לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




משמעותו של חד גדיא

משמעותו של חד גדיא

הגיע זמן להבין את שיר הפסח המפורסם שבסוף ההגדה...

מאת

ההגדה של פסח מסתיימת בשיר חביב אך מוזר, חד גדיא – גדי אחד.

הקליקו כאן כדי לשמוע את השיר.

כולנו מכירים את השיר "חד גדיא" מליל הסדר. השיר אמנם כתוב בארמית, אבל בהרבה הגדות מובא התרגום שלו לעברית. תרגום שחושף עלילה מענינת: אבא קנה גדי, תמורת סכום של שני זוזים (סוג מטבע עתיק). מיד אחרי שהגדי נקנה, הוא נטרף על ידי חתול. החתול גם הוא ננשך, על ידי כלב, שהוכה על ידי מקל. המקל לא יצא בזול מהמכה שלו, ונשרף באש, שכובתה באופן טבעי על ידי מים. את המים שתה השור, מה שהוביל לשחיטתו על ידי השוחט. השוחט ניצב לפני לא פחות ממלאך המוות, ובסופו של השיר, נשחט גם מלאך המוות על ידי הקדוש ברוך הוא.

מה קורה פה?

ברור שיש פה משהו מעבר. אין ספק שאם עם ישראל נוהג במשך הדורות לומר מזמור זה, יש לכך סיבה. טמון פה איזה מסר סודי: כל דמות או בעל חיים מסמל משהו, והמשהו הזה ודאי קשור ליציאת מצרים, שהרי זו המצוה בלילה הזה. אבל כתב החידה הזה נראה סתום ולא מובן.

עד שבא הגאון מוילנא וחידש את הפירוש הבא: כל בית בשיר מספר על אדם או אירוע כלשהו בתולדות עם ישראל:

הגדי הוא זכות הבכורה, שמוזכרת בתורה (בראשית פרק כה). בכורה אינה בירור המציאות מי נולד ראשון (שאם כך, אי אפשר היה למכור אותה...), אלא היא הזכות לקבל שליחות מיוחדת מבורא עולם. השליחות הזו הועברה מאברהם אבינו ליצחק בנו, כדי להמשיך את משימתו ושליחותו של אברהם, לבנות עולם חסד וצדק, של אמונה בא-ל אחד, של אהבה ושל שלום – בניגוד לעולם התחרותי, הפאגני והאכזרי.

ה"אבא" שמוזכר בחד גדיא מסמל את יעקב, שקנה את זכות הבכורה מעשיו אחיו.

"שני הזוזים" הם הלחם ונזיד העדשים בהם שילם יעקב לעשיו תמורת הבכורה.

"החתול" מייצג את קנאתם של בני יעקב באחיהם יוסף, שהובילה אותם למכור אותו לעבדות במצרים.

"הכלב" מסמל את מצרים, אליה הגיע יוסף. הארץ אשר הפכה בהמשך למקום מגוריהם של כל בני ביתו של יעקב, הארץ בה הם שועבדו, והארץ ממנה אף נגאלו.

"המקל" הוא מטהו המפורסם של משה, ששימש להביא מכות רבות על המצרים, ולקרוע את ים סוף, כדי שבני ישראל יחצו אותו.

"האש" מייצגת את צימאונם של בני ישראל לעבודה זרה. זה יצר שלנו מאד קשה להבין, אבל בזמן שהוא היה פעיל בעולם, מהשנה בה עם ישראל יצא מצרים ועד לחורבנו של בית המקדש הראשון, זה היה יצר עז, לא פחות מיצר התאווה.

"המים" מייצגים את חכמינו ז"ל, חכמינו זכרונם לברכה, שהצליחו להכרית את היצר לעבודה זרה, וגרמו לעולם להשתדרג למציאות שבה כבר אין הלהט והתשוקה שהיו בעבר לעבודה הזרה.

"השור" הוא מלכות רומי (צאצאי עשיו), שהחריבה את בית המקדש השני.

"השוחט" הוא משיח בן יוסף, שעל פי המסורת, עתיד להילחם עם אויבנו לעתיד לבוא ולהחזיר לנו שליטה מלאה על ארץ ישראל.

את מלאך המוות לא צריכים להציג. בשיר הזה הוא מייצג את מותו של משיח בן יוסף.

כמובן, גם את הקדוש ברוך הוא אין כל צורך להציג. כאן מדובר בהגעתו של משיח בן דוד.

החזרתיות בכל אחד מבתי השיר מדגישה את הגאות והשפל בהיסטוריה היהודית – לפעמים אנחנו למטה, אולם אז אנחנו עולים. בעוד שמרבית השיר מביט לאחור, הוא מסתיים במבט אופטימי אל העתיד, שזה הסיום המתאים והראוי ללילה מופלא שכזה, ליל הסדר.

מתורגם מהספר Art of Amazement Haggada: Leader's Edition, הגדה שמלווה את הטקסט בטיפים וטריקים, כולל שאלות ותשובות בנושאים השונים של הסדר. לרכישת הספר הקליקו כאן או להעלאת מהדורת pdf, הקליקו כאן.

12/4/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) עדנה אבישר, 17/9/2014 08:51

ספרים של הרב אלכסנדר שיינפלד

האם יש ספרים של הרב אלכסנדר שיינפלד, שמתורגמים לעברית, והיכן ניתן להשיגם? תודה:)

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub