בשנת ההוראה הראשונה שלי הזדמן לי לראות בתיכון מוכר בקריות, כחלק מ'צפיית עמיתים', שיעור צפייה בכיתה יא מול המנהל, הסגן ומחנך הכיתה שאמור היה לקבוע אם הוא יתקבל לעבודה.

באמצע השיעור (שהלך נהדר), תלמיד אחד צעק לעבר חבר שלו שענה תשובה, בצחוק מלגלג: "שתוק יא שמן דובון". התלמיד שלעגו לו באמת שתק, התכנס בעצמו ונראה היה שרצה שתבלע אותו האדמה בעוד קול הכיתה נקרעת מצחוק.

אותו מורה הפסיק לפתע את השיעור שלו, הסתכל על המנהל וחיכה לתגובה, אך אותו מנהל היה עסוק כנראה בדברים חשובים יותר שנתגלו לו בסמרטפון. לאחר מכן העביר מהר את מבטו לסגן שבהה בחלל ומשם למחנך הכיתה שגם הוא היה נראה מנותק לגמרי.

ואז זה הגיע: המורה החדש שנבחן סגר בחוזקה את הספר ושאל את התלמיד הפוגע שלא הבין מאיפה זה בא לו:

"תגיד, איך אתה לא מתבייש לדקור חבר עם מילים לפני כל הכיתה?".

כולנו היינו בהלם: המנהל שסוף סוף הוריד את העיניים שלו מהנייד ולא הבין מה קורה כאן. הסגן שפתאום התעורר והמחנך שהתחיל לנוע בחוסר נוחות.

אבל המורה החדש רק התחמם ופנה לכיתה: "ממה אתם צוחקים? מלראות איך רוצחים תלמיד במילים? באמת לא אכפת לכם. יודעים משהו? לא מתאים לי ללמד במקום כזה. פשוט מגעיל אותי" אמר, הסתכל לכיוון המנהל, סגר את הספר ויצא החוצה מהכיתה.

בחיים לא היה לי את האומץ לעשות דבר כזה בעצמי. בחיים גם לא ראיתי מורה בצפיית עמיתים שמתנהג בצורה כזו. כאילו: בן אדם, אתה רוצה עבודה, שתוק ותעביר את השיעור. אל תחנך אותם עכשיו...

שניה אחרי שעזב, רצתי אחריו, תפסתי אותו ואמרתי לו:

"אחי, יצאת תותח! אבל תכלס, יש לך מקום אחר לעבוד בו?"

"האמת שלא" ענה לי: "אבל אף אחד לא יכריח אותי ללמד במקום שהמנהל, הסגן והמחנך שותקים כשמשפילים תלמיד שלהם באמצע שיעור".

האירוני הוא שעם תחילת השנה הבאה ראיתי את המורה ההוא נכנס לחנך את כיתה ח' כמורה חדש.

מסתבר שהמנהל התלהב ממנו ועוד באותו ערב התקשר אליו לסגור איתו.


*

נזכרתי בסיפור הזה בגלל מערכת הבחירות המוניציפליות: חלקם, כמו למשל בגוש עציון עברו בצורה מכבדת ומעוררת התפלאות כאשר כל מועמד מתרכז בעצמו ולא בחסרונות של יריבו אולם במקומות אחרים הטינופת גאתה, ומועמדים לא היססו לכלכך מעל כל במה אפשרית על יריביהם. בכל פעם שראיתי איך שמועמד מלכלך על מישהו אחר לא יכולתי שלא לתהות:

"האינך מפחד שהילדים שלך ישימו לב לחוסר החשיבות שאתה מייחס להלבנת פנים ויאמצו אף הם את ההתנהגות הזו?".

האם זה באמת שווה את זה? האם יש מחיר לנער מתבגר שרואה איך אבא שלו משפד מעל הפיד שלו את יריביו? עם אילו מסרים וערכים אותו נער יתקדם אחר כך בחיים?

טיפים להורים

אפשר ללמוד הרבה דברים ממערכת בחירות. ההתייחסות לאחר, ההליכה עם האמת, הצניעות, האפשרות לוותר על קול בשביל לשמור על האידאולוגיה והערכים. כדאי לשבת עם הילדים ולנתח איתם מעבר לתוצאות הסקרים את הדרך והצורה. שמעתי על כיתות שהמחנכים ניהלו בהם מערכות בחירות פנימית כדי להעניק לתלמידים הזדמנות לחוויה מתקנת. אלו מסרים שאחר כך יישארו וילכו איתם עוד שנים רבות אחרי שאחרון הסטיקרים ייזרק לפח.