רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

קורס מזורז בהסטוריה יהודית

פרק 52: התנועה החסידית

י״ח במרחשוון ה׳תשס״ו י״ח במרחשוון ה׳תשס״ו 20/11/2005 | מאת הרב קן ספירו

כשהיא מתחילה כתנועה של עניים ועמי-ארצות, הכניסה החסידות קבלה ורוחניות אל חיי היומיום.

התנועה החסידית נוסדה במאה השמונה-עשרה במזרח אירופה, על ידי הרב ישראל בן אליעזר, הידוע בכינויו 'הבעל שם טוב'.

'הבעל שם טוב' נולד בשנת 1698, באוקופ שבמחוז פודוליה (באוקראינה של היום), ליד נהר הדנייסטר. הבעל שם טוב (או הבעש"ט) היה יתום עני, שעבד כפועל בהרי הקרפטים. באותו זמן הוא למד במשותף עם קבוצה מחתרתית של יהודים מקובלים - "הנסתרים" - ולבסוף הפך לרב נערץ.

הבעש"ט ערך מסעות מקהילה לקהילה, כשהוא צובר בכל מקום אליו הגיע, מוניטין של אדם רוחני-קדוש ומרפא מיסטי, המושך אחריו חסידים רבים.

משנתו גרמה למהפכה אצל היהודים הנרדפים והמדוכאים של מזרח אירופה.

לאחר הפוגרומים והרדיפות (ר' פרק 49), שקעה יהדות מזרח אירופה בעוני נורא. אחד מקורבנות המצב הזה היו לימודי היהדות - כשרק קבוצת עילית קטנה זכתה ללמוד בישיבות, בעוד שכל השאר עמלים לפרנסתם הזעומה. כתוצאה מהשפל בלימוד, נפגעו גם חיי הדת היהודיים - כשהיהודי הממוצע מאבד בשל כך, את הקשר הרוחני, הרגשי והאינטלקטואלי שלו עם א-לוהים. את זאת שאף הבעל שם טוב לתקן.

משנתו יצרה תנועה שלמה, שהדגישה את רעיון הכנסת א-לוהים לכל האספקטים בחיי האדם, בעיקר באמצעות תפילה לוהטת ושירה שמחה.

המחשבה החסידית הטעימה את חשיבותה של ה"דבקות" בא-לוהים. רעיון הכולל הרגשה מתמדת של הנוכחות הא-לוהית בכל היבטי הקיום האנושי.

הניסיון להחדיר רוחניות לחיי האדם על כל היבטיהם, התפשט במהירות בעיקר בין היהודים הפשוטים. כתוצאה מהתפשטות זו, הצטרפו אלפים רבים של יהודים, במיוחד במזרח אירופה, לתנועה החסידית.

השושלות החסידיות

כאשר נפטר הבעש"ט בשנת 1760, יצאו תלמידיו להקים זרמים שונים בתוך התנועה החסידית, ולייסד שושלות משל עצמם. היו דמויות רבות הוד בקבוצה זו. אנחנו נזכיר רק כמה מהן:

 

  • הרב דב בער (1704-1772), המוכר כ"מגיד ממזריטש". הוא ירש את מקומו של הבעל שם טוב בתור המנהיג הראשי של תנועת החסידות, והמשיך לפתח הרבה מהגותה של התנועה. דרך אגב, הפסיכולוג הנודע קרל גוסטב יונג, בסמוך למותו, אמר שכל חידושיו בפסיכולוגיה, שייכים לרבי דב בער - מה שנותן לנו מושג על כוחותיו האינטלקטואליים של המגיד.

  •  

     

  • רבי שניאור זלמן מלאדי (1745-1812), המוכר בתור "הרב הזקן" או כ"בעל התניא". הוא כתב את היצירה המפורסמת "התניא", וייסד את תנועת חסידי לובאוויץ' - חסידי חב"ד (חכמה בינה ודעת). על פי הקבלה, אלו הן שלוש ספירות התובנה מתוך עשר הספירות - צינורות השפע הא-לוהי - והשימוש בשמן לכינוי קבוצה חסידית זו, מלמד עד כמה משנתה ספוגה בקבלה.

  •  

     

  • רבי נחמן מברסלב (1772-1811) היה נינו של הבעל שם טוב. הוא כתב את "ליקוטי מוהר"ן", כשהוא מתרכז בנושרים מחיק היהדות ומעודד אותם לחזור לא-לוהיהם באמצעות תפילה מכל הלב. מפורסמים מאוד גם סיפורי המעשיות שלו, שבאמצעותם ניסה להנחיל אמת עמוקה לאנשים פשוטים. רבי נחמן ייסד את חסידות ברסלב.

 

כאשר קהילות חסידיות אלה שינו את מקומן, הם לקחו עמן את שמותיהן.

לקבוצות חסידיות רבות יש שמות כמו קוצק, צאנז, בעלז, סאטמר, סקוירא. כל אלה היו שמותיהן של קהילות במקומות כמו פולין, ליטא, אוקראינה וכדומה. כאשר קהילות חסידיות אלה שינו את מקומן, הם לקחו עמן את שמותיהן. כך היום בישראל, אפשר למצוא את קריית-צאנז וקריית-בעלז, ובניו-יורק את חסידות סקוויר החדשה - חסידי סקוירא לשעבר, ששמם הפך לסקוויר באנגלית.

