רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

הורות

7 הטעויות הגדולות ביותר של הורים

ד׳ באב ה׳תשע״ח ד׳ באב ה׳תשע״ח 16/07/2018 | מאת הרב דוב הלר

אלה הטעויות הרציניות, שגורמות נזק רגשי לילדינו.

קולגה שלי פתח פעם שיעור בנושא הורות במילים הבאות: "כל ההורים טועים. אולם חלק מהטעויות חמורות יותר מאחרות". להלן שבע טעויות רציניות שהורים עושים, שפוגעות בילדיהם. 

1. לריב מול הילדים 

הרווחה הנפשית של הילד נפגעת כאשר הוא חווה את הוריו רבים על בסיס קבוע. מריבות המתרחשות בנוכחות הילדים פוגעות באיזון הרגשי שלהם וכשהילד נאלץ לשאת זאת לבדו, ללא כל תמיכה או עזרה בעיבוד המצב, זה עלול להפוך לבלתי נסבל.

עדיף שהורים ילמדו לשלוט ברגשותיהם ולפתור את חילוקי הדעות ביניהם מאחורי דלתיים סגורות. כשהם לא עושים זאת, ילדים נוטים להתכנס בעצמם ולהתמודד עם הכאב הרגשי שנגרם להם, ללא כלים המתאימים לכך.

הכלל די פשוט: אל תריבו או תתווכחו באופן קבוע לפני הילדים. זה פחות נורא אם מדובר במקרה חריג, או אם החלטתם במודע להדגים מיומנויות של פתרון בעיות וכאשר ברור שאין ביניכם כעס או טינה.

2. חוסר התייחסות לרגשותיהם

התפקיד מספר אחת של הורה הוא להיות מכוונן לילדים שלו מבחינה רגשית. חמישים שנה של מחקרים על פעוטות ממחישות בבירור שהתכווננות רגשית עקבית יוצרת אצל הילד אישיות מבוססת ויציבה, בשעה שהיעדר מתמשך של התייחסות כזו פוגע בתחושת העצמיות של הילד.

מבחינה פרקטית, פירוש הדבר שעליכם להקשיב לפני שאתם מייעצים, מתקנים או מחנכים. לדוגמה, הילד חוזר הביתה מבית הספר בוכה וכועס ואומר: "אני שונא את המורה רינה. היא כזו מרושעת. מחר אני אחטוף לה את הכריך ואזרוק אותו לפח!". מה התגובה שלכם? להטיף לו מוסר או להקשיב תחילה? הקשבה מתוך התכווננות צריכה תמיד להיות התגובה הראשונה שלכם.

הקשבה מכווננת עשויה להיראות כך: "וואו, אתה ממש כועס על המורה רינה. נשמע שאתה כל כך כועס שממש בא לך לפגוע בה, כדי שתוכל להרגיש טוב יותר. אני באמת סקרנית לדעת מה גרם לך לכעוס עליה כל כך. מתחשק לך לדבר איתי עכשיו? מאוד אשמח לשמוע מה יש לך לומר".

הקשבה והתייחסות לרגשותיו של אדם אחר יוצרת תחושה של אינטגרציה, העצמה ונחמה. ביטול רגשותיו של האדם גורם לשבירת רוחו, מחליש אותו ומעמיק את הפגיעה. כשאנו מכבדים את רגשותיהם של ילדינו, בו-זמנית אנו מכבדים ומחזקים את האישיות שלהם. למדו להקשיב. הרווחה הנפשית של ילדיכם תלויה בכך.

3. חוסר כבוד לאינדיבידואליות של ילדכם

המלך שלמה נתן את העצה האולטימטיבית בענייני הורות בספר משלי כשאמר "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב ו) - כלומר, חנכו את הילד לפי האישיות והטמרפמנט הייחודיים שלו. בתי ספר נועדו ליצירת קשרים חברתיים ולהעברת ידע בצורה הומוגנית. הבית, לעומת זאת, הוא המקום בו ייחודיותו של הילד מתעצבת ובאה לידי ביטוי. תפקידו של ההורה הוא לסייע לילד להבין את עצמו. למשל, כשההורה לוחץ על הילד להגיע להישגים טובים בבית הספר כדי שיוכל בהמשך להתקבל לאוניברסיטה טובה - זוהי טעות. לא כל ילד מתאים לאוניברסיטה. חלק מהילדים יצליחו הרבה יותר בבית ספר מקצועי.

פעם סיפר לי מישהו שאביו הציל את חייו. איש זה נולד למשפחת רבנים יוקרתית ואביו היה גם הוא רב מכובד מאוד. כל אחיו הלכו לישיבה והפכו לרבנים. הוא סיפר לי כמה חרד הרגיש כשהיה בבית הספר היסודי, כיוון שחש את הלחץ להיות כמו אחיו. הוא זוכר את היום שבו אביו שוחח עמו על עתידו. במקום ללחוץ עליו להשתפר בלימודי התלמוד, אמר האב שאולי הייעוד האמיתי של בנו הוא דווקא בעולם העסקים. בתחילה הוא הרגיש כאילו הוציאו לו את הרוח מהמפרשים, כאילו נכשל, כיוון שלא ימשיך בדרכם המשכילה של אחיו. אולם אביו הקשיב לו, רצה לשמוע ממנו, דיבר בכנות ובאהבה ועודד אותו להיות הוא עצמו. בסופו של דבר הוא למד מנהל עסקים, התעשר, והפך לאיש ידוע מאוד בנדיבותו ונדבנותו.

הורים צריכים ללמוד את ילדיהם ולהעביר להם הבנה זו כדי לסייע להם לקחת אחריות ובעלות על הייחודיות שלהם. יש יותר מדי לחץ חברתי ללכת בתלם בבתי הספר ולהיות כמו כולם. הורים צריכים להיזהר מפני היכנעות ללחץ זה ובמקום זאת, להעניק לילדיהם את הביטחון והחוזק לגלות את הדרכים הייחודיות שלהם בחיים.

4. אלימות מילולית.

להלן 5 דרכים בהן הורים עלולים להיות אלימים מילולית כלפי ילדיהם:

  • ביקורת מתמדת ושתלטנות
  • השוואת ילד אחד למשנהו
  • לעג וקריאה בשמות
  • הפעלת לחץ מתמיד על הילד להצליח
  • חוסר סבלנות, כעס והתפרצויות כלפי הילד

כשאתם נופלים בפח של טעויות אלה לעיתים רחוקות, זה לא הרסני או מזיק כל כך. אולם כשטעויות אלה הופכות לדפוס קבוע, הדבר פוגע ברווחתו הנפשית של הילד.

5. העדר נטילת אחריות על בעיות בנישואין

הורים שלא אוהבים זה את זה וסובלים מבעיות בנישואין יוצרים מתח בבית. מתח זה מורגש על-ידי הילדים וומערער את תחושת הביטחון והשלווה הפנימית שלהם. הורים חייבים לקחת אחריות ולנסות לפתור את הבעיות שלהם. זה אמור להיות מובן מאליו, אולם הרבה יותר מדי זוגות שיש להם בעיות רציניות ומתמשכות לא עושים דבר בנדון, בשעה שילדיהם סובלים.

6. לאפשר לילדים לנהל את העניינים

ילדים זקוקים למשמעת. מחקרים הראו שילדים רוצים משמעת. הם כמהים לגבולות באותה מידה שהם מתנגדים להם. גבולות מעניקים לילדים תחושה של ביטחון והגנה. ואם ההורים לא יודעים כיצד להשתלט על המצב, הילדים יעשו זאת במקומם.

דוגמה קלאסית שבה ההורים מאפשרים לילדים לנהל את העניינים היא שעת השינה. ילדים חייבים לישון וצריכים שעת שינה. לא ניתן לאפשר לילדים להכתיב מתי ללכת לישון. פעמים רבות הורים מוותרים כיוון שזה הרבה יותר נוח לא לריב עם הילדים. תכופות הורים מרגישים רע כשילדיהם בוכים ומתחננים בפניהם להישאר עמם עד שהם נרדמים. זה רע לכל הצדדים המעורבים. מלבד זאת, אני משער שיש להורים דברים טובים יותר לעשות בערבים מאשר להישאר ערים עם הילדים שלהם.

7. כשההורים לא משדרים על אותו גל

התורה מלמדת אותנו שהאם והאב חייבים תמיד לשאוף לדבר בקול אחיד. הורים חייבים להיות באותו ראש בכל הקשור לטכניקות ההורות ולגישה ההורית שלהם. כשהגישות והעמדות של שני ההורים שונות, הילדים קולטים זאת, מה שמוביל פעמים רבות לכך שהילדים מנצלים את המצב לטובתם ומסיתים הורה אחד נגד השני. הדבר בעייתי במיוחד אם אחד ההורים נוטה לוותר יותר מההורה השני. לכן, הורים צריכים להיות זהירים מאוד שלא לחתור זה תחת סמכותו של זה, ולאפשר לילדיהם לנצל את חילוקי הדעות ביניהם. מאוד לא מומלץ שילדים יקבלו את המסר שאם הם לא השיגו את מבוקשם מאמא, הם יכולים לפנות לאבא (ולהיפך).

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן