רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

שלי ושלך – ארבעה טיפוסים בסיסיים

י״ח באב ה׳תש״ע י״ח באב ה׳תש״ע 29/07/2010 | מאת Tzvi

תובנות פסיכולוגיות וחסידיות, לגבי ארבעה טיפוסים בסיסיים.

קיימים ארבעה טיפוסים בסיסיים של אנשים:

 

  1. האומר "שלי שלי, ושלך שלך" - זו מידה בינונית; ויש אומרים, זו מידת סדום.

  2. "שלי שלך, ושלך שלי" - עם הארץ.

  3. "שלי שלך, ושלך שלך" – חסיד.

  4. "שלי שלי, ושלך שלי" - רשע [משנה, אבות ה, יג].

 

לאדם הממוצע, שהוא הטיפוס הנפוץ ביותר, ישנה גישה בדלנית במהותה: "מה ששלי, שלי ומה ששלך, שלך". הוא לא רוצה לקחת משהו ששייך לאחרים, אבל הוא גם לא מעונין לחלוק דבר עם אחרים.

תהיה זו טעות לחשוב, שגישתו לחיים תקפה ולגיטימית, רק מכיוון שאינו גונב מאחרים, ההפך הוא הנכון - חוסר היכולת להתחשב באחרים, עלול להיות הרסני כלפי האדם עצמו ולהוביל בסופו של דבר להתמוטטות החברה, ממש כפי שסדום התמוטטה. אם ביתו של השכן שלך נשרף והגישה שלך, "זה לא ענייני, שהוא ישבור את הראש לבד" – אתה מסכן את ביתך, כיוון שהאש עלולה להתפשט גם לביתך.

אף אחד מאתנו אינו מוגן הרמטית או מחוסן מפני השפעות סביבתיות. מחלות שפורצות באי נידח וכאילו לא נוגעות לנו, עשויות להתפשט ולאיים גם עלינו. כלכלת העולם גם היא, משפיעה ומושפעת מכל תנודה כלכלית על פני הגלובוס, וכאשר מדינה מסוימת מצויה במשבר, גם הכלכלה שלנו סובלת מכך. ככל שנקדים להבין את התלות ההדדית, הקיימת בין בני האדם, כך נוכל להיפטר במהירות רבה יותר מהגישה המבודדת – לא לצורך אלטרואיזם, אלא לצורך הישרדות.

המשנה מציינת את העובדה המצערת, שרוב האנשים אינם מזהים או מבינים את התלות ההדדית הזאת, ומאמינים, שהם יכולים להיות בטוחים ב"בועה" שלהם, אולם זוהי אשליה. אם לא נעזור זה לזה, סופנו יהיה רע ומר.

חדרים פנויים

הקטגוריה השניה במשנה היא, "שלי שלך, ושלך שלי". כלומר, המושג של רכוש פרטי אינו רלוונטי – גישה המעידה על בורות. למעשה, זהו המסר הבסיסי של הקומוניזם, שנראה לרבים כאידיאל נשגב, אך התגלה ככישלון צורב.

להלן אנקדוטה משעשעת: חבר סיפר לי, שהוא לקח פעם קבוצת אנשים לבקר ברוסיה, לפני קריסת הקומוניזם. כשהתבקש להזמין חדרים במלון, נאמר לו שאין חדרים פנויים. הוא פנה למישהו ששיחד את מנהל המלון, והחדרים הוזמנו על שמם. ברגע שהגיעו לשם, הם גילו שהמלון היה ריק לחלוטין! הוא שאל את מנהל המלון, מדוע נאמר לו שאין חדרים פנויים והמנהל השיב, "למה שאכניס לקוחות? זה לא משנה לי אם המלון מלא או ריק. אני לא מרוויח דבר אם אני משכיר את החדרים וכל מה שיש לי זה עוד עבודה. אז שהחדרים יישארו ריקים. לא אכפת לי!".

כשפחד משמש כמוטיבציה יחידה, האדם ינסה לעשות את המינימום האפשרי, כדי להימנע מעונש.

המוטיבציה של אדם לעשות משהו, יכולה לנבוע מרצונו לציית לרצון הא-ל, או מרצון להשיג רווח אישי כלשהו. מושגי הקומוניזם האתאיסטים והכלכליים, שללו מאנשים כל מוטיבציה שהיא. כל שנותר להם, היה הפחד מפני חוסר ציות לממשלה. כשפחד משמש כמוטיבציה יחידה, האדם ינסה לעשות את המינימום האפשרי, כדי להימנע מעונש.

אמנם אנו יכולים לצפות מאדם להיות נדיב ולחלוק עם אחרים, אולם הטבע האנושי הוא כזה, שביטול כל רכוש פרטי חייב להתגלות כבומרנג. הספר "חוות החיות" מתאר את ההונאה הטמונה בקומוניזם, שגורמת לא רק לעליית קבוצה אליטיסטית, אלא הופכת אותה גם לרודנית ואכזרית. כפי שניסח הסופר ג'ורג' אורוול בתמציתיות כה רבה, האידיאל הראשוני של "כל החיות שוות" עבר שינוי הדרגתי ל"כל החיות שוות, אבל חלקן שוות יותר ". הניסוי הסובייטי ממחיש זאת בבירור...

