחת הסיבות שהוא הצליח לעבור את הגהינום הזה. זה ולא פיסת נייר עם תפילה עליה. כל הספר שלו מדבר על כך שהאדם צריך משמעות בכדי להמשיך הלאה, בכדי להתגבר על הכל. משמעות, סיבה וכן גם אמונה. ספר מרתק שמדבר הרבה מעבר ליהדות, אלוהות וכו. הוא מדבר על אור פנימי, כח פנימי ויצר הישרדות יוצא דופן שכל אדם אוחז בתוכו.
(20) רועי, 19/8/2012 00:54
חזק ביתר
(19) נס, 9/8/2012 09:34
כתבה עמוקה , רק איך זה מסתדר עם
אם אנחנו זה לא מחשבותינו, כיתת זה מסתדר עם האמרה של הרבי מברסלב ? ״אתה נמצא במקום בו מחשבותיך נמצאות...״
חשון, 18/8/2012 21:11
ברסלבר הנס
מה הבעיה? אתה נמצא היכן שמחשבותיך, אבל במאמר קראנו שהנשמה היא לא בדיוק איפה שאתה ומחשבותיך נמצאים, אלא היא משהו אלוקי יותר ויש בה מדרגות(נפש רוח נשמה)ומחשבותיך זה מגבלה שאתה שם עליה ברמות הנמוכות יותר הגשמיות יותר שלה. שנזכה לעשות רצונו עד שהיא לא תרצה לשוב למקור מחצבתה, מרוב הקדושה שנשפיע עליה מתוך החומר(כמו אצל משה רבינו)
מיכל, 19/8/2012 05:32
תלוי-
האמרה של רבי נחמן מברסלב אומרת שאדם הוא לא מה שמחשבותיו, אלא מבחינה רוחנית הוא נמצא במקום שהמחשבות שלו נמצאות.. מדברים פה על האני האמיתי של האדם.. המחשבות של האדם מביאות אותו למקום בו הוא רוצה להיות, אבל זה לא אומר שזה מה שהוא באמת.. לכן אומרים שעדיף שיחשוב אדם מחשבות חיוביות.. כי מחשבות שליליות מורידות את האדם מבחינה רוחנית, ואז האדם מתבלבל, יורד, והופך רחוק מהאני האמיתי שלו..
אנונימי, 2/9/2012 08:51
האני העליון
איפה שאתה חושב שם אתה נמצא.....כלומר המחשבה קובעת את המיקום הרוחני.....אך לא את ה"אני שלך"...... כלומר האני יותר גבוה מהמחשבה
(18) חי, 6/8/2012 21:50
תודה!!!!
תודה רבה!!!! איזה מסר חזק! שנזכה להפנים ולחיות לפי זה.....
(17) אנונימי, 6/8/2012 14:09
כתבה ברורה נהנתי לקרוא
תודה רבה על הכתבה. הכתבה הבהירה דברים פונדמינטלים
(16) מירי גל, 6/8/2012 14:00
על פי הרגשתי , מאמר נפלא נוגע בפנימיות באמת
בהחלט מעצים ו משכנע בניחוש שחשים בסבל וכאילו לא יכולים לו והוא באמת נותן כח ופורפורציות למה שחשוב באמץ בנושא של קיום המצוות כאן אולי מפאת קוצר היריעה. לא השתכנעתינ, מכבדת אתמהאנשיםנשמקיימים מצוות בכוונתם והתעסקותםנללא כוונה אז במה זה מועי? הכיצד לדוגמא ״נסיעה במעלית ״ של שבת מעצימה את הפנימיות ובזה אני עובדת את האל . אשמח להתייחסות לתגובה למאמרים או שיחה מעמיקה במיוחד במצבי המתלבט התוהה ונבלי כל ספק גם תועה
(15) מיכאלה, 5/8/2012 17:22
הלואי שהכל היה כל כך פשוט
מה שחשוב יותר מכול המצוות גם יחד והקשה מכל הוא: ואהבת לרעך כמוך!! ללא תנאים. לו כל אחד מאתנו, בני אנוש, היה מבין את החוק הזה - דיינו ! כל השאר בטל בששים!! רק אהבה בינינו ללא תנאים - תנצח !
מלכה רוזנפלד, 14/8/2012 10:36
כמה נכון מה שכתבת
נכון מאוד וקשה לביצוע כפי שכתבת.חינוך,נתינת דוגמה אישית וקצת חמלה ועזרה הדדית,מילה טובה,חיוך,עידוד-בידינו הדבר.
(14) זיוה, 15/11/2010 07:22
בני אדם על פני כדור הארץ
לניהול דעתי בני אדם על פני כדור הארץ הם כה עיוורים שלא רואים דברים משמעותיים בחיים הם כה עיוורים לדוג' שהם כל הזמןן עסוקים באיך לאכול אחד את השני . בין עדות /מדינות כל אחד חושב שהוא המיוחד זהו בעצם אגו גאוותנות זה בעצם להיות עם אף למעלה ... "לא אני מיוחד ולא אתה לא אתה לא בן אדם אותך לא ברא ה' " וישנה דבר נוסף שזה לא ניתן להסברה שבני אדם נראה לי שגם אם יחיו אלף שנה לא יציחו לראות זאת אז אני לא טורחת לבלב למשהו את המוח . האה אם זה גורם לשאילה בראש שאם אני יהודיה או לא , אני בהחלט יהודיה .
