רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

קורס מזורז בהסטוריה יהודית

פרק 40: זרעי הנצרות

י״ג באייר ה׳תשס״ה י״ג באייר ה׳תשס״ה 22/05/2005 | מאת הרב קן ספירו

בעת דיכויים האכזרי של היהודים, מספר רסיסי כתות, שחבריהם האמינו שהנה מגיעה אחרית הימים, קמו ועלו.

הפרק האחרון הסתיים במאה השלישית לספירה הנוצרית, עם כתיבת המשנה והגמרא – מה שהפך מאוחר יותר לתלמוד. כעת, אנחנו ניצבים על ציר הזמן, בנקודה שבה עומדת האימפריה הרומאית להמיר את דתה לנצרות, מהלך שיוביל לתוצאות קשות ועגומות עבור העם היהודי. בכל אופן, לפני שנמשיך, אנחנו מוכרחים לחזור אחורה בזמן, עד למאה הראשונה, כשבית המקדש עדיין ניצב על עמדו.

כפי שאנחנו זוכרים מתקופת הפלישה הרומית, ובמיוחד מרדיפותיו של המלך הורדוס הגדול אחר חכמי ישראל, העם היהודי היה שרוי במבוכה. לא עבר זמן רב עד שרגשות לאומיים עזים התפרצו במרד הגדול והיהודים נלחמו הן ברומאים, והן איש כנגד אחיו.

באווירה מתוחה, כשהעם היהודי מייחל למנהיגות חזקה, נבטו לראשונה זרעיה הראשונים של הנצרות.

משיח

כשיהודים כמהים למושיע, הם מצפים למשיח.

חשוב להבין, שנושא המשיח אינו המצאה נוצרית. זהו רעיון יהודי בסיסי – אחד מי"ג עיקרי האמונה של היהדות. הנושא מתועד פעמים רבות במגוון ספרי הנביאים: ישעיה, מיכה, צפניה ויחזקאל.

(לאורך ההיסטוריה היהודית, מנהיגים חזקים קמו ונחשבו באופן זמני למשיחים, אבל, כאשר לא מילאו אחר הנבואות – כגון הבאת שלום לעולם וכיו"ב – הובן בבירור שהם משיחי שקר).

המילה משיח (גם באנגלית משתמשים באותה מילה – Messiah), נובעת מהשורש משח (בשמן). המשיח אם כן, הוא זה שנמשח על ידי א-לוהים. כך, לדוגמא, מתאר ספר שמואל את משיחתו של דוד למלך:

 

ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אותו בקרב אֶחָיו, ותצלח [ותשרה] רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה. (שמואל א' טז, יג)

 

המשיח על פי הגדרת היהדות, אמור לענות על הקריטריונים הבאים: מנהיג יהודי, אדם אנושי לחלוטין, זרע משושלת בית דוד, בעל ידע תורני ויכולת לקבץ את בני העם היהודי, מכל תפוצות הגולה אל ארץ הקודש. המשיח עתיד להקים מחדש את בית המקדש, להביא לשלום כלל עולמי ולרומם את כלל האנושות להכרה בא-לוהים.

(למקורות יהודיים בנושא זה,ראו: דברים יז, טו; במדבר כד, יז; בראשית מט, י; דברי הימים א' יז, יא; תהלים פט, כט-לח; ירמיה לג, יז; שמואל ב' ז, יב-טז; ישעיה כז, יב-יג; ישעיה יא, יב; מיכה ד, א; ישעיה ב, ד; ישעיה יא, ו; מיכה ד, ג; ישעיה יא, ט; ישעיה מ, ה; צפניה ג, ט; יחזקאל לז, כד-כח)

הנביא ישעיה, שנבואתו בנושא זה היא אולי המוכרת ביותר, מתאר את ההשקפה המשיחית היהודית במלים אלה:

 

והיה באחרית הימים, נכון [ניצב] יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית א-לוהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו... (ישעיה ב ב-ג)

 

 

...וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי [עם אל עם] חרב ולא יִלְמדו עוד מלחמה. (ישעיה ב, ד)

 

[ובאותם ימים] וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא [שור] יחדיו, ונער קטן נוהג בם. (ישעיה יא, ו)

 

וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא יִלְמדו עוד מלחמה.

מכיוון שרעיון זה, של משיח העתיד לגאול את העם היהודי מייסוריו, מהווה חלק כה מהותי ועקרוני ביסודות השקפת העולם היהודית, אין זה מפתיע שהציפייה לגאולה מופיעה תמיד בעתות משבר.

