חשבתי שזה הדבר הכי גרוע שקרה לי בכל 18 שנות חיי. כתלמידת מדעי הפוליטיקה הסובייטית בקולג' האמריקאי בו למדתי, חלומי היה לבלות שנת לימודי חוץ באוניברסיטה רוסית. ידעתי שרק שני תלמידים ייבחרו לייצג כל אוניברסיטה וללמוד ברוסיה, וקיוויתי מאוד שאני אהיה אחת מהשניים שייצגו את המוסד בו למדתי.

כשהגיעו המכתבים המיוחלים, נבחרו שניים מחברי כיתתי במקומי. רתחתי. התמלאתי רחמים עצמיים. והתכוננתי להילחם נגד ההחלטה בשיניי ובציפורניי.

ניגשתי גם לראש המחלקה הרוסית וגם לדיקן הפקולטה. שניהם הסכימו שלא זכיתי ליחס הוגן בהליך הקבלה, והפרופסור שדחה אותי מהתוכנית קיבל מכתב נזיפה רשמי ממשרד הדיקן.

אבל זה לא הועיל. החברים שלי בילו את השנה הבאה ברוסיה, ואני לא. זה פשוט הרס אותי.

בסוף, במקום לנסוע לרוסיה, החלטתי לטוס בפעם הראשונה לישראל, כדי להתנדב לעבודה עם עולים חדשים מרוסיה. כשהגעתי לירושלים בפברואר 1992, התאהבתי בארץ ממבט ראשון, ונחשפתי לראשונה באופן מודע ומסודר אל היהדות אליה נולדתי, כששהיתי מספר חודשים במדרשיה לנשים. אלה היו החודשים החשובים ביותר והמהפכניים ביותר בחיי.

במבט לאחור, דחייתי מתוכנית הלימודים ההיא, הייתה נקודת מפנה מופלאה בחיי

במבט לאחור, 16 שנה לאחר מעשה, אני מבינה שדחייתי מתוכנית הלימודים ההיא, הייתה נקודת המפנה המוצלחת ביותר בחיי.

כתוצאה מהדחייה הטראומטית הזאת, אני גרה בארץ. כתוצאה מהדחייה ההיא, פגשתי את בעלי שנתיים אחר כך, כששנינו למדנו בירושלים. כתוצאה מהדחייה, יש לי היום בית יהודי חי ותוסס.

בשקט, מאחורי הקלעים

במבט לאחור, זה כאילו שה' ירד בעצמו אל העולם הזה, תפס אותי וסובב אותי 180 מעלות, למרות מחאותיי ובכיותיי.

החיים הרבה פעמים מאכזבים אותנו. אחרי שפיטרו אותנו ממשרה מצוינת, כשנשברה לנו הרגל, כשהפסדנו עסקה מוצלחת או כשהאיש שחשבנו שהוא האביר/הנסיכה-על-הסוס-הלבן עזב את חיינו – הדבר הראשון שאנחנו בוודאי עושים הוא להרים עיניים בתסכול ולצעוק, "אלוקים, איפה אתה?"

חג הפורים מגיע פעם בשנה כדי להזכיר לנו שה' הוא זה שיושב בכיסא הבמאי ומכריז בקול "שקט מצלמים!" אפילו באותם מקרים בחיים שבהם הוא מאכזב אותנו.

מתוך 24 הספרים שבתנ"ך, מגילת אסתר מיוחדת בכך ששמו של האלוקים אינו מוזכר בה אפילו פעם אחת. האירועים המדאיגים בסיפור פורים, כמו הרגעים המדאיגים בחיים, נראו כאילו הכל מתרחש במקרה, כשה' - כביכול - כלל אינו בתמונה. אסתר נלקחת מביתו החם של מרדכי שם גדלה, ומאולצת להינשא בניגוד לרצונה למלך אחשוורוש הדוחה ועובד האלילים. המן הרשע צובר כוח, ומבטיח להשמיד את העם היהודי – גברים, נשים וטף שחיים ברחבי האימפריה הפרסית.

אבל, בסופו של סיפור הפורים, אנחנו מבינים שה' אף פעם לא נמצא מחוץ לתמונה. המן מוצא להורג, מרדכי עולה במקומו לגדולה והיהודים חוגגים את הצלתם הניסית ממוות בטוח בשמחה ובסעודה.

עכשיו אנחנו יכולים בקלות לדפדף אחורנית אל הפרקים הקודמים ולראות, שמה שנראה בהתחלה כמו מגוון תהפוכות אקראיות ושרירותיות של הגורל, היה בעצם סדרת פעולות שמימיות מתוכננות ומתוזמנות היטב, שנועדה להציל את עם ישראל ולקרב אותו אל בוראו.

אולי, יום אחד, תינתן לנו אפשרות לשנות את התסריט שקיבלנו. אבל הרבה יותר פשוט לאמץ את התפקיד שלנו, מתוך ידיעה שאנחנו נתונים בידיו של הבמאי הטוב ביותר.