לפני כחצי שנה נקטנו בצעד קיצוני – הוצאנו את הטלוויזיה מהבית, ומאז החיים שלנו טובים יותר.
מה גרם לנו לעשות צעד כל כך קיצוני? למה החלטנו שהטלוויזיה מזיקה לנו?
בשנים האחרונות הרמה הערכית שלנו כחברה ישראלית במגמת התדרדרות, תוכניות ריאליטי ירודות הן לחם חוק של הבמה הטלוויזיונית, כבר לא צריך להיות שחקן בשביל להופיע בטלוויזיה, כיום מספיק שתהיה צמא לכסף ותסכים שכולם יציצו לחיים הפרטיים שלך.
מה אנחנו בעצם מלמדים את ילדינו? שלהיות מציצן זו הדרך לחיים בריאים ונכונים? איזו דוגמא אישית אנו נותנים לילדינו בתוכניות כיום? לאן נעלמו כל התוכניות המחנכות לערכים כמו עזרה לזולת, מפגש עם אישיות ציבורית שיש מה ללמוד ממנה, תוכניות לימודיות ובידוריות שיש להן קשר להווי הישראלי.
יש שיאמרו כי הם שולטים על התכנים שילדיהם צופים, אך כיצד ניתן לשלוט על התכנים כאשר כל כמה דקות יש פרומו לתוכניות לא חינוכיות ופרסומות לא חינוכיות.
אני זוכרת פרומו מזעזע לתוכנית - אמאל'ה, בו הראו משפחה יושבת סביב השולחן וזורקת אוכל אחד על השני, האם זה היחס לאוכל שאנו רוצים ללמד את ילדינו? האם זו הצורה ללמד את ילדינו ערכים כמו כבוד הדדי, כבוד להורים?
כיצד ניתן לסנן לילדים את התכנים כאשר כל כמה דקות יש פרומו לתוכניות לא חינוכיות?
אם נתמקד רגע בפרסומות, נראה שרובן מרמזות על מיניות, חלקן חושפניות וכולן מעודדות את תרבות הצריכה והמותגים שהשתלטה על העולם. לא פלא שכיום נער שלא לובש מותגים הוא לא מקובל בחברה, הרי כל היום בטלוויזיה עושים לנו, כחברה, שטיפת מוח לגבי מותג זה או אחר.
שמתם לב שבזמן הפרסומות עוצמת הקול עולה? הרי זה טריק שיווקי שנועד להכניס לנו את המוצר לתודעה.
אפילו תוכניות הילדים הרבה פעמים אלימות, הדמויות חדות ומשדרות כוחניות.
במסגרת תפקידי כיועצת חינוכית, נחרדתי לגלות את מספר התלמידים בעלי בעיות קשב וריכוז. מדוע מספר התלמידים רב כל כך כיום? נכון שבעבר אולי לא הייתה מספיק מודעות והרבה תלמידים לא אובחנו, אך עדיין המספרים כיום הם מעבר לכל היגיון. כל תלמיד שני נשלח לאבחון, איך זה יכול להיות? הגעתי למסקנה שיכול להיות שלטלוויזיה יש צד בעניין, הרי מגיל קטן התינוקות נחשפים לטלוויזיה, כאשר הגירויים כיום בטלוויזיה הם מאוד חזקים: עוצמת הקול עולה בזמן הפרסומות, יש הבזקים והמון צבעים במיוחד בערוצי הטף, אליהם אנו נוטים לחשוף את ילדינו מגיל צעיר.
שפע של גירויים יכול לעודד התפתחות, אך מצד שני יותר מדי גירויים של תמונה וקול יכולים, לדעתי, לתרום להיווצרות של בעיות קשב וריכוז בעתיד. איך אפשר להתרכז בכל כך הרבה גירויים בבת אחת? האין זו מעמסה למוח הצעיר שמתפתח? זו בהחלט נקודה למחשבה.
אז איך החיים בלי טלוויזיה?!
הרבה יותר רגועים ואיכותיים, אין את ההשפעה השלילית של החדשות, שבשנים האחרונות קשה למצוא בהן משהו חיובי; יש הרבה יותר זמן לעשות דברים משמעותיים, כמו לשוחח אחד עם השני, להקריא לילדים סיפור בנחת, להכין בנחת ארוחת ערב ולאכול ביחד (במקום לחטוף משהו מול הטלוויזיה); אפשר לראות הרצאות באינטרנט, לקרוא ספר טוב, לראות סרט טוב ב-DVD, לטייל בטבע, ללכת לגן שעשועים עם הילדים, ולעשות הרבה דברים שמאחדים אותנו כמשפחה, ומאפשרים להורים פשוט להיות עם הילדים ולתת להם את תשומת הלב לה הם כל כך זקוקים.
יתרון נוסף הוא שלא הולכים לישון מאוחר כי התוכנית שצפינו בה עוד לא הסתיימה, ואז בבוקר קמים עם הרבה כוחות להתחיל יום חדש...
אז אני ממליצה מתוך ניסיון אישי שלי לנסות אפילו שבוע לא לפתוח את הטלוויזיה.
אולי זה יעשה טוב גם לכם...
(21) , 24/11/2009 11:51
הוצאת טלויזיה
עשית צעד נבון ביותר ואני גם ממליצה שאת האינטרנט שיש לך בבית תחסמי אותו ברימון בחסימה הכי גבוהה שאפשר מכיוון שגם שם יש הרבה הרס וחורבן כל בית יהודי באשר הוא. יישר כח וירבו כמותך בישראל.
(20) , 21/7/2009 08:33
לחרדית בנשמה
זה נשמע שהילדים כרגע קטנים. אבל הם יגדלו בע"ה ואז קל מאוד לעבד שליטה. גם אני גדלתי בבית חרדי שהיתה בו טלויזיה ואבי הוציא אותה כשהייתי בכיתה ט'. מאוד כעסנו על זה אבל מהר מאוד סדר היום שלנו השתנה. בהצלחה
(19) נינה, 17/1/2009 11:45
הוצאת טלויזיה
(18) דלית הלוי סיטרוק, 15/1/2009 09:18
תגובה לסנדרה (3)
את הבעיה של דחייה חברתית אני לא פותרת בעזרת הוצאת הטלויזיה מהבית, בעיות רגשיות של ילדים דחויים אני פותרת במרכז לי-לך (מרכז להעצמת נשים וילדים), אפשר לחזק ילד שאינו מקובל חברתית ע"י מספר דרכים, רצוי לתת לילד טיפול רגשי המחזק את הביטחון העצמי שלו, לתת לו הזדמנויות לתרגל מיומנויות חברתיות ואף לשתף פעולה עם היועצת וצוות בית הספר/ הגן.
בברכה,
דלית הלוי סיטרוק
יועצת חינוכית ומשפחתית
מנהלת מרכז לי-לך
(17) , 15/1/2009 08:19
אהבתי!
(16) שירה, 12/1/2009 15:06
מ צ ו י ן !!!!!!!!!!!!!
לנו יש טלויזיה שמחוברת רק ל....חשמל.
אין ערוצים, אין אנטנה אין כלום. רק וידאו וDVD. אין ספק שכך אנו שולטים במה שהילדים רואים(הם עוד קטנים) וביום שכבר יגדלו כנראה שהטלויזיה תועבר למישהו אחר.
יופי שאתם מעלים את הנושא לסדר היום.
נ.ב
אין ספק שהיום יותר ויותר ילדים מאובחנים כילדים עם בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות ולא בגלל שמשהו השתנה בגנום האנושי אלא בגלל הגריית יתר למסכים המרצדים של הטויזיות והמחשבים.
הורים, שימרו על ילדכם, תגבילו את זמן החשיפה למחשב. בהתחלה בני בן ה7 מחה על כך שאני מגבילה אותו לשעה ורבע מחשב, אבל כל פעם מחדש הסברתי לו מדוע, וכיום חצי שנה אחרי הוא כבר מבין, ומעצמו כבר פחות משתמש במחשב.
בשורות טובות.
(15) חרדית בנשמה, 10/1/2009 14:32
עדין לא זרקנו את הtv....
לנו עדין יש אבל רוב שעות היום היא פתוחה על ערוץ 97 משם אני משכילה ושומעת שיעורים מדהימים..לילדים אני נותנת לראות אך ורק ערוצים חינוכיים כמו לוגי ורק שסיימו שיעורים מבחנים ומקלחות כך שיוצא להם לראות מעט מאוד בשבוע.
(14) איש יהודי, 7/1/2009 13:56
אפשר בלי
ב"ה אין לנו TV מאז שהתחתנו למרות שאני ואשתי גדלנו בבתים עם טלויזיה. אנו לא מצטערים לרגע וברור לנו שזה חסד עם הילדים שיגדלו טוב יותר. לגבי כל העשרת הידע והדעת יש הכל באינטרנט, אז למה להתנוון מול המסך ?
(13) מיכל, 7/1/2009 02:43
גם אנחנו הוצאנו את הטלויזיה מהבית
עברנו דירה והחלטנו שדבר אחד בטוח לא ניקח למזכרת - את הטלויזיה.
חששנו מאד מתגובת הילדים וראה זה פלא - כמה שבועות הם אפילו לא שמו לב. המעבר וההתאקלמות היוו כנראה תחליף.
אחר הצהריים, אחד הילדים העיר: "אמא, שמת לב שאין לנו טלויזיה בבית הזה? איפה היא? אולי גנבו אותה בהעברת הדירה?"
צחקנו והערנו את תשומת ליבם על הזמן הרב שעבר עד שהם שמו לב לכך. הסברנו להם את השיקולים ולהפתעתינו הם קבלו את חסרונה של הטלויזיה בשוויון נפש. למרות שבבית הקודם הטלויזיה היתה פתוחה שעות רבות והילדים צפו בה זמן רב יותר ממה שהיינו רוצים.
איכות החיים שלנו עלתה ללא השאיבה החינוכית והנפשית שהטלויזיה מילאה בחיינו.ולוואי וימשיך כך.
(12) פ,ב, 5/1/2009 10:07
מה היא עושה?
הלואי ובעלי היה מגיע לתובנה הזו שטלוויזיה מזיקה אני נחרדת מהרמה מהתוכן,אני כאשה מרגישה לא פעם השפלה כי משתמשים בנו הנשים ...אני משתדלת לא לראות טלוויזיה.
(11) אבי, 4/1/2009 14:29
מסכים טמבלויזיה הזאת שורפת מלא זמן ומנוונת את המוח
כמובן יש תוכניות שמועודדות חשיבה כמו ערוץ 97 ערוצי המדע וההיסטוריה אך טכלס כל השאר זה בזבוז של זמן שאנחנו מחפשים בשביל להתנתק מהמציאות . . . ומנוונות את המוח . . .
(10) ohevamo, 1/1/2009 06:11
למה כן טלויזיה (וגם אינטרנט)
כן יש לי טלוויזיה והיא מופעלת כמעט מידי ערב.
למדתי פיזיקה וכימיה והיסטוריה מהטלויזיה.
לא להאמין כמה. לפעמים אני מסכמת לי מה שרואים/אומרים ואחר כך מסתכלת באינטרנט באנציקלופדיות ואחר כך שוב בשידור חוזר. כן. ממש כך!
כל החיים הם הבחירות שלנו ואני מאמינה שאדם יכול לבצע בירות נכונות וחייב לבחון את בחירותיו מעת לעת. מה ההבדל בין ספריה שיש בה סוגות שונות של ספרים ומישהו בוחר אפילו מתןך סוגה של, למשל, רומאנים, איזה (תסלחו לי) זבל שחבל על הנייר שעחיו הודפס? או הרחוב? או הקניון?
אני מאמינה בחינוך וביכולת לבחור נכון בכל דבר.
ואגב, נותר לי פנאי גם לקריאה ושיחות ועוד ועוד.. (כולל תחביבים).
אז נכון שלא ראיתי כוכבים נולדים וריאליטי (או מה שקוראים ריאליטי) אבל זה שיש תכניות לא מתאימות זה לא פוסל את הכלי.
וכל הגירויים שקבלתי (אני משתמשת במינוחים שלכם) אני היום מכירה את העולם כל כך טוב ונכון ביקרתי ביבשות רחוקות וראיתי פלאי תבל
כל זה מחדרי הקטן...
(9) יעל, 1/1/2009 05:19
כן, גם אנחנו זרקנו את הטלויזיה מהבית.
לפני כמה שנים. ואפילו אז- חשבנו שהתכניות המוצגות בה , לרוב, מזיקות. אפילו אם נניח רוב התכניות היו טובות ומועילות, תורמות לידע הכללי, הרי שהמעט שהילדים רואים מזיק לאין שיעור! הילדים מפנימים הכל! תכנים שלא מתאימים לגילם מזיקים ויכולים להשפיע על הלך רוחם! אם אמא רוצה שהילדים בכל זאת ירכשו ידע כללי, יש היום אפשרויות רבות אחרות. באינטרנט [כשהוא חסום] יש סרטים מצוירים וסרטי ילדים, סרטי טבע, יש DVD ויש...ספרי קריאה נפלאים! הילדים שלי מנויים ואנחנו פעמיים בשבוע הולכים לספרייה לבחור. שעת השינה שלנו היא מוקדמת וכך קמים גם רעננים.
(8) ליאור, 31/12/2008 11:30
אני לא כל כך מסכים איתך
זה נכון שטלוויזיה כמו שאומרים מכשיר קרינה אך לא צריכים להיות יותר מידי קיצוניים אלא במינון הנכון ,
אשמח לנסות רעיון זה ואם יהיה באמת כדי אנסה לסחוך אנשים אחרים ואתן להם לקרוא את המאמר !
(7) , 30/12/2008 05:20
תודה על השיתוף
לא לגמרי מסכים. אבל גרמת לי לחשוב.
(6) מוטי, 30/12/2008 00:08
כל מילה אמת !
(5) צמת פנינה, 29/12/2008 05:12
לדעתי, התגובה קיצונית מידי .
אני מסכימה שרמת התוכניות בירידה, וגם אני אינני אוהבת את הפרסומות בהם מוצגים רמזים מיניים.
בכל זאת יש תוכניות ששומרות על רמה תרבותית טובה. יש תוכניות לילדים שהן מוסיפות ידע ומשולבות ערכים. אנחנו גידלנו שלוש בנות לצד תוכניות הטלויזיה, אך לימדנו אותן לצפות בצורה בקורתית ולא לצפות בכל מה שמאכילים אותנו. בנותינו גדלו עם ערכים טובים. אחת מהן חזרה בתשובה ולה חמישה ילדים שאינם מכירים את המילה טלויזיה. גם הם ילדים הגדלים ומחונכים לערכים חיוביים וחשובים. בכל זאת אני מרגישה שיש תוכניות שהיו מרחיבות להם את הדעת. ילדי וגם נכדי הלכו לישון עם סיפור. אנו ההורים משמשים להם דוגמה חיובית ותודה לאל אף אחת מהן לא הושפעה באופן שלילי ואני לא חשה שיש להן בעיה שתלויה בנזקי המסרים של הטלויזיה. דוקא בגלל שיש לנו טלויזיה בבית אנחנו לא צמאים לחוויות מחוץ לבית. אני חושבת שאנחנו מתמרנים יפה בשילוב מושכל בין כל הגרויים שמסביבנו.
הבעיה היא עם הילדים שמושפעים מהתוכניות הגרועות שהטלויזיה מזמנת להם. אנחנו מאוד אוהבים לצפות בתוכנית שאלה של רב, הבית היהודי, פרשת השבוע, עובדה עם אילנה דיין, ערוץ ההיסטוריה, ערוץ שמונה ועוד.
גם אני עוסקת בהוראה ויש לנו תלמיד בבית הספר שלהם בבית יש מכשיר טלויזיה ללא חיבור לתחנות, אלא משמש להם מסך להקרנה מבוקרת של סרטים. הילד אכן מנותק משיחות שמתקימות בין הילדים בנושא תוכניות מסוימות ולאו דווקא שליליות. הילד והמשפחה אנשים מקסימים, ובכל זאת אני חשה שהשילוב המושכל בין כל כלי התיקשורת הם הפתרון.
בכל מקרה חיזקו ואימצו בהחלטתכם!
(4) מ.ג, 29/12/2008 01:21
לאט לאט ובלי להרגיש....
הטלויזיה הפכה לדבר שקובע לנו את סדר היום... חוזרים מהעבודה.. ואז ב18:00 יש את הסדרה של אמא, ב19:00 הילדים בחדר עם התוכניות שלהם.. ב20:00 אבא צריך לראות חדשות... ובלי להרגיש כל אחד עם הטלויזיה שלו ומזניח את מה שמסביבו... אנחנו חיים בעידן שהמכשיר הזה קובע לנו המון דברים... מה לראות.. מה לאהוב.. מה לרצות... במה לקנא.. איך צריך לחיות... אבל בזה אף אחד לא יודה... "כי אני? מה פתאום..! אני לא מושפע מפרסומות..."
(3) סנדרה, 28/12/2008 14:46
אני בעד לחלוטין!למרות שלצערי בני בן ה 5 נחשף לטלויזיה בעקבות שהיה אצל הסבים.אם זה היה תלוי בי הייתי מוציאה גם את המכשיר מביתנו ואולי אף אעשה זאת בעתיד.
בכל מקרה, את כותבת על ילדים שלא מקובלים בחברה כשהם לא ממותגים...איך את פותרת את הבעיה הזו דרך הוצאת המכשיר מהבית? מם הסתם נדרשת המון עבודת הסברה ותשומת לב.
(2) דלית הלוי סיטרוק, 28/12/2008 12:04
אכן קשה, אך אפשרי
פשוט מחליטים שמתנתקים אפילו לתקופה זמנית, רק לנסיון- זה תמיד מרגיע כשחושבים על שינוי זמני ולא קבוע.
בתקופה הזו שמתנתקים עושים הרבה דברים עם הילדים ואז הם רואים שיש יתרונות לחיים בלי טלוויזיה. כמובן שככל שהם גדלים ההתנתקות יותר קשה...
(1) ענבל, 28/12/2008 07:31
את האמת. שקלנו את זה
אפילו שקלנו בתור שלב ראשום להתנתק מהכבלים. אבל אפילו מהם, אנו לא כל כך מצליחים. כשמם כן הם, ואנו כבולים. כל פעם אומרים שנעשה את זה ולא מגיעים לזה.
איך מקבלים את האומץ?
אנו מוצאים את עצמנו כל פעם דוחים את זה, והילדים גדלים, והזמן מתבזבז והולך. מצד אחד אין לנו זמן לנשום ומצד שני אנו באופן אוטומטי מלעיטים את עצמנו בתוכניות שטוטיות כדי להרגע מכך שאין לנו זמן בחיים.
איך יוצאים ממעגל הקסמים?