'תמונה אחת שווה אלף מילים'. אבל איך אפשר לצלם חוויות רוחניות? ובכל זאת, במיוחד בשבילכם, הבאנו 7 תמונות שממחישות מוסר השכל רוחני עמוק.

picturesspiritualjourny1He

1. תראה לי – על כל לוחית רישוי בארצות הברית כתובים שם המדינה וסיסמא קצרה של אותה מדינה. ניו-יורק היא מדינת האימפריה, קליפורניה – מדינת זריחת השמש, ועוד. מיזורי, מדינה בדרום ארה"ב, היא מדינת ה'תראה-לי', "show-me state". מה פשר השם? מיזורי היא מדינה דרומית שתושביה הם חקלאים פשוטים, בלי יותר מידי אמון והבנה לדברים מופשטים. לכן הביטוי הנפוץ שם הוא: "תראה לי". אם אני לא רואה – זה לא קיים. יש בעולם דברים עמוקים הקשים להבנה בלי התפיסה שיש מציאות שהחושים שלנו לא יכולים לקלוט, בגלל שהם קטנים מדי (חיידקים) או מופשטים מדי (גלי רנטגן), אבל הם בכל זאת אמיתיים ומשפיעים על חיינו לא פחות מעצמים מוחשיים. אותו העיקרון קיים גם לגבי דברים רוחניים. טרם הומצאו כלי מדידה מדעיים שיזהו אותם, אבל אין זה אומר שהם פחות מציאותיים .

2. קצה הקרחון – ידוע שלכל קרחון יש חלק נראה וחלק נסתר. על פי רוב החלק הנסתר גדול בהרבה מהחלק הנראה. בדומה לכך אפשר להבין את הקשר בין העולם הרוחני לעולם הגשמי. יש במציאות הרבה מעבר למה שאנחנו רואים, וממילא - לא הכל מובן מאליו. רק חלק קטן מהתמונה גלוי לעינינו – חלק קטן מההיסטוריה, חלק קטן מטווח הגלים שבאויר, חלק קטן מהמציאות. כמו קרחון. ספר הזוהר מגלה לנו, שהיחס בין הגוף (החלק הגשמי/ המוחשי) לנשמה (החלק הרוחני/ המופשט) שלנו, הוא כמו היחס בין הגוף כולו לבין החלק שבתוך הנעל. רק חלק קטן מהגוף נכנס לנעל, ורק חלק קטן מהנשמה 'מולבש' בגוף, רוב רובה איננה מורגשת ביום יום ואיננה מוחשית.

3. תמונת עומק – המשל הזה קצת מורכב, אבל הוא מאד מדויק. בשנות השמונים נכנס לאופנה סוג של עיבוד מחשב שיצר תמונות שנראו כמו גיבוב צורות או ציור פשוט, אולם כשהיו מסתכלים עליהן וממקדים את המבט קצת מעבר לתמונה, היה מתגלה בה אוביקט תלת ממדי כמו כריש או פרפר. הרבה אנשים 'נדלקו' על הרעיון וקנו פוסטרים של עיבודי מחשב כאלה. הרבה אחרים לא הצליחו לגלות את התמונה הנסתרת - גם התמונה כאן נותנת עומק מסוים, אתם מוזמנים לנסות. מעבר לגימיק החביב יש כאן רעיון מאד מדויק, הקשר בין העולם הרוחני לעולם הגשמי אינו מקרי כמו קרחון, אלא העולם הגשמי הוא הבסיס, התשתית שעליו צומח העולם הרוחני, יש לעולם כמכלול עומק אין-סופי, ופה חשוב יותר 'להתחבר' לזה, זו מציאות אמיתית!

4. גלגל שיניים – אם ננסה לחדד קצת יותר את הקשר בין העולם הגשמי שלנו, לבין העולם הרוחני, נביא דוגמא ממנגנון מכני שנקרא 'גלגל שיניים'. די בגלגל שיניים קטן, להניע מערכות גדולות ומורכבות. כך גם המעשים הקטנים שלנו כאן בעולם, יוצרים מציאות, ומצליחים להניע מערכות רוחניות עצומות. הקשר לא תמיד ברור לנו ולא תמיד ניכר לעינינו. ואת זה התורה מלמדת אותנו, להבין שלכל מעשה קטן או אפילו כל מחשבה קטנה, יש ערך עצום: הם בונים עולמות וכן להיפך!