ואכן, חכמינו אומרים, שיום לידתו של המשיח הוא תשעה באב – התאריך העברי הגרוע ביותר, יום שבו התרחשו האסונות הנוראים ביותר לעם היהודי (ר' פרקים 13, 23 ו – 35).

ספר יחזקאל לדוגמא, מדבר על המאבק האחרון – מלחמת גוג ומגוג – מלחמה איומה ונוראה, שבה פונות כל אומות העולם כנגד העם היהודי. על פי אחד מהתרחישים האפשריים, זה הזמן בו יתגלה המשיח, שיביא לגאולה הסופית.

עקב כך, בזמנים קשים מאוד, כשנראה שהמצב לא יכול להיות גרוע יותר, העם היהודי נוטה להאמין, שהגענו אל המערכה האחרונה. ואם כך, אין ספק, שהמשיח מצפה לנו ממש "מאחורי הסיבוב".

ימים חשוכים

ימי הכיבוש הרומאי היו ימים חשוכים מאוד בהיסטוריה היהודית. חלק מגדולי התורה הבולטים ביותר, נרצחו על ידי הורדוס. שוחד חלחל אל הנהגת המקדש והיהודים נחלקו לשלוש קבוצות עיקריות:

 

  1. הצדוקים העשירים, שהתכחשו לתורה שבעל-פה ושמרו על נאמנות לרומאים.

  2. הקנאים הפנאטיים, שהיו מוכנים להילחם ברומא ולמות במלחמת התאבדות.

  3. הפרושים – הזרם העיקרי, שנשארו נאמנים לחוקי התורה שבכתב והתורה שבעל-פה, ונותרו לכודים בין שתי הקבוצות האחרות.

 

הישר מתוך אותה תקופה של תוהו ובוהו – הזכורה לשמצה באנטישמיות ארסית ודיכוי עריץ של היהדות – נולדו מספר רסיסי כתות, שחבריהן האמינו, כי הנה מגיעה אחרית הימים. כשהם מוצאים אוזן קשבת אצל היהודים חסרי זכויות-האזרח, הטיפו כתות אלה, שהנה עומד להתקיים בקרוב הקרב הסופי של הרע נגד הטוב, ומייד לאחריו תגיע סוף-סוף, הגאולה השלמה.

כת ים המלח – שהתפרסמה בימינו לאחר גילוין של מגילות ים המלח (יתכן שהשתייכה לאיסיים) – הייתה כת מסוג כזה, אבל מלבדה היו עוד הרבה אחרות.

רעיונותיהן של כתות אלה, לא הכו שורש בצורה משמעותית בין היהודים.

רעיונותיהן של כתות אלה, לא הכו שורש בצורה משמעותית בין היהודים. בדיוק כפי שהיהודים דחו מאז ומתמיד דתות זרות, הם גם דחו ניסיונות לשנות את תוכנה הפנימי של היהדות.

ובכל זאת, באותו זמן גועש, היהודים היו פתוחים לקבל, יותר מאשר בכל זמן אחר. אזורי הכפר נמלאו במרפאים ומטיפים כריזמטיים, כשאנשים קשי-יום מתקבצים סביבם ומקוים לשמוע נבואה מנחמת, אודות שנות האימה והסבל העומדות להסתיים.

האחד מביניהם, שיהפוך לאגדתי, היה ישוע, או ישו, אשר מאוחר יותר בהיסטוריה זכה לשם 'משיח' (בלטינית Christ).

תיאור ראשית הנצרות, תחת הנהגתו של ישו, חורג מתחומי הקורס המזורז בהיסטוריה יהודית. אולם, קיימים כיום כ-2,700 ספרים מודפסים העוסקים בנושא זה, רבים מהם נכתבו בשנים האחרונות ועוסקים ב: ישו – על פי ההיסטוריה, מול ישו – על פי האגדה, כשהם דנים, מה באמת אמר אותו האיש ומה התווסף מדמיונם המפותח של אנשי הכנסייה, משך השנים.

האיש "ההוא"

מבחינה היסטורית, מעט מאוד ידוע לנו עליו. ישנם כמה אזכורים תלמודיים לגבי כמה אישים שמהם הסתייגו הרבנים, ויש שמייחסים אמירות אלה לישו. האפשרות הקרובה ביותר היא ישו הנוצרי (השמטות הצנזורה מהגמרא, מסכת סנהדרין קז, עמוד א), אבל על פי הכרונולוגיה היהודית, הוא חי בתקופה שבה הנהיג רבי יהושע בן פרחיה את הסנהדרין (בסביבות 150 לפנה"ס) ולכן, מקדים את ישו בכמאתיים שנה, לעומת הכרונולוגיה הנוצרית.

אם לישו הייתה השפעה כלשהי בקרב בני דורו, היינו מצפים שבן תקופתו, ההיסטוריון יוספוס פלביוס, יקדיש עבורו את המקום הראוי לו. אך, יוספוס אינו מתפנה לדון בנושא זה כלל; ומוסכם בעצם, על ידי כל החוקרים, שהאזכורים הבודדים שאולי מתייחסים לישו, הוספו מאוחר יותר, על ידי נזירים נוצריים, שהעתיקו טקסטים אלה לספריות הכנסייה.

המעט שנוכל לומר בוודאות והעולם הנוצרי יסכים אתנו, היא עובדת היותו של ישו, יהודי הבקי בתורה, ששמר על חוקי "תורת משה" ולימד רבים מחוקיה, אם כי גם עזב חלק אחר מדינים אלה.

אחת האמירות היותר מפורסמות שלו, מתייחסת לשתי סוגיות תורניות עקרוניות ביהדות.

אחת האמירות היותר מפורסמות שלו, מתייחסת לשתי סוגיות תורניות עקרוניות ביהדות, שמהדהדות ומודגשות בלימוד התורני של תקופתו. כאשר בקשו מישו לציין מהן המצוות החשובות ביותר, הוא ענה (על פי מתי כב, לז-מ) – ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. זוהי המצווה הראשונה והגדולה ביותר. והשנייה דומה לה – ואהבת לרעך כמוך. כל חוקי הנביאים עומדים על שתי מצוות אלה.

"ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" זהו ציטוט מתוך חומש דברים (ו, ה). "ואהבת לרעך כמוך", זה ציטוט מתוך ויקרא (יט, יח). הוראות אלה קדמו את ישו בכ-1,300 שנים.

מובן שהברית החדשה, שאמורה לתעד את דבריו של ישו, נכתבה ביוונית שנים רבות לאחר מותו (שבדרך אגב על פי המקורות הנוצריים התרחש בשנת 32 לספירה, או כ-35 שנים לפני חורבן המקדש).

חסידיו היהודיים של ישו

מי היו חסידיו של ישו?

חברי הכת הישועית היו ללא ספק יהודים דתיים, שהאמינו שישו הוא המשיח. הם לא יכלו להאמין שישו הוא "אלוהים" ולהישאר יהודים, משום שאמונה כזאת נחשבת כעבודת אלילים והיא קרובה הרבה יותר לאמונות היווניות-רומיות הפגאניות, שבהן אלילים לבשו צורות אנושיות וקיימו יחסים עם בני אדם.

(דרך אגב, המושג "בן האלוהים" מופיע מאוחר יותר בתיאולוגיה הנוצרית, בעוד שהברית החדשה עושה שימוש נרחב במושג "בן אדם" שנלקח מתוך דברי הנביאים, ומתייחס למשיח).

הכת הישועית בארץ ישראל התקיימה במשך זמן קצר בלבד.

בכל אופן, הכת הישועית בארץ ישראל התקיימה במשך זמן קצר בלבד. לאחר הגליית היהודים על ידי הרומאים בעקבות מרד בר-כוכבא, נעלמו חסידיו היהודיים של ישו, יחד עם האיסיים והקנאים (הפרושים שרדו בחלקם, הודות לחזונו של מנהיגם, רבי יוחנן בן זכאי כפי שראינו בפרק 34).

אז מאיפה הגיעו הנוצרים? ובאמת, מהיכן הגיעה הנצרות?

על מנת לקבל את התשובה, עלינו לסקור עוד אישיות ססגונית שעלתה על בימת ההיסטוריה, לאחר מותו של ישו. אדם, שמרבית חוקרי ההיסטוריה הנוצרית רואים בו, את "מפיץ מסריו של ישו ברחבי העולם", אם לא "זה שעיצב והתאים את הנצרות לצרכיו של העולם הפגאני".

הוא היה יהודי – ששמו המקורי שאול – ואשר התפרסם בעולם הנוצרי בתור "סנט פאולוס".

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן