שַׁחַר הִפְצִיעַ וְעָלָה
נְתִיב הָאוֹר נִגְלָה.
הַאִם הָיָה תָּמִיד נִמְצָא
אוֹ שֶׁפִּתְאוֹם יָצָא?
מַה קָּדַם, לְמַה קָּדַם?
הַחוֹשֶׁךְ וְהָאוֹר.
מַה גָּלוּי, מַה נֶּעֱלָם,
אֵיזֶה רָז נוֹשֵׂא עוֹלָם?
לָמָּה זָר וְנֶעֱלַם?
אֵיזֶה רָז נוֹשֵׂא אָדָם?
מֶלֶךְ עַל חַיָּיו.
מְשִׂימָה כֹּה עֲצוּמָה
נִצֶּבֶת בְּפָנָיו.

אֶל הַמַּסָּע יוֹצֵא תִּינוֹק,
הַמַּטָּרָה תִּקּוּן.
מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּפְגֹּשׁ מַשָּׂא
מוּטָב יִבְרֹר כִּוּוּן,
כִּי אִם יַחְמִיץ אֶת הַתַּכְלִית
יִהְיֶה נִתּוּק מֻחְלָט.
יֵשׁ זְמַן שִׁבְעִים שְׁמוֹנִים שָׁנָה
מוּטָב יַתְחִיל מִיַּד.
הָעִקָּר לִבְרֹר כִּוּוּן
לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב.
נִתָּן לְךָ אַרְגָּז כֵּלִים
יֵשׁ מֹחַ וְיֵשׁ לֵב.
יֵשׁ קֶשֶׁב, הִתְבּוֹנְנוּת, דִּבּוּר,
עוֹד כָּהֵנָּה חֲלָקִים.
מִיַּד נִבְנֶה לְךָ סִפּוּר,
נִקְרָא סִפּוּר חַיִּים.

תִּינוֹק מַגִּיעַ לָעוֹלָם
בְּתַרְמִילוֹ הָרֵיק
הוּא תָּר אַחַר מִלּוּי רָאוּי
שֶׁלֹּא לְהִתְנַתֵּק.
טֶרֶם לֵידָתוֹ אוֹמְרִים לוֹ זְכוֹר,
בְּתוֹכְךָ טָמוּן הָאוֹר,
אַל תַּאֲמִין לַחֲשֵׁכָה,
כִּי בֹא תָבוֹא הַשִּׁכְחָה.

מֵעֵבֶר לַקּוֹלוֹת בַּחוּץ,
מֵעֵבֶר לַצְּלִילִים,
שׁוֹכֵן בְּךָ קוֹל הַנְּשָׁמָה,
קוֹרֵא מִמַּעֲמַקִּים.

אֶבְרֵי גּוּפְךָ הֵם חֲלָקֶיךָ הַנִּגְלִים
וּבְעִקָּר מְבַצְּעִים אֶת תַּפְקִידֵיךָ הָרְגִילִים.
הָרוּח הַנּוֹשֶׁבֶת מְבַשֶּׂרֶת תַּעֲנוּג,
שֶׁלֹּא קָשׁוּר לְתַפְקִידֵי הַגּוּף
שֶׁסּוֹפוֹ לָפוּג.
כְּשֶׁהָאֵיבָרִים בְּרִיאִים,
בַּחוּץ וְגַּם בִּפְנִים,
בְּעוֹרְקֶיךָ וְנִימֶיךָ
בְּאֵרוֹת חַיִּים.
הַסּוֹד וְהַתַּכְלִית
מִתְבָּאֲרִים מִתְבַּהֲרִים.

אִישׁ נִכְנָס לְכָאן עַכְשָׁו,
אַתָּה חוֹגֵג עִם חֲבֵרִים,
כַּעַס עָז זוֹרְקוֹת עֵינָיו
צוֹעֵק וְאֶתְכֶם מַאֲשִׁים.
כִּמְעַט מַחֲזִיר לוֹ- וְעוֹצֵר!
שׁוֹמֵעַ קוֹל אוֹמֵר:
לֵב- לֵב שִׂים לֵב,
כָּאן מֹחַ מְדַבֵּר,
אַל תִּתְעַרְבֵּב!
אַל תִּפָּגַע וְאַל תֵּעָלֵב!
לֹא עָלֶיךָ כּוֹעֵס הָאִישׁ,
לַמְרוֹת שֶׁכָּךְ אַתָּה מַרְגִּישׁ,
הֲרֵי אִם לֹא הָיִיתָ כָּאן עַכְשָׁו,
הָיָה אוֹתוֹ הַמַּצָּב.

לֵב – לֵב הֶיֵה זָהִיר,
חֲזוֹר פְּנִימָה אֵלֶיךָ לַצִּיר!
לֵב בִּינָתִי אֵינוֹ נִמְהָר,
וְלֵב בִּינָתִי נִזְכָּר וְנִשְׁמָר.
הַכַּעַס לֹא קָשׁוּר אֵלַי,
יֵשׁ כָּאן אִישׁ בְּצָרָה.
אֲנִי נֶעֱלַב כִּי חוֹוֶה זֹאת כְּלַפַּי
מִזָּוִית הַמַּבָּט הַצָּרָה.

לֵב – לֵב שִׂים לֵב!
יֵשׁ כָּאן אִישׁ כּוֹאֵב.
בְּתוֹךְ לִבּוֹ רָחוֹק עַכְשָׁו,
עַל כֵּן צוֹעֵק בְּקוֹל.
אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ פְּעִימוֹתָיו,
אוּלַי מִישֶׁהוּ לִשְׁמוֹעַ יָכוֹל?
וְהַלֵּב מֵעוֹמֶק לִבּוֹ מִסְתַּכֵּל,
וְרוֹאֶה אִישׁ סוֹבֵל,

אֲזַי מִתְעוֹרֵר לִנְתִינָתוֹ,
מִתְעוֹרֶרֶת מַנְגִינָתוֹ.

כְּשֶׁהַלֵּב מֵחֹם לִבּוֹ מִסְתַּכֵּל
הוּא חוֹמֵל – הוּא חוֹמֵל.

מֵהָרֹבֶד הַפְּנִימִי הַזֶּה שֶׁל מַהוּת,
אַתָּה מַבְדִּיל בֵּין נִדְמֶה לִמְצִיאוּת.

מֹחַ עוֹזֵר לַלֵּב
לְבָרֵר מַה שֶּׁקָּרָה,
בְּרֶגַע שֶׁאַתָּה מִתְקָרֵב
רוֹאֶה אִישׁ זוֹעֵק לְעֶזְרָה.

לֹא בְּהֶכְרֵחַ מִיַּד מְחַבֵּק,
אַךְ מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת קָרוֹב,

זֶה אוֹתוֹ הָאִישׁ הַצּוֹעֵק
שֶׁחוֹשֵׂף בְּתוֹכְךָ אֶת הַטּוֹב.

לֵב – לֵב אַל תִּתְבַּלְבֵּל,
עַל חֲבֵרֶיךָ תִּסְתַּכֵּל.
כָּל אֶחָד פּוֹגֵשׁ אֶת הָאִישׁ
עַל פִּי מַה שֶּׁחוֹשֵׁב וּמַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ.

מַה שֶּׁרוֹאִים בְּמַבָּט רִאשׁוֹן
מְעַרְבֵּב מְצִיאוּת עִם דִּמְיוֹן.
הַשִּׁכְבָה הַחִיצוֹנִית תָּמִיד מַסְתִּירָה,
הִיא נְקוּדַת הַמַּבָּט הָרְחוֹקָה הַצָּרָה,
הִיא יוֹצֶרֶת דְּחִיָּה וְרִחוּק,
אַשְׁלָיָה שֶׁל פֵּרוּד וְנִתּוּק.

בְּעוֹד שֶׁבָּאֱמֶת הָאַחַת הַיְּחִידָה,
הַכָּל בְּחִבּוּר וְאֵין הַפְרָדָה.

צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן עָמוֹק מְאֹד,
עַל הָאֱמֶת לְהִתְיַגֵּעַ וְאוֹתָהּ לְגַלּוֹת.
"אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח",
מֵהָעֲבוֹדָה הָאַרְצִית תִּגְדַּל וְתִפְרַח.

לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבָה חַמָּה,
לְהוֹרִיד שָׁמַיִם אֶל לֵב הָאֲדָמָה.

אֵיזֶה רָז נוֹשֵׂא עוֹלָם,
לָמָּה זָר וְנֶעֱלַם?
אֵיזֶה רָז נוֹשֵׂא אָדָם?
מֶלֶךְ עַל חַיָּיו –
מְשִׂימָה כֹּה עֲצוּמָה נִצֶּבֶת לְפָנָיו.

"סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה"
מִמֶּנָּה מוּזָן הַלֵּב.
הַמַּחֲשָׁבָה קוֹבַעַת לְטִיב הַפְּעֻלָּה,
וְהַהַסְכָּמָה לַפְּעֻלָּה הִיא בַּלֵּב.

מֵעֵבֶר לַקוֹלוֹת בַּחוּץ,
מֵעֵבֶר לַצְלִילִים,
שׁוֹכֵן בְּךָ קוֹל הַנְּשָׁמָה
קוֹרֵא מִמַּעֲמַקִּים.

שיר זה נלקח מהספר מלך על חייו – סיפורים מימים ימימה. ספר ייחודי ובו כלים מעשיים ויישומיים.