לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




זומבי רוחני?

זומבי רוחני?

ערב אחד חשבתי לעצמי: למה אני עושה מצוות גם כשלא בא לי?

מאת

אני אוהבת לכתוב, אבל לפעמים לא בא לי. בדרך כלל יש לי כמה תירוצים מוצדקים: עבודות בית, יום יפה, ספר קריאה מושך. אולם כדי לצמוח, לפעמים אנחנו צריכים לעשות דברים אפילו כשלא בא לנו. זה נכון בכל תחומי האמנות. צריכים להתאמן ולתרגל אפילו בשביל לשמור על הרמה, וודאי וודאי שבשביל להשתפר.

אומרים שהכנר המפורסם יאשה חפץ אמר פעם: "אם אני לא מתאמן יום אחד, אני יודע את זה; יומיים, המבקרים יודעים את זה; שלושה ימים, הקהל יודע את זה".

אפילו בימים שבהם הוא מרגיש 'נחס', שאין לו חשק או שאין לו מוזה - זה לא פוטר אותו מלעבור על התנועות, ולו אך כדי לשמור שהשרירים שלו לא יתנוונו.

מסתבר, שהתופעה הזאת נמצאת גם בעולם הספורט (ככה לפחות שמעתי), ומה שיותר קשור למאמר הזה - גם בעולם הדת.

פעם, שאלתי חברה קרובה ששומרת מצוות על האקסטאזה הרוחנית שהיא ודאי חווה בכל יום. אחרי הכל, האם היא לא חושבת על מושגים רוחניים, כמו מלכות הא-ל על העולם כולו, כוחו הבונה של הדיבור והקדושה הפנימית בכל דבר? השיחה בינינו נשמעה בערך ככה:

אני: "זה בטח מעלה אותך לעננים להתחיל את היום עם ברכות, שבהן עוצרים לחשוב ולהודות לאלוקים שהחזיר לנו את הנשמה, ושאנחנו מקבלים את כל מה שאנחנו צריכים!!!"

היא (אשה דתית עם שלושה ילדים): "למעשה, אני בדרך כלל ממלמלת אותן כמעט בלי לשים לב".

אני מוכרחה להודות, שהכנות שבדבריה הייתה ממש לא מובנת עבורי, עד שהפכתי בעצמי לאם לכמה קטנים. אולם תשובתה נגעה בכל זאת באחד האתגרים העמוקים, שנוגע בכל מה שקשור לאלמנטים החזרתיים שבחיים היהודיים.

היהדות, במידה רבה, היא דת של אימון ועשיה. אני מתעוררת בבוקר ומודה לאלוקים שברא אותי ונתן לי יום נוסף, אחר כך אני נוטלת כנהוג את ידי, ואם אני מספיקה אז אני אומרת את ברכות השחר (לפעמים אומרים אותן קצת יותר מאוחר).

למעשה, זה לא סוד שכשעושים משהו כל יום הוא הופך לשגרה. וכך, גם דבר נעלה למדי עלול להפוך לשגרה. וכתוצאה מכך, המרכיב הרגשי של הרוחניות, שחשוב מאוד לרבים, עלול להיפרד מהמרכיב הפיזי של הרוחניות, ופתאום אנו עלולים להתעורר יום אחד ולגלות שאנחנו פשוט חוזרים על סדרת תנועות.

אני יודעת, הייתי שם. אני שם בתחומים מסוימים. האם הגיע הזמן להיכנע? לא כל כך מהר.

פעם אמר לי רב אחד שאפילו כשלא בא לי להתפלל, כדאי לי להשתדל. גם אם אני מרגישה מנותקת לחלוטין מהפעולה שאני מבצעת. למה? משום שיבוא יום שבו יבוא לי להתפלל, ואם לא אשמור על מיומנויות וכושר, אני עלולה לגלות שאני לא מסוגלת להתחבר לאלוקים בעזרת תפילה. הדרך תהיה כל כך זרה לי, שזה יעכב את מאמציי להתחבר.

כשאני חוזרת ומבצעת את הפעולות, אפילו בזמנים של שפל רוחני, אני מנקה את ערוצי התקשורת ושומרת עליהם. אני מנכשת את הגן הרוחני שלי, למרות שאולי איני מלקטת את פירותיו באותה שעה.

אני יודעת שבעצם זה שאני ממשיכה להתאמן, אפילו בזמנים של שפל רוחני, אני ממשיכה להשתפר, ממש כמו מוזיקאי שעובד על יצירה

עם זאת, ודאי שגם לא יעיל להישאר זומבי רוחני. למרות שבמציאות יתכן שאני לא בדיוק מתרכזת בברכות השחר כשאני אומרת אותן, זה עדיין לא פוטר אותי מלנסות לשפר את איכותן.

האמת היא שבסופו של דבר אנחנו לא מושלמים, וזה בסדר. כאשר יאשה חפץ לקח לראשונה את הכינור בידיו, גם הוא לא היה מושלם. נדרשו ממנו שנים של אימונים ונחישות כדי להפוך לרב אמן.

הדבר הזה מעודד אותי כשאני לא מרגישה "רוחנית" במיוחד, כשקיום מצוה נראה לא יותר מעוד מטלה שצריכים למחוק מהרשימה. אני יודעת שבעצם זה שאני ממשיכה להתאמן, אני ממשיכה להשתפר, ממש כמו מוזיקאי שעובד על יצירה.

כמו מוזיקאי, גם אני אתקע לפעמים בפסקה מוזיקלית מסוימת, ואחזור שוב ושוב על אותה שגיאה, באותו מקום. לא מתסכל? בהחלט! אולם הכוח שמושך אותי להמשיך, הוא השאיפה להביא את היצירה המקסימה לעולם, גם להנאתי ולתחושת ההצלחה האישית שלי, וגם להנאתם של אלה שיאזינו לה.

לפעמים אני מרגישה כאילו אני "תקועה" באיזו מצווה, וגם זה מתסכל. אולם אני ממשיכה, משום שאני יודעת שהמצוות הן הקשר שלי לקו החיים. כשאני עושה מצווה, אפילו אם היא לא ברמה שהייתי רוצה, אני עדיין מביאה אור מסוים וחיוביות לעולם הזה, ומקרבת באותה מידה את העולם לשלמותו.

דמיינו כמה מקסים יהיה העולם אם כולנו נאמן את השרירים הרוחניים שלנו עד לדרגת רב-אמן, כמו יאשה חפץ בכינור.

29/11/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.
 

תגובה למאמר:

  • (כתובת האימייל לא תוצג.)


  • 2000
שלח תגובה
stub