5. השחף – הסופר ריצ'ארד באך כתב את ספרו על השחף ג'ונתן לוינגסטון כבר לפני כיובל. זהו רב מכר עולמי, שהוא משל עמוק. אז הנה התקציר למי שלא מכיר: ג'ונתן לוינגסטון הוא שחף, ציפור ים, שלא הסתפק במנהגי שאר השחפים שעסוקים רק בהשגת אוכל. לג'ונתן אין כל עניין במזון, הוא פשוט אוהב לעוף ולשכלל את מיומנויות הטיסה שלו. הוריו מאד דאגו לו, למה הוא אינו שחף ככל השחפים. "כל עניין הטיסה טוב ויפה, אבל אי אפשר לאכול ביצועי טיסה", הפציר בו אביו, והוא באמת ניסה לנהוג כמו כל שאר השחפים וצלל לאסוף לחם מספינות הדייגים. אבל הרגיש שזה חסר טעם, וכך הוא חזר לסורו – לעשות תרגילים, לפתח ביצועי צלילה מהירים. הוא ניסה לחמוק מגורלו כשחף, ולגלות משהו מעבר. והוא הצליח! וזכה לגלות עולמות חדשים. הוא שבר את שיא מהירות הטיסה. הוא גילה שבצלילה שטוחה רבת מהירות הוא מוצא דגים נדירים וטעימים ששוכנים בעומק הים. הוא זכה לזכך את גופו ולהגיע למקומות חדשים, שחשפו בפניו הנאה רבה, הרבה מעבר לחייהם השטחיים של יתר השחפים חסרי המעוף. ומתוך כך למד כמה חשוב לרצות, כמה חשוב להאמין בעצמך, ולהגביה עוף.

המשל מרתק ומעניין (כן, זו המלצת קריאה), אבל חשוב לזכור שהספר מוקדש לשחף האמיתי שחי בתוך תוכו של כל אחד ואחד מאיתנו.

 

6. המשולש בקצה התזמורת – היהדות מלמדת שכל אחד ואחת מאתנו ייחודי, עם תפקיד ומטרה ייחודיים בעולם, שיכולים להתממש רק באמצעותו. בלי יוצא מן הכלל! זה הרבה מעבר למשל של מיומנות טיסה. זה חלק משלמות כוללת, וזה אתגר נפלא - אין פה פועלים שחורים שעושים עבודה סיזיפית וחסרת תכלית. קשה לומר בדיוק מה התפקיד של כל אחד, אבל ברור שזה תפקיד אישי, שאף אחד אחר בעולם לא יכול לעשות. כמו תזמורת גדולה – יש מי שהתפקיד שלו הוא התוף או הכינור, ויש מי שמחזיק את המשולש ובסוף עושה רק צליל אחד. גם הוא מקבל משכורת (!) וגם הוא חלק מהתזמורת, כי בלעדיו הסימפוניה איננה שלמה.

7. גן המבוכה – נסיים במשל הקלאסי שהגה הרמח"ל בספרו מסילת ישרים. הרמח"ל דיבר על גן שנהגו המלכים לטעת בחצר טירותיהם. גן העשוי כמבוך, שקל מאד לטעות בו, ורק מי שחצה אותו בהצלחה יוכל להדריך את המטיילים בו, איזו דרך היא ללא מוצא, ואיזו דרך נכונה. גם היום יש גנים כאלה, קטנים יותר, בכמה פארקים בארץ. זהו משל נפלא להצלחה בעולם. כאשר אדם 'ממציא לבד את הגלגל' ובודק כל דבר בעצמו, על ידי ניסוי וטעיה, הוא עלול ללכת לאיבוד. אבל אם אדם מצליח להגביה את נקודת המבט שלו, או לפחות להקשיב לכאלה שהצליחו, הוא יכול לשמוע לעצתם, לקבל פרספקטיבה רחבה יותר ולעבור את החיים האלה בהצלחה רבה יותר.

מקווה שהצלחתי לעורר השראה. יש גם לכם משל שעורר בכם השראה? נשמח אם תשתפו אותנו!