מקיצוניות אחת לשניה

הקטגוריה השלישית, "שלי שלך, ושלך שלך", מתייחסת לאדם צדיק. אין פירוש הדבר שאדם חייב למסור את כל רכושו. חוקי היהדות מגבילים את מתן הצדקה ל-20% לכל היותר ממה שהאדם מרוויח. התורה אינה מעודדת חריגה מעבר לאחוז זה, כיוון שאז האדם עלול להיהפך לעני בעצמו ולהיות תלוי באחרים לצורך הישרדות.

לרוע המזל, אנו מודעים לחלוטין להתנהגות פושעת, בין אם מדובר בהתנהגות של אדם בודד או של מדינה שלמה...

היו צדיקים שהצטיינו בתכונה זו. מסופר, שהחפץ חיים ואנשים דגולים נוספים, שנגנב מהם משהו, מיד הפקירו אותו, כלומר הצהירו על הדבר כעל חסר בעלים. כלומר, הם נפטרו מהבעלות שלהם על הפריט הגנוב, כדי שהגנב לא יהיה אשם בגנבת רכושו של אחר. זוהי הנהגה של צדיקים אמיתיים.

הקטגוריה האחרונה היא, "שלי שלי, ושלך שלי". אין צורך לפרט לגבי החמדנות של הרשע ומעשיו, שנועדו לקחת הכל לעצמו. לרוע המזל, אנו מודעים לחלוטין להתנהגות פושעת זו בימינו, בין אם מדובר בהתנהגות של אדם בודד או של מדינה שלמה...

הפרשנות החסידית

המורה החסידי, המגיד מקוזניץ, נתן פירוש חדשני למשנה זו.

האדם הממוצע תופס את החיים במונחים קיצוניים ומחלק אותם לקודש וחול. לפי גישה זו, חלק מהחיים הם קודש, כלומר: שמירת מצוות, שמירת שבת, הנחת תפילין, אכילת מצה, תקיעה בשופר וכו'. לעומת זאת, חלק מהחיים הם חול, כגון: עבודה, עסקים, שינה, רחיצת המכונית, כיסוח הדשא וכו'. במילים אחרות הוא אומר לעצמו: "המצוות שייכות לא-לוהים וענייני העולם הזה שייכים לי. מה ששלך שלך, ומה ששלי שלי".

זו אינה הגישה המקובלת על התורה, לפיה "בכל דרכיך דעהו" (משלי, ג, ו). על פי גישה זו, אנו אוכלים וישנים כדי להיות בריאים, כדי שנוכל לקיים את המצוות ולעשות טוב. אנו עובדים כדי להרוויח את לחמנו ולפרנס את משפחותינו, על מנת לעשות צדקה, כדי שהילדים יוכלו ללמוד תורה, וכו'. בדומה, כיוון שניקיון הוא דבר חשוב (תלמוד – מסכת עבודה זרה), רחיצת המכונית יכולה להיעשות כמצווה. כדי שאיש לא יאמר שיהודים חיים ברישול, כיסוח הדשא יכול גם הוא להיות מעשה של קידוש השם. עם הגישה הנכונה, כל מעשיו של אדם יכולים להיכלל תחת הקטגוריה של עשיית מצוות. מכאן, שהאדם הצדיק אומר, "לא רק שמה ששלך באופן ברור הוא אכן שלך (המצוות), אלא גם מה ששלי (פעולות היום-יום) הוא שלך".

האדם הבוּר אינו מבין, שכל דבר בחיים נשלט על ידי השם, מלבד הבחירה בין טוב ורע, נכון ולא נכון, שנותרת בידי האדם.

האדם הבוּר אינו מבין, שכל דבר בחיים נשלט על ידי הא-ל, מלבד הבחירה בין טוב ורע, נכון ולא נכון, שנותרת בידי האדם. הסכום שאדם ירוויח נקבע מראש, אולם השאלה אם האדם ילמד תורה ויעשה מצוות – תלויה בו. האדם הבוּר, שאינו מבין זאת, מבלה את רוב זמנו בניסיון להרוויח כסף, ומשאיר זמן מועט לעיסוקים שברוח. זוהי התנהגות חסרת ערך, שכן הוא לא יכול להרוויח יותר מכפי שנקבע לו. כך שהוא מבלבל את סדרי העדיפויות שלו ולמעשה אומר, "מה שבאמת שלך, כלומר, כמה כסף ארוויח, הוא שלי, ובנושא זה אשקיע את מאמציי. אבל מה שבאמת שלי, כלומר, השקעה רוחנית, את זה אשאיר לך".

הרשע מוגדר כאדם המרוכז בעצמו.

הרשע הוא למעשה צבוע. אין לו רצון למלא את רצון הא-ל וכל הדברים בחייו, קשורים רק בו. אם הוא יפיק תועלת למשל, מכך שיגרום לאנשים להאמין שהוא שומר מצוות, הוא מסוגל לעשות זאת. כלומר, "לא רק שמה ששלי הוא שלי, אלא גם מה שאמור להיות שלך (מצוות) הוא שלי"...

*מובא ברשות מתוך ספרו של הרב טוורסקי, "חזונם של אבותינו".

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן