הוא הגיע סוף סוף, הגשם המיוחל, ופתח לנו באבחת מטר את עונת החורף. הגשם מלווה אותנו מידי שנה בתחושות מעורבות. שמחה והרגשת רעננות והתחדשות מצד אחד, ומן הצד השני קור ורטיבות, לכלוך ושפעת. המבול הנוכחי תפס אותי יושב בביתי מול החלון, ותוך כדי התבוננות מעמיקה בפלאי הטיפות המתנפצות על הרחוב, הגעתי לאיזה תובנה שאפשר לקחת מימות הגשמים.

חשבתי לעצמי, הרי הגשם איננו דבר המובן מאליו.

בזיכרוני הקצר שוכנות להן כמה שנים שחונות במיוחד שחווינו בעשור האחרון. אין אחד שיוכל למצוא פתרון שיבטיח את ירידת הגשמים בכמות מספיקה מידי חורף. ועם זאת, אנחנו חיים, נושמים, רגועים עד כמה שניתן, וככל הנראה לא תמצאו ולו אדם אחד שאינו יכול להירדם בלילה מדאגת 'מה יהיה עם הגשם השנה?'

למה באמת אנחנו כל כך רגועים? כנראה כולנו מבינים בתוך תוכנו שבחיים, לא הכל בשליטתנו. שישנם המון תחומים שנוגעים לחיינו, שאין לנו את היכולת ליצור אותם. כמה שנתאמץ ונרדוף אחר הישגים שונים בחיים שלנו, תמיד נזכור שכל כך הרבה איננו בידינו, ואינו תלוי בנו כלל.

לא פעם שומעים על אנשים שאבדו בן לילה סכומי כסף אגדיים, שעמלו עליהם שנים רבות. סיפור כזה מעמיד אותנו במקום, שלא תמיד אנחנו יכולים בעשר אצבעותינו להשיג את כל מה שהיינו רוצים. ואם בעניין הגשם אנחנו יכולים להיות רגועים, ולחיות בשמחה עם העובדה שלא הכל בידינו, בוודאי שבתחומים נוספים נוכל לחיות ביתר שלווה.

אולי לזה התכוונן האמורא רבי יוחנן כשאמר:

"שלושה מפתחות בידו של הקדוש ברוך הוא שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן:
מפתח של גשמים
ומפתח של חיה [לידה]
ומפתח של תחיית המתים".
[תלמוד בבלי, מסכת תענית]

רבי יוחנן הביא את הדוגמאות של גשם, לידה, ותחיית מתים. הוא בא ללמד אותנו, שבדיוק כפי שברור לכולם שמת אינו יכול להחיות את עצמו לבד גם אם יעשה כל מאמץ, וכמו שהבאת ילד בריא לעולם זהו דבר שאין לאף אחד עליו שליטה, ולא מובן מאליו, וכן שהגשם אינו תלוי ביכולותנו, כך גם בכל תחומי החיים, יש גבול לשליטה שלנו.

אם נפנים את המסר שלא הכל בידינו, החיים יהיו הרבה יותר רגועים. נדע, שגם אם משהו לא הולך בדיוק כמתוכנן, לא תמיד זה בגלל שלא עשינו מספיק. נדע, שעלינו להשקיע בעבודה כמה שנדרש, אבל לא להתייגע בהשקעה ובדאגה מעבר לנדרש, ונוכל להתחיל לחיות באמת.

חורף בריא !