יש תחום מחקר שלם בשם עליונות מדומה (Illusory superiority) שחוקר את הדרך שבה אנחנו מעריכים את עצמנו. קצת מספרים ממחקרים שנעשו:
 87%
מהסטודנטים ל MBA בסטנפורד דירגו את עצמם מעל החציון.
68%
 מהמרצים באוניברסיטת נברסקה דירגו את עצמם ב 25% העליון.
 70%
דירגו את עצמם עם יכולת הנהגה מעל החציון.

85%  טוענים שהם מסתדרים עם אחרים יותר טוב מהחציון. 25% דירגו את עצמם ב 1% העליון.

93%  מהנהגים טוענים שהם טובים מהחציון
 88%
מהנהגים טוענים שהם נוהגים יותר בטוח מהחציון.
(לגבי הנהיגה, כנראה שבארץ המספרים יהיו קצת יותר גבוהים(...

המספרים דומים לעוד הרבה תחומים כמו: IQ לעומת הסובבים אותנו,
זיכרון לעומת חתכי גיל שלנו, איכות הזוגיות ביחס לאחרים, פופולריות ביחס לחברים, יכולות קוגניטיביות, אורח חיים בריא ועוד.

מצד אחד זה טוב, כי זה נותן לנו ביטחון לעשות דברים ולהעז. מצד שני, אי אפשר להתעלם מההשלכות של זה על יחסים בעבודה, על זוגיות, על הסובלנות שלנו כלפי אחרים, על הנכונות לשמוע דעה שונה ועל הנכונות שלנו ללמוד ולהשתפר. למה שנרצה להתפתח אם אנחנו באחוזון העליון?

בפרשת השבוע (וישלח) בספר הזוהר נכתב "והיצר הרע מגביה לבו ורצונו של אדם בגאווה, והאדם הולך אחריו... עד שיצר הרע מתגאה עליו ומושך אותו לגיהנום". יצר הרע זה אותו כוח בנו שמרחיק אותנו מאהבה, משמחה ומאושר. אחד הכלים שלו זוהי הגאווה. כמובן שפה לא מדובר על גיהנום כמו בסרטים המצוירים. גיהנום זה המצב בעולם הזה, שבו אנו לגמרי תחת שליטת היצר. גיהנום, זה מריבות בלתי פוסקות בבית ובעבודה, זה מאבקי כוחות, זו פגיעה באנשים שחשובים לנו, זה חוסר יציבות ממשלתית, זו התנהלות שמביאה לפגיעה בשם שלנו ובפרנסה שלנו ועוד מצבים. כולנו חווים גיהנום מידי פעם.

ספר הזוהר ממשיך ומתאר "מי שאינו הולך אחר היצר הרע, ואינו מתגאה כלל... ואז יצר הרע מתהפך להיות עבד לו, שאינו יכול לשלוט עליו. ולהיפך, אותו האדם שולט עליו, כמו... ואתה תמשול בו". כלומר ברגע שאנחנו לא נכנעים לגאווה ולחשיבות העצמית שלנו, אנחנו מפסיקים להיות תחת שליטת היצר הרע ומתחילים לשלוט בו. אז נוכל לחיות חיים נטולי דרמות, כעסים, פחדים, עצבות ועצלות ונוכל לפעול בשמחה, ביצירתיות, בביטחון ובאהבה. נקבל שליטה בחיים שלנו במקום שנהיה מנוהלים על ידי תבניות אוטומטיות שסיפחנו במהלך חיינו.

נתחיל לשים לב למקומות שבהם אנו מתגאים ללא סיבה מספקת, ושבהם אנו מרגישים עליונות מדומה. (האמת שתמיד העליונות מדומה, כי איך ייתכן שניקח קרדיט על מתנות וכוחות שקיבלנו מהאל?) נוותר כלל על הצורך בהשוואה לאחרים.

 

ואז אולי נתחיל להקשיב קצת יותר לאחרים, דבר שבהתאם יוביל לשינוי השיח הציבורי ואולי כתוצאה מכך גם היחסים הבין-אישיים שלנו ישתפרו במידה ניכרת.