הצילו! אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו.

בטח! הוא כבר עזב ואיננו! אבל הוא ממשיך לשלוח לי מיילים, ומזמין אותי (בגלל שאני "ידידה קרובה מאוד") לבקר. הוא ממשיך להבטיח שהוא יחזור, אבל עכשיו יש לי מספיק שכל כדי לא לקוות שזה יקרה. לא משנה איזה מין "רמזים" נראה לי שהוא מפזר, אנחנו רק ידידים. רק. ידידים. אבל למרות שאני לא עונה למיילים שלו, אני לא יכולה להגיד שאני לא עוקבת אחריו בפייסבוק. אני לא יכולה להגיד שאני פשוט אוציא אותו מהחיים שלי. מבינים - הכרתי אותו במשך שנים! לא צריכים לשרוף גשרים או להתנהג בצורה דרמטית. נכון? הצילו!

הבעיה

את מנסה להסיח את דעתך – מסתובבת עם חברות, הולכת לחדר כושר ואולי אפילו יוצאת לדייט או שניים, אבל את לא מסוגלת להפסיק לבדוק בנייד. את לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו. לאן שאת הולכת, משהו מזכיר לך אותו. מחליא אותך לחשוב שהוא עם מישהי אחרת. את פוגשת אותו (לגמרי במקרה, כמובן, לא בגלל שאת עוקבת אחריו או משהו כזה), והדופק שלך נוסק בלי שליטה. שלו לא. נראה שהוא פשוט שמח לפגוש בך. חוץ מבאותם מקרים בהם נראה שאת בכלל לא מעניינת אותו. אבל אתם תמיד שומרים על יחסים טובים. כמובן! אתם ידידים! נכון?

זוהי תופעה עצובה ומוכרת: נשים שומרות על "ידידות" עם גברים שלא נותנים להן כלום בתמורה. אלה מערכות יחסים חסרות עמוד שדרה, והן לא יספקו אותך. הן לא מובילות לשום מקום. אין להן הרבה משמעות, והן פשוט מנסות למלא את החלל.

החלל הזה שנמצא עמוק בתוך כל אחד מאיתנו, הוא הכמיהה להעניק מעצמנו לאחרים. נבראנו בצלמו של הנותן המוחלט, ואנחנו רוצים לחקותו במעשה הנעלה הזה. זה הכוח שמניע אותך לדאוג לגבר שלא עושה כלום בשבילך? לקנות כלב? לאפות למישהו? כן. זה החלל שלך. אל תרגישי רע עם זה, כי זה בא ממקום טוב.

אבל מה עכשיו?

הפתרון

  1. תפסי מרחק מפייסבוק! וטוויטר. וגוגל - אל תתני לטכנולוגיה לפגוע בשפיותך. הוציאי אותו מרשימת החברים שלך. כן, פשוט תמחקי אותו! לא, זה לא ילדותי, זה חיוני. מחקי גם את הסבתא שלו, ואת החברים שלו. לא מעניין אותי אם את רגילה לשחק עם אחיו מדי פעם ב'פארם-וויל'. הוא לא יתגעגע אליך.

  2. סלקי מחייך כל עקבה שהבחור הזה הותיר אחריו, באינטרנט ובחיים האמיתיים.

  3. היפטרי מכל התמונות שלו ומכל מה שהוא אי פעם נתן לך. כולל את הסווטשירט שהשאלת ממנו לילה אחד כשהיה לך קר.

  4. הפסיקי לצפות בתוכניות טלוויזיה שמעודדות את אשליית הפגישה המחודשת ביניכם.

  5. שום קשר! את נמצאת בתקופת החלמה. כל קשר שאת יוצרת איתו יעלה לך ביוקר. שום "ידידים" - הוא לא ידיד שלך. ידידים אינם מעוררים בך כאב. מובן שקשה להשתחרר ממישהו שהתרגלת להתייחס אליו כאל מקור לאושר. אבל האושר הזה היה אשליה. האושר האמיתי היחיד בא מהערכה עצמית ואהבה עצמית. את חייבת לכבד את עצמך ולדאוג לעצמך רק משום שנבראת בצלם. טיפוח עצמי הוא עבודת קודש.

  6. הזכירי לעצמך כל הזמן מי את. את אדם עם ביטחון עצמי, וההרגשה הטובה שלך אינה תלויה באחרים. את מכירה את המעלות שלך ואת משתמשת בהן כדי להתגבר על החולשות. בכל יום, ערכי רשימה של כל הישגייך. ואפילו אם בסך הכל הצלחת לעבור יום שלם בלי להסתכל על הפרופיל שלו בפייסבוק – גם זה הישג כלשהו.

  7. התחילי לבנות רשת תמיכה או להישען יותר על זאת שכבר יש לך. אפילו כשלא בא לך לצאת, צאי, לפחות לזמן קצר. רק לקפה. הצטרפי למועדונים, ארגונים וארגוני התנדבות שמתאימים לתחומי העניין שלך.

  8. שני את צורת החשיבה שלך. את לא יכולה לשלוט במעשיו, אלא רק בתגובותייך. לדוגמא, אם את כל הזמן חושבת, "הוא לא אוהב אותי בגלל שאי אפשר לאהוב אותי", למדי להחליף את תבנית החשיבה המזיקה הזאת ל"אנחנו לא מתאימים. הוא לא 'האחד והיחיד' שלי". אז לא מצאת חן בעיניו, בסדר. אבל את כן תמצאי חן בעיני מישהו אחר. וככל שתיפטרי מהר יותר מהבחור שאיתו זה לא עבד, כך תמצאי מהר יותר את הבחור שאיתו זה יעבוד.

  9. עשי דברים למען אחרים. זה יוציא אותך מהמחשבות של עצמך.

  10. אחרון חביב. התפללי. תפילה עוזרת. התפללי לבהירות ולכוח פנימי, וכשתחזקי את אמונתך, הבורא יעזור לך. האמיני שהוא שם, ושאת יכולה לסמוך עליו. הוא יפתור את בעיותייך, אם רק תניחי לו. הוא זה שברא אותך, אז למי בעולם את יכולה להיות יותר חשובה? אלוקים זמין 24/7, ואת לא צריכה לקבוע פגישה. הוא לעולם לא ימהר לדון אותך ולא ידבר עליך מאחורי הגב. הוא לעולם לא יבגוד בך ויפזר שמועות. זכרי: התפילה בחינם. זה משתלם, את לא יכולה להרשות לעצמך לא להתפלל!

חגגי את תקופת הפסח בהשתחררות מהאדם שמשעבד אותך. זכרי שאחרי שבני ישראל יצאו ממצרים, הם רצו לחזור. "הדגים היו מצוינים!" הם צעקו. מובן שזאת לא הייתה האמת, המצרים היו משליכים לעבדיהם שיירי דגים, עור ועצמות, שאריות שאינן ראויות למאכל.

האם את באמת רוצה להסתפק בשיריים?

לא. וגם בני ישראל לא. ככל שהם התרחקו ממצרים, וככל שגדל הריחוק שהם הציבו בינם לבין חייהם כעבדים, הם הרגישו יותר טוב. תני לעצמך ללמוד מזה. ואני מתפללת שבפסח הזה נזכה כולנו לעזרה לה אנו זקוקים כדי לצאת מהמצרים האישית שלנו.