רוזי ושרי היקרות,

אני יוצא עם מישהי קרוב לשנה. אנחנו מבלים את רוב זמננו ביחד, גם באמצע השבוע וגם בסופי שבוע. היא גרושה עם ילד.

בשנה האחרונה הקשר בינינו התקדם, וחשבתי שהכל בסדר. אבל לפני כמה ימים היא אמרה לי שהיא "צריכה קצת מרחב". הייתי המום ושאלתי למה. היא אמרה שיש לה רגשות מעורבים: שיום אחד היא רואה את עתידה אתי, ויום למחרת היא מרגישה שזה יותר מדי.

אבל היא מסכימה שאנחנו מסתדרים נהדר.

אז מה עליי לעשות עכשיו? האם לתת לה את הזמן שהיא צריכה ולקוות שתחזור אליי?

א.

א. היקר,

את בקשתה של אישה זו שמענו מנשים רבות שלקחו "מנת-יתר" של פגישות. שניים שנמצאים בתהליך של היכרות, בדרך כלל לא מבלים יחד זמן רב כמוכם. למרות שהם נהנים זו מחברתו של זה ויש להם רגשות חמים זה לזו, הם זקוקים למידה מסוימת של מרחב אישי (הדבר נכון גם בנישואין – אפילו זוגות נשואים באושר זקוקים לזמן של שקט ופרטיות!).

היכרות היא תקופה שבה שני אנשים מעבדים, באופן מודע ולא