לתנועת החסידות הייתה השפעה אדירה בתחיית הרוחניות בעולם היהודי. היא שמרה על יהודים רבים בחיק היהדות והחזירה הרבה שמחה אל תוך החיים היהודיים.

כותב הרב אריה קפלן:

 

"החסידות רוממה את ההמונים, אבל תהיה זו טעות להניח שמשנותיה תוכננו במיוחד כמין תרופה רוחנית, הנחוצה כאשר מישהו חולה, אבל היא חסרת תועלת עבור הבריאים. רעיון חשוב של החסידות, היא שהתובנות חשובות לבריאותו הרוחנית של כל יהודי. על אף שמנהיגיה השקיעו הרבה מכוחותיהם בעזרה ליהודים עניים וחסרי השכלה, יהיה זה לא נכון לומר, שזו הייתה האישיות העיקרית של החסידות, מכיוון שהשיטה פתחה אופקים חדשים, והוסיפה עומק, בכל גופה של המחשבה היהודית."

 

ההתנגדות

עם התפשטותה, עוררה התנועה החסידית התנגדות אצל מנהיגים יהודיים רבים.

האישיות העיקרית שהתנגדה לתנועת החסידות, הייתה הרב אליהו בן שלמה זלמן, המוכר בתור 'הגאון מוילנא' (הגר"א), אשר חי באותה תקופת זמן (1720-1797).

הגאון מוילנא היה תלמיד חכם מבריק ובעל השפעה אדירה על לימודי היהדות. אדם בעל טווח רחב של תחומי ידע ומחברם של כ-70 ספרים בנושאים שונים. נראה שהגאון מוילנא הצטיין בכל תחום של השכלה. הוא ידע את ההלכה היהודית, קבלה, מתמטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה ואנטומיה. הוא בקושי ישן, כשהוא מנמנם ארבע פעמים ביום, כחצי שעה בכל פעם, ובשאר הזמן לומד. בכל פעם שהתעייף, היה הגר"א מכניס את רגליו לתוך קערת מים קרים כדי לשמור על ערנותו. הוא לא רצה לבזבז רגע. למרות שלא הצליח לעלות לארץ ישראל, הוא שלח לשם רבים מתלמידיו.

הגאון מוילנא חשש, שהתנועה החסידית עלולה להיות מסוכנת. הוא כל כך חשש מכך, עד שאפילו לא הסכים להיפגש ולשבת עם נציגים חסידיים. פעמיים נשלחו אליו משלחות בכדי לנסות ולשוחח איתו, אבל הוא פשוט סירב להקשיב להן.

מה שהדאיג את הגר"א לא היה דווקא האספקט הקבלי של החסידות (אחרי הכול, הוא עצמו למד קבלה), אלא הפוטנציאל להעמדת משיח שקר נוסף (כמו שבתאי צבי שבסיפורו עסקנו בפרק 51). הוא דאג, שמא בסופו של דבר התנועה תטען, שהבעל שם טוב הוא המשיח.

כך הפכה הקהילה לתלויה במידה רבה מאוד בהשקפה היהודית של אדם אחד.

הוא גם חשש מהמושג של "רבי" (כפי שמכונה מנהיגה של כל קבוצה חסידית), מכיוון שכך הפכה הקהילה לתלויה במידה רבה מאוד בהשקפה היהודית של אדם אחד. אם אדם זה ירד מהדרך, ויסטה מהנתיב הנכון של ההשקפה וההלכה היהודית , הוא עלול לדרדר איתו את כל הקהילה.

הדבר השני ממנו חשש הגאון מוילנא, הוא נסיגה בתפישה האינטלקטואלית של התורה. התנועה החסידית הייתה במידה רבה תנועה של יהודים פשוטים וחסרי השכלה והגר"א דאג, שמא הלמדנות היהודית, תוחלף בשירה ובריקודים. וכך, דת שמבוססת על שילוב של רגש ושכל, תהפוך כולה לרגש ללא שכל.

הגר"א התנגד בצורה עזה כל כך לחסידות, שהוא, ואחרים כמותו, נקראו "מתנגדים". בשנת 1772, החרימו המתנגדים את החסידים, אבל החרם לא נתפש.

בסופו של דבר, התנועה החסידית לא יצרה דת נפרדת, ולמרות שהיא פיתחה מנהגים המיוחדים לה, לא גרמה לפילוג של ממש. היום, אנחנו יכולים לפגוש חצרות חסידיות בעלות "ראש למדני", שפותחות ישיבות משל עצמן, ולומדות את התלמוד במלוא המרץ.

במבט לאחור אנו רואים, שהתנועה החסידית תרמה רבות להתעוררותה של יהדות מזרח אירופה. היא החזירה אל היהדות הרבה יהודים שהיו עלולים ללכת לאיבוד, מכיוון שלא היו להם זמן ואפשרות ללמוד. יחד עם זאת, סביר להניח, שהלחץ שהגיע מהמתנגדים נגד החסידים, שימש כמעצור שמנע מהם להתרחק יותר מדי.

כתוצאה מתרומת החסידות, היהדות הפכה לחזקה יותר, ובשלה יותר לעמוד מול הסערה שתגיע בקרוב - התנועה החילונית המערבית, המכונה "ההשכלה".

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן