רוזי ושרי היקרות,

אני מוצאת את עצמי מתלבטת לגבי החלטה קשה. אני רווקה בת 25. לפני קצת יותר משנה, פגשתי צעיר בן 26 שאיבד את אשתו באופן טרגי מספר חודשים קודם לכן. לא הייתה לי שום כוונה לראות בו משהו מעבר לידיד. מסיבות שונות לא נמשכתי אליו, אבל נהניתי לדבר איתו.

בשנה האחרונה הפכנו לחברים טובים. כעת אני רואה אותו באור שונה לחלוטין מכפי שראיתי אותו כשנפגשנו. הוא שאל אותי אם הייתי מוכנה לשקול להתחיל לצאת איתו. הבעיה היא שאני מבולבלת, מהרבה סיבות.

בהתחלה, השיחות שלנו נסבו על אובדנו. הוא נפתח אליי והתייחסתי לכך ברצינות. ביליתי שעות רבות בהקשבה ובתמיכה בעודו מתגבר על תקופה קשה ביותר. אני דואגת שמא זו לא הדרך הטובה ביותר להתחיל תהליך של היכרות.

כעת חלפו שנתיים מאז מות אשתו. בהתחלה הוא היה מאוד כאוב, אבל כעת הוא חזר למסלול החיים הרגיל.

אני מרגישה שבגלל האופן שבו החל הקשר בינינו, ייתכן שהקשר הזה לא יוכל להפוך למשהו יותר רציני מידידות. שמעתי ממנו עצמו כמה הוא אהב את אשתו וכמה הוא לא מאמין שיוכל אי פעם לאהוב מישהי כפי שאהב אותה. הוא אפילו קנה את חלקת הקבר הצמודה לשלה, כך שכשימות יוכל להיקבר לצדה. פעם הוא אמר לי שאם הוא היה יודע שיום אחד הוא היה רוצה להתחיל לצאת איתי, הוא לא היה מדבר אתי על דברים כאלה.

אמרתי לו שאני צריכה לחשוב על זה. האם יש לכן עצה בשבילי?

ד.

ד. היקרה,

אנו יכולות להבין את הבלבול שלך. פגשת גבר זה, כשהוא היה עדיין שרוי באבל עמוק על אובדן אשתו. כעת, לאחר שהתגבר על הצער והאבל והוא מוכן להמשיך בחייו, קשה לך לשכוח את התנהגותו באותה תקופה ואת הדברים שאמר על יחסיו עם אשתו המנוחה.

נראה לנו שאולי פיתחתם קשר רגשי שיוכל לשמש לכם בסיס

אנו מקוות שתצליחי לראות את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר, מכיוון שנראה לנו שאולי פיתחתם קשר רגשי שיוכל לשמש לכם בסיס. ייתכן שיעזור לך להבין שרגשותיו של גבר זה בתקופה שבה נפגשתם לראשונה, היו תגובה נורמלית לחלוטין עבור מישהו שאיבד את אשתו בשלב כה מוקדם בחיים. נפוץ מאוד, שאנשים שאיבדו את הבעל או האישה שאהבו חשים דיכאון וחוסר כיוון, שהם מאמינים שלעולם לא ישובו להיות מאושרים ועומדים על כך שלעולם לא יוכלו לאהוב אדם אחר באותה מידה.

למרבה המזל, במשך הזמן מסוגלים רוב האלמנים והאלמנות לעבד את שלבי האבל השונים והם מוכנים להמשיך בחייהם. הדיכאון נגמר, הם הופכים להיות אופטימיים יותר, תחושת הכיוון שבה אליהם והם מתחילים לבנות את חייהם מחדש. בנוסף לכך, הם מבינים שהם יהיו מסוגלים לאהוב שוב ולחלוק את חייהם עם בן/בת זוג. הם לומדים לקבל את העובדה שאמנם האהבה החדשה לא תהיה זהה לזו שאבדה להם, מכיוון שכל מערכת יחסים היא שונה, אך היא יכולה להיות עמוקה ומספקת לא פחות.

וזוהי האמת. הסבירות היא שידידך יינשא שוב, וקרוב לוודאי שהוא ואשתו יקימו ביחד משפחה וייהנו מחיים מאושרים, ארוכים ובריאים יחדיו. הוא יאהב את אשתו השנייה מסיבות שונות מאלו שבעקבותיהן אהב את אשתו הראשונה, אבל זה לא יגרום ליחסיהם להיות פחות אוהבים או מספקים. עם חלוף הזמן, יופיע מרכיב נוסף שהוא לא יכול היה להשיג בנישואיו הראשונים: האהבה העמוקה והרב-מימדית המתפתחת בין שני אנשים במשך הזמן, כשהם חולקים היסטוריה משותפת ארוכה ומתמודדים יחד עם האתגרים והברכות של החיים המשותפים כבני זוג. בדומה לרוב האנשים שנישאים לאחר אובדן מוקדם, קרוב לוודאי שירצה להיקבר לצד בת זוגו שחלקה עמו את רוב חייו.

ייתכן שתוכלי להפיק תועלת מכך שתביני כי תגובתו של ידידך היא בדיוק מה שהוביל אותו לפתח את תכונות האישיות שאת כעת מעריכה, ורבות מהחוויות שהיו לו בנישואיו הראשונים ישפיעו ללא ספק לטובה על יחסיו עם אשתו לעתיד. מנקודת מבט רוחנית, האובדן שחווה ידידך והאופן שבו התגבר עליו, עזרו להפוך אותו לאדם שהוא היום, ויד אלוקים היא זו שהובילה אתכם לפגוש זה את זו.

ייתכן שכדאי לך לעשות הפרדה מסוימת בין הידידות ביניכם לבין הזיכרון שלך לגבי האופן שבו נהג ידידך כשנפגשתם לראשונה. האם את יכולה לקבל את הרעיון שכך הוא היה כשאובדנו היה עדיין טרי והוא עדיין לא עיבד אותו לחלוטין? האם את יכולה לראות את המקום שבו הוא נמצא היום ולקבל אותו כך... ולייחל לכך ששניכם תוכלו לגלות כיצד להתפתח ביחד?

אנו מקוות שתוכלי לשנות את נקודת המבט שלך ולשקול את הצעתו להתחיל לצאת ביחד.

רוזי ושרי