(13) אלדן, 14/10/2008 09:41
מאמר יפה ומעניין, רק לא הבנתי את הנקודה של למה התורה אינה עוסקת בשינוי האדם ובלהיות הוא עצמו, להבנתי כדי להיות אנחנו עצמנו עלינו להשתנות קודם כדי להגיע למי שאנחנו באמת בנשמתינו, ככה שזה הדבר היחיד שהעלה תהייה במוחי או שאינני מסכים איתו.
(12) NHRC, 26/6/2008 03:32
ייחודי,
בשונה הכל כך מהרבה הרצאות ואנשים (שאני ח"ו לא מזלזלת בהם)שרוצים תגובה מידיית שישר אחרי השיחה שלהם יתחילו להתלבש צנוע,לא לדבר לשון הרע וכו...אז הם משתמשים בדרך של שכר ועונש,גם בקרב קהל מבוגר. ועוזבים את הרובד העמוק והאמיתי יותר שמביא לתוצאות עוצמתיות יותר,
ממש שמחתי לקרוא את המאמר הוא חיזק אותי מאוד.תודה רבה
(11) אתי, 1/1/2008 04:57
נהניתי לקרוא את המאמר המעצים ומחזק.
זה למעשה מה שמקובלים מסבירים שהתורה היא פיתוח הנשמה. הרב מיכאל לייטמן שמלמד את חכמת הקבלה מתוך כתבי המקובל האשלג מדגיש שהלימוד בכתבי המקובל מושך אור תיקון אל הנשמה בגלל הסגולה המיוחדת שקיימת בכתבי המקובל. תודה ויישר כח.
(10) שלומית, 25/11/2007 12:20
תגובה למאמר
מאמר מעמיק ומעניין מאוד, לדעת שהחיים שווי ערך אפילו שאין רכוש, מעמד, וקריירה.רק אתה בנפשך ובנשמתך.
(9) אנונימי, 19/11/2007 13:31
מרתק
המאמר הזה יוצא דופן, קוראים אותו בנשימה אחת קשה לעצור.. פשוט מדהים.
אני מודה לאלוקים על הזכות שנפלה בחלקי ולקרוא וכמובן בהבטחה שלפחות להישתדל ליישם.
(8) גיאה קריכלי, 23/10/2007 09:32
יש הרבה בילבול
אנחנו כן מחשבות אלוהים,אבל לא היגענו לעולם הזה בשביל לחשוב.כל אחד צריך להגיע לגילוי האור שאלוהים נתן בנו כשניבראנו.יש לי בלוג הדרכה בתפוז,הבלוגיה.שם הבלוג הוא אומרי4 כנסו ותלמדו את האמת הניצחית.
(7) חנה, 22/10/2007 09:00
כתבה מאוד חזקה ישר כח
(6) , 18/10/2007 05:26
אני האמיתי
בהתייחס לפרשת "לך לך" ולמי שלומדו לעומק -הרי כתבה מופלאה זו מחדדת ההליכה של אב - רם לעבור התהליכים לחוץ על מנת להיות בר-הולדה מבפנים עם כל הכרוך בקשר האלוקי הבלתי מתפשר. יישר כח ! " אלה הדברים" (דיבורים) שעכשיו שלם הזמן לחיותם ולדובבם כהווית שיחה על כל אתר.
(5) חיה גולן, 16/10/2007 11:55
בקשה לפירוט יתר
הנושא מעסיק עוד רבים כמוני.לאחר שקראתי נשארתי עם אותה השאלה איך אני בדיוק יכולה להרגיש בחיי היום יום את המשמעות של חיי. ואיך בקיום המצוות בצורה פרטנית ארגיש בכל רגע שאני חיה מתוך משמעות. הנושא חשוב מאוד אבל גם אחרי שסיימתי לקרוא זה כאילו קראתי רק את הכותרת ללא מענה מעשי . אודה לכם על תשובתכם .
חיה גולן
(4) , 15/10/2007 14:51
מעורר לחיים
תודה רבה על מאמר מלמד על מהות החיים השירה והמחייה לאמת לאמיתה- פשוט להיות אני שה' רוצה. סוד החיים. שנזכה תודה רבה
(3) יעל חסיד, 15/10/2007 08:00
נחמד לדעת שיש עוד אנשים ומאמרים שמחזירים אותנו לאמת הפנימית שלנו...
מאמר מאלף ומשיב נפש.
(2) אורלי, 14/10/2007 08:07
דיעה על המאמר
מאמר יוצא מין הכלל נכון ומעניין
מאוד נהניתי לקרוא אותו מקווה שיביא לי תועלת ממשית באופן מעשי
אמן
תודה רבה מראש על הכתבות והמאמרים.
אורלי.
(1) אליקים, 14/10/2007 05:54
מעניין ומחכים
לצערי כל מה שהחברה הסובבת אותנו מטיפה לנו זה לחשוב שאנחנו זה הגוף או המקצוע שלנו.