בשנה זו, שנת הקורונה, מצוות הסוכה כבר לא נראית מוזרה. הודות לתקנות המחייבות סעודות באוויר הפתוח, אכילה בחוץ כבר לא נראית סוג של מוזרות יהודית והיא הפכה במידה רבה כמעט לאידיאל כלל-עולמי. זהו משהו שהנביא זכריה ניבא עליו לפני זמן רב.

מתוך כל החגים בלוח השנה שלנו, החג שהתורה מדגישה כבעל החשיבות הגדולה ביותר בכל רחבי העולם הוא חג הסוכות. בעתיד, חג סוכות והמצווה של "מכל הבאים על ירושלים...לחג את חג הסוכות" שלימד הנביא זכריה (זכריה יד, טו-יח), יהוו את המבחן האמיתי לכל אומות העולם. כל מי שיעלו לירושלים בסוכות אחרי הגאולה, כדי להשתחוות לפני האל ולחגוג ביחד עם העם היהודי, יזכו לברכה גדולה – ויינצלו מפני אימת המגיפה.

מה מייחד את סוכות והופך אותו לרלוונטי כל כך לא רק מבחינת היהודים, אלא מבחינת כלל המין האנושי? מהו המסר של חג זה, הדורש הכרה עולמית?

עבור כל אותם אנשים שחייהם השתנו בצורה טראומטית בעקבות שינוי דרמטי זעקב המעבר מחיים בחוץ לחיים בתוך הבית, ישנם לדעתי שלושה רעיונות ספציפיים הקשורים לחג סוכות, שמסייעים לנו להבין מה הופך חג זה לחשוב כל כך.

האוויר שאנו נושמים

סיפור על קורונה שהתרחש באיטליה לפני מספר שבועות מסכם זאת בצורה הטובה ביותר.

קשיש בן 93 חלה בקורונה ולמרות גילו המופלג, הצליח איכשהו לשרוד. עם שחרורו מבית החולים, הוגש לו חשבון גבוה מאוד. חלק מהחשבון היה תשלום על מכונת ההנשמה אליה חובר למשך יום אחד.

כשראה את הסכום שעליו לשלם, החל הקשיש לבכות. בבית החולים התמלא הצוות חמלה ואמר לו לא לדאוג – אין ספק שניתן יהיה לסדר משהו כדי להפחית את העלויות. תשובתו של הקשיש גרמה לעובדי בית החולים ללהתרגש.

אני בוכה כי הבנתי שאחרי כל השנים האלה שאני כאן על כדור הארץ, נושם את האוויר של אלוהים במשך 93 שנה, אף פעם לא הייתי צריך לשלם על זה

 

הקשיש הסביר "אני לא בוכה בגלל הכסף שאני צריך לשלם. תודה לאל אני יכול להרשות זאת לעצמי. אני בוכה מסיבה אחרת. אני בוכה כי הבנתי שאחרי כל השנים האלה שאני כאן על כדור הארץ, נושם את האוויר של אלוהים במשך 93 שנה, אף פעם לא הוגש לי חשבון ולא הייתי צריך לשלם כלום. אם עולה יותר מ- €500 להשתמש במכונת הנשמה בבית החולים ליום אחד. יש לכם מושג כמה אני חייב לאלוהים? למה אף פעם לא הודיתי לו על כל ימי חיי, על נס המתנה האלוהית הזו, שהתייחסתי אליה כאל מובן מאליו?"

יש כל כך הרבה דברים בעולם הזה שאנו מתייחסים אליהם כאל מובנים מאליהם, כאילו הם שלנו באיזו זכות אוטומטית או פרס שמגיע לנו איכשהו. אנו מתלוננים על הדברים שחסרים לנו וכמעט אף פעם איננו לוקחים את הזמן להודות לקדוש ברוך הוא על מתנותיו יקרות הערך.

אריק הופר ניסח זאת יפה כשאמר שהמתמטיקה שהכי קשה לאנשים היא למנות את הדברים הטובים בחייהם.

חג הסוכות הוא זמן להכיר במקור לכל השפע בחיינו, המתנות האלוהיות שהופכות את חיינו לאפשריים ומהנים, מתנות שאם רק נשים לב אליהן, נראה שהן מקיפות אותנו וניתנות לנו חינם ובאופן קבוע, כמו האוויר שאנו נושמים בכל רגע.

הבית שאנו גרים בו

הבתים שלנו הם הסימן הברור ביותר לעושרנו. הם מייצגים את הביטוי הברור ביותר מבחינת העולם החיצון למצבנו הכלכלי. אחוזה מפוארת פירושה שעשינו זאת, זהו סמל להצלחה.

פעמים רבות, למרבה הצער, ראוותנות ביתנו עולה לנו לראש. היא מוליכה שולל את האגו שלנו ולוקחת קרדיט על ההישגים הכלכליים שלנו, שמקורם הוא למעשה האל. הוא חושב בטעות "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח, יז).

חוסר ההבנה כי האל – אותו כוח שיצר את הטבע ואת היקום כולו – הוא זה שמחליט על היקף המתנות שיהיו לנו, עשוי להביא לבדיקה מחודשת של אלוהים שעלולה לגרום לאדם העשיר ביותר לאבד את כל העושר שצבר, כמו גם את הבתים שלו ואחוזתו המרהיבה.

סוכות היה זמן הקציר. האיכרים שעבדו קשה כל השנה היו העשירים ביותר בעונה זו ביחס לכל העונות האחרות. בדיוק אז מצווה התורה על היהודים לעזוב את בתיהם ולהתגורר בבקתה קטנה. הדבר נועד להבהיר את המסר של ספר קהלת אותו אנו קוראים בסוכות, מסר המתבטא בתמציתיות על-ידי המלך שלמה: "הבל הבלים, הכל הבל". "עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק". עת לבנות ועת להרוס. מסקנתו של הספר היא סיכום של הידע שהצטבר אצל החכם באדם. השורה התחתונה, "סוף דבר הכל נשמע", "את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם".

בתים, גם אם הם אחוזות מפוארות בשווי מיליונים, יכולים לפתע לאבד את יכולתם להציע לנו ביטחון, בריאות או עושר – כל זאת בגלל נגיף זעיר שלא ניתן אפילו לראותו בעין בלתי מזוינת.

וכך, סוכות מבקש מאיתנו להכיר במקור האמיתי לשפע ולרווחה שלנו על-ידי תנועה מן הפנים – מה שאנו בונים – אל החוץ - עבודתו של אלוהים.

סוכה היא מבנה זמני, לא שונה מחיינו כאן עלי אדמות. האיכר העשיר והמיליארדר העשיר במאה ה- 21 – שניהם צריכים להזכיר לעצמם שללא אלוהים, בתיהם יכולים להפוך במהירות לבקתות והקציר יכול להפוך במהירות לפשיטת רגל.

כמה אנחנו באמת צריכים

ג'וזף הלר, מחבר "מלכוד-22", וקורט ונגוט, השתתפו במסיבה שערך מנהל קרן גידור עשירה באי שלטר.

קורט אמר, "ג'ו, איך זה גורם לך להרגיש שרק אתמול, המארח שלנו הרוויח יותר כסף ממה שהספר שלך, 'מלכוד-22' הרוויח בכל שנות קיומו?"

הלר אמר, "יש לי משהו שלא יכול להיות לו לעולם".

קורט תהה, "מה יכול להיות הדבר הזה, ג'ו?"

הלר השיב, "הידיעה שיש לי מספיק".

חג סוכות מבקש מאיתנו לצאת החוצה באופן זמני, להתבונן סביב על יצירותיו של אלוהים, "לאכול בחוץ" עם משפחתנו, ילדינו ואולי גם נכדינו, בסוכה שמתוכה אנו יכולים להרים מבט, לראות את השמים שמעלינו ולהיזכר באלוהים ובכל הדברים הטובים שבורכנו בהם.

זה רעיון לא רע שתקף לגבי איכרים עשירים מתקופת התנ"ך ותקף לא פחות לאנשים בני זמננו, נפגעי המגיפה שהכתה בנו קשות. חג סוכות, שמגיע מיד אחרי ראש השנה ויום כיפור, הוא אולי החג היהודי היחיד שיש לו הכי הרבה ללמד את העולם כולו על המשמעות האמיתית של אושר ושל הצלחה אמיתית.