הפנייה להקדמה

רב המכר של כל הזמנים

לעם היהודי יש סדרה כתובה של "הוראות לחיים" – התורה שבכתב, ובמקביל סדרה נוספת בעל פה – "התורה שבעל פה". אין דרך להבין את חכמת היהדות מבלי להכיר וללמוד את שני חלקיה המשלימים זה את זה.

הדרך הארבע עשרה – "במקרא" – עוסקת בהוראות הכתובות, כפי שהן מרוכזות בחמשת חומשי התורה בפרט, ובשאר חלקי הנ"ך בכלל.

התנ"ך מורכב משלושה חלקים ובהם 24 ספרים:

 

  • תורה – חמשת החומשים, שנמסרו לעם ישראל ע"י משה רבנו, מאת בורא עולם בהר-סיני.

    •  

  • נביאים – דברי הנביאים שא-לוהים התגלה אליהם (ישעיה, ירמיה, יחזקאל...), עוסקים במסרים לחיזוק הקשר בין העם היהודי לתורה.

    •  

  • כתובים – הכתובים (משלי, תהילים, מגילת אסתר...) פרקים ומגילות המבהירים ומחדדים את המסר הא-לוהי בסגנון כתיבה ספרותי.

 

התנ"ך הוא רב המכר הגדול ביותר בכל הזמנים והוא שהשפיע בצורה האדירה ביותר על צביונו של העולם המערבי – מוסר, יחסי אנוש, חוקים...

התנ"ך הוא רב המכר הגדול ביותר בכל הזמנים והוא שהשפיע בצורה האדירה ביותר על צביונו של העולם המערבי – מוסר, יחסי אנוש, חוקים... - ראוי שכל בן תרבות  ילמד את התנ"ך ולו אך פעם בחייו.

"כי האדם עץ השדה" – מתוך התנ"ך. "ואהבת לרעך כמוך" – התנ"ך. חזון השלום הנבואי של ישעיה – "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ..." "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" – הפסוק אותו חרטו האמריקאים על פעמון החירות, ועוד ועוד...

אינך חייב להאמין במציאותו של הא-ל על מנת ללמוד שיעורים בסיסיים אלה - יחסי אנוש, מודעות עצמית, יחסי חברה, ואפילו מודעות סביבתית – התורה היא "ספר הוראות היצרן" האולטימטיבי.

ברמה עמוקה יותר, על פי  היהדות, התורה היא "תוכנית הבריאה". אם רק תשאל את השאלות הנכונות, ותחזיק בידיך את מערכת הכלים המתאימה, תוכל למצוא ה כ ל בתורה.

תקשורת קוסמית

נסה לדמיין שקיבלת מסר מהחלל החיצון. אולי לא הכול ברור לך, אולי יש לך ספק כלשהו אם באמת המסר הזה הגיע מהחלל החיצון, אך בכל אופן אתה נלהב ומוקסם. ללא כל ספק תלמד היטב כל מלה, תנסה לפענח את משמעותה, תבדוק, תברר עד שתגיע אל עומקם של הדברים.

כל מסר קוסמי, מרתק ככל שיהיה, אינו יכול להשתוות למסר שניתן לנו בתורה - דברים שנכתבו במיוחד עבורנו מאת בורא העולם. התורה מהוה מסר ישיר מא-לוהים, כפי שהועבר לעם היהודי במעמד הר סיני. אם חלק כלשהו בתורה לא נראה הגיוני, אל תדלג עליו כעל חלק חסר משמעות או לא רלוונטי. המשך לשאול, לחקור, להעמיק...

בדוק היטב מה אומרת לך כל פיסקה בתורה. כל האירועים והמצוות הם מסרים פילוסופיים שממתינים להיחשף באמצעות מחשבה אינטלקטואלית פעילה. המבול, מגדל- בבל, קריעת ים-סוף – כולם מכילים חכמה אדירה לחיים. אפילו שמות, תאריכים, מספרים, עובדות ושושלות יוחסין, כולם מלמדים אותנו משהו. אף מלה לא מיותרת. המסר חבוי לעתים קרובות בין השורות, וכאשר המסר שגילית נראה לך מוזר, סימן שהמסר האמיתי נמצא עמוק יותר מתחת לפני השטח.

הבה נתבונן בדוגמא הבאה: בפרק י"ח בספר בראשית, אברהם מנהל שיחה עם א-לוהים כששלושה זרים עוברים במקום. מה עושה אברהם? הוא נפרד מייד מא-לוהים ורץ לשרת את אותם עוברי אורח נוודים. בנקודה זו אמור הקורא העירני לשאול: איך יתכן שאברהם הפסיק לדבר עם הא-ל ויצא לעזור לזרים?! זה לא נשמע הגיוני. אפילו אתיאיסט חייב להודות ששיחה ישירה עם הישות הא-לוהית היא החוויה הנעלה ביותר!

מכאן אנחנו לומדים רעיון רוחני עמוק – יותר משחשוב לדבר עם הא-ל, חשוב לנסות ולהתנהג כמוהו.

מה זאת אומרת להתנהג כמוהו?

אברהם היה עשיר ומפורסם, ובכל זאת לא הרגיש שאין זה מכבודו לשרת זרים. הוא הבין את השיעור.

א-לוהים ברא את העולם להנאתנו. כל דבר ודבר שיצר בעולם – פירות, ידיים, אהבה – מעיד על אהבתו וטוב ליבו. העולם הזה כולו דומה לבית מלון מפואר. לכן, כשאתה הופך למארח ומשרת את בני האדם האחרים, אתה מתנהג בדומה לא-ל. אברהם היה עשיר ומפורסם, ובכל זאת לא הרגיש שאין זה מכבודו לשרת זרים. הוא הבין את השיעור.

קרא את התנ"ך בתבונה. זהו הכוח המכוון לצמיחה יהודית, רענן כיום כמו שהיה לפני 3,500 שנה. אל תבטל את ערכו מבלי לנסות תחילה ללמוד אותו. תן כבוד לתנ"ך - זהו אוצר נסתר, מסר קוסמי מיוחד ישירות מהשמיים!

המקור

מובן לכולנו שאין דרך להבין כראוי את התנ"ך בתרגומו לשפות אחרות. השפה העברית היא השפה שבה הוא נכתב, ורק בעזרתה נוכל לפענח את המשמעויות הנסתרות והעמוקות כפי שהן באות לידי ביטוי במלים ובאותיות.

לדוגמא – התורה משתמשת בעשרה כינויים שונים עבור הא-ל כשכל אחד מהם מתייחס לאספקט א-לוהי אחר שבא לידי ביטוי – י-ה-ו-ה מסמל את הנצחיות (היה הווה ויהיה), אדנ-י מסמל אדנות ובעלות על העולם, א-לוהים – מסמל את ריבוי הכוחות (בעל הכוחות כולם ושליט על כל העולמות). לא קיימת שום דרך להבין זאת בשפה אחרת.

אולם גם הישראלי הממוצע ייתקל בבעיה בבואו ללמוד את התנ"ך ללא הכנה מוקדמת – שפת התנ"ך שונה מהעברית הישראלית המודרנית, וטעויות רבות עלולות להיווצר מקריאה לא נכונה.

למשל, בעברית המודרנית מציינת המלה חשמל זרימת אלקטרונים. בספר יחזקאל, שנכתב שנים רבות לפני גילוי החשמל, משמשת המלה חשמל לציון סוג של ישות רוחנית – מלאך. חש-מל, שהוא נע ומדבר. בדומה, תנוך האוזן בימינו, הוא בעצם ה"אליה", כשהתנוך המקראי נמצא לאורך האוזן ולא בתחתיתה.

אי הבנה נפוצה באה לידי ביטוי בקריאה "מודרנית" של הפסוק "עין תחת עין". בהבנתנו נראה כאילו מדובר בחוק פרימיטיבי, של ענישה אלימה ומוזרה. אולם, בלשון המקראית השימוש במלה "תחת" משמעותו "תמורה כספית".

על מנת להבין היטב את התנ"ך – עלינו, גם בתור ישראלים, ללמוד תחילה עברית...

דעות קדומות

יצא לי פעם לקרוא מגזין שמתאר קבוצת היפים, שבלתה את יומה בקריאת שיר השירים. שיר השירים נכתב כשיר אהבה בין גבר לאישה, ומסמל את מערכת היחסים בין א-לוהים ועם ישראל. המסר הוא כה עמוק ומקסים, שחכמים העניקו לו את התואר "קודש קודשים".

באותה קומונה, ציטטו הגברים את הפסוקים ששייכים לדמות הגבר, ואילו הנשים את אלה שנאמרים על ידי האישה. הכַּתב דיווח שהם קראו את שיר השירים כולו, ועברו חוויה מיוחדת במינה.

לאחר מכן התפעלו הנשים משום ש"סוף סוף הן מצאו קטע אחד בתנ"ך שנכתב על ידי אישה", וכיצד הגיעו למסקנה? פשוט מאוד – "אף גבר אינו יכול להבין טוב כל כך את רגשותיה העמוקים של האישה, ולכתוב אותם בצורה עוצמתית שכזו". אם כך, כנראה גבר כתב את שאר החלקים, ואנדרוגינוס שימש כעורך... הכל יתכן, אבל א-לוהים?! – לא, זה לא יתכן.

לצערנו ביקורת התנ"ך מגיעה לרוב מאנשים בעלי דעות קדומות ושגויות.

לצערנו ביקורת התנ"ך מגיעה לרוב מאנשים בעלי דעות קדומות ושגויות. כאשר התנ"ך אינו תואם את דעותיהם, הם מוכרחים להגיע למסקנות מוטעות. הם אינם מתייחסים ברצינות לרעיון של "תורה א-לוהית" אשר נתנה "בהתגלות לעם שלם".

אף על פי כן, המסורת היהודית מעידה בעקשנות, לאורך רצף הדורות, ששלושה מליון גברים, נשים וילדים, עמדו למרגלות הר סיני, וקבלו את התורה מן האלוקים. וב - 3,300 השנים שחלפו מאז, אף דת אחרת לא העזה לצאת בהצהרה דומה – משום שאי אפשר "לפברק" דבר כזה.

טבע ונס

לכמה ממבקרי המקרא היה קשה לקבל מציאות של התערבות א-לוהית. הם מוכנים לקבל את התרחשותם של האירועים כפי שהם מפורטים בתורה (הממצאים הארכיאולוגיים, וכתבים היסטוריים אחרים מאלצים אותם להאמין לכל הפחות בחלק זה), אולם, מכיוון שאינם מאמינים במציאותו של האלוקים, הם מחפשים הסברים "טבעיים-מדעיים" עבור כל אותם מקרים על-טבעיים עליהם מסופר בתנ"ך. ספר בשם 'עולם בהתנגשות', מסביר את התופעה של קריעת ים-סוף כך:

 

"... כוכב שביט ענק התקרב אל כדור הארץ בזמן שבו רדפו המצרים אחרי בני-ישראל. בדיוק ברגע הנכון, כשבני ישראל עמדו על שפת הים, הגיע הכוכב למיקום המדויק שגרם למי הים להיחצות לשנים (באמצעות כוח המשיכה שלו), ולקרקע שבין שני קירות המים להיחשף. היהודים נכנסו למים, והמצרים נכנסו בעקבותיהם. למזלם של בני-ישראל, הם הספיקו לצאת מן הים בדיוק כאשר הכוכב התרחק, והמים שבו למקומם הטבעי והטביעו את המצרים."

 

פשוט לא? אין צורך בא-לוהים...

איך מסביר אותו ספר את ה"מן" שליקטו בני ישראל מידי בוקר במשך ארבעים שנות שהותם במדבר?

 

"... לאחר שכוכב השביט חלף, נותרו בחלקה העליון של האטמוספרה חלקיקי נפט זעירים. החלקיקים בערו, והתערבבו עם טיפות הטל. הטל נשא בתוכו מיקרו-בקטריה שניזונה מנפט וממירה אותו בחלקיקי חלבון."

 

הסבר "מדעי" מדהים לכך שמידי בוקר, במשך ארבעים שנה, עם שלם ליקט מן "טל המכיל תוצר חלבוני". בימי שישי ירדה כמות כפולה של מן, אבל את זה הספר אינו מתרץ...

הסברים אלה מפספסים את הנקודה. התורה אינה ספר היסטוריה, ספר פיזיקה או לקט סיפורים. התורה היא תורת חיים – הוראות לחיים. כל מילה, כל פסוק מכילים מסר כיצד להגביר ולמצות את ההנאה מן החיים. אל תיגרר אחר תפישות שגויות אלה - התבונן במסר העמוק, בחוכמה הפנימית - ותזכה בהנאה רוחנית של ממש.

זה הזמן

המשפט הראשון שמלמדים ילד יהודי הוא: "תורה ציווה לנו משה, מורשה קהילת יעקב" – מצוות התורה הועברו אלינו באמצעות משה, וממנו אל כל יהודי ויהודי. התורה נכתבה עבור כולם. היא אינה רכושה הבלעדי של קבוצה כלשהי. למעשה, זהו מסמך חי ונושם – תמצית החיים של האומה היהודית, כשאנו נדרשים לעסוק בכל עת בלימודה ובביצוע הדברים הכתובים בה. כפי שנאמר: "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח').

החינוך האקדמאי שלך אולי הסתיים, וייתכן שישנן נקודות מסוימות שבהן אתה נחשב למומחה. אבל לימוד התורה מתחיל בגיל צעיר ונמשך לאורך כל החיים. ובדיוק כמו שככל שאתה מתבגר מעמיקה הבנת המציאות שלך, כך גם בהבנת מושגי התורה - בכל פעם אתה מבין טוב יותר ובאופן עמוק יותר את מה שחשבת שאתה כבר יודע.

כל יהודי אמור לחזור על קטע שבועי מן התורה (פרשת השבוע) שלוש פעמים (פעמיים בקריאת הטקסט מהמקור ובפעם השלישית בקריאת ה'תרגום' – הפירוש), ואז לשמוע את אותו קטע שוב בבית הכנסת בשבת. כך, במחזוריות, קוראים את התורה כולה מידי שנה בשנה מגיל 6 ועד 120.

לאחר לימוד של קטע מהתורה, עצור ונסה לארגן ולמקם את מה שלמדת. לדוגמא – התורה מחולקת לחמישה חומשים, שמחולקים ל 54 פרשות, ובסך הכול ל 674 פרקים. לאחר שתסיים פרק אחד, עצור ונסה להגדיר כותרות קולעות וממצות לנושאים בהם הפרק עסק. כך תוכל 'לקטלג' את הידע שלך ולהפוך אותו לזמין.

כשאנחנו לומדים תורה, אנחנו עוסקים בחשיפת יסודות היהדות, שהם היסודות ותמצית הקיום שלנו עצמנו.

אל תאמר: "לכשאפנה אשנה..." – כשיהיה לי זמן אלמד, אולי אף פעם לא יהיה לך פנאי. ובמחשבה ריאלית, באחד הימים תמונה לסמנכ"ל של החברה. האם אז יהיה לך יותר זמן פנוי, או אולי פחות?

על התורה נכתב "עץ חיים היא למחזיקים בה". כשאנחנו לומדים תורה, אנחנו לא לומדים טקסט מיושן ותיאורטי, שריד מהעולם הקדום; אנחנו עוסקים בחשיפת יסודות היהדות, שהם היסודות ותמצית הקיום שלנו עצמנו.

"במקרא" – הדרך הארבע עשרה לחוכמה

 

  • קרא את התנ"ך מתחילתו ועד סופו.

  • שים לב לשינויים ולאי התאמות, השווה ביניהם ומצא את ההסבר להבדל. אין "סתירות" חסרות משמעות בתורה.

  • ארגן את הידע. חכמה יכולה להיות שימושית, רק אם יש לך גישה אליה.

  • חזור ושנן את התורה על מנת לזכור. לא היית יוצא למסע ללא מפה. אל תשאיר את התורה בבית, כשאתה יוצא למסע החיים.

  • שלב את התורה בחייך. הפוך אותה למציאות קיומך. רבי עקיבא אמר שיהודי בלי תורה הוא כמו דג בלי מים.

  • עדכן את הבנת התורה שלך. בדוק כיצד ההשלכות על חייך משתנות יחד עם שינויי המצב בחיים. אל תמשיך לכבד את הוריך בגיל 25 כפי שכיבדת אותם בגיל 5.