אמונה יקרה,

אני גרושה מזה מספר שנים ויש לי קשר טוב עם בעלי לשעבר, למרות שהיו לנו גירושין מלאי מחלוקות (בעיקר בגלל עורך הדין שלו). אני רואה אותו כל יום כיוון שאנחנו מתחלקים בגידול הילדים ורוב הזמן זה מרגיש כאילו אנחנו לא ממש גרושים. אנחנו די שונים באישיות שלנו, אבל יש לנו ערכים משותפים ואנחנו מגיעים מרקע דומה. הוא מאוד הושפע מאחותו שהתגרשה לפנינו. שנינו מחויבים לערכים ולעקרונות של היהדות.

כיצד אני אמורה להסביר לאחרים את המצב – כלומר, שאני לא שונאת את בעלי לשעבר ושלמעשה אנחנו מסתדרים כפי שהסתדרנו בעבר? כיצד אני אמורה להבין בעצמי את המצב הזה שלדעתי הוא ברובו תוצאה של ההשפעה השלילית של אחותו? ילדיי רואים שאנחנו מסתדרים ואוכלים ביחד ארוחת ערב כמעט מדי יום. הוא לא מוכן לשקול פיוס בגלל המשפחה שלו ולא מספר להם על האינטראקציה היומיומית שלנו.

גרושה מבולבלת

גרושה יקרה,

כיוון שמכתבך קצר, אני נאלצת לקרוא בין השורות. ואני חוששת שלא תאהבי את מה שאני רואה.

אני יודעת שאת שרויה בכאב והיית רוצה שהמצב יהיה שונה. אולם הוא לא. את גרושה. את מאשימה את עורך הדין שלו בעובדה שהגירושין היו מלאי מחלוקות. האם בעלך היה משתתף פסיבי לחלוטין? למעשה, קרוב לוודאי שהוא זה ששילם לעורך הדין שלו שינקוט בעמדה וכחנית.

את האחריות על כך שבכלל התגרשתם את מטילה על גיסתך לשעבר. האם גם כאן לא הייתה לבעלך שום דעה בנושא?

אנא סלחי לי, אולם זה נשמע כאילו את נאחזת בתקווה לפיוס למרות שכל הסימנים מעידים על כך שזה לא המצב.

אין ספק שעדיף לכל הצדדים המעורבים, בעיקר לילדים, שאת ובעלך לשעבר מסתדרים היטב, אולם אל לך לטפח תקוות שווא.

אם בעלך לשעבר פסיבי כפי שאת מתארת אותו, אז יש סיכויים קלושים לכך שהוא ינקוט לפתע בפעולה כלשהי כדי לשנות את המצב (הזמן לנקיטת פעולה כלשהי היה במהלך הפרידה הכואבת). ואם הוא כן למעשה שחקן פעיל, אז כפי שאמרתי, הוא זה ששכר את עורך הדין האגרסיבי שלו ושילם לו, הוא זה שיזם את הגירושין והתמיד בתהליך עד להשגת מטרתו.

לבי נשבר למקרא סיפורך, אולם הסיכוי הטוב ביותר להתקדמות שלך ושל ילדייך הוא אם תקבלו את זה שזה נגמר ביניכם, ותמשיכו הלאה.

באשר לשאלה כיצד להסביר לאחרים - זה לא ממש העסק שלהם. מה זה משנה אם הם מבינים בכלל ובאיזו דרך לא נעימה הם מביעים את חוסר ההבנה שלהם? ייתכן שמה שאת רואה כחוסר הבנה הוא למעשה רמיזה עדינה מצד חברייך, שלא כדאי לך להרגיש יותר מדי בנוח עם הסידור הזה ושלא כדאי לך לפרש את המצב כאילו יש בו יותר ממה שבא לידי ביטוי. אם זה אכן המצב, הרי שהם חברים טובים ועלייך להקשיב להם ולהיעזר בהם כשתעשי את הבחירה הקשה והמכאיבה, והיא: להשתחרר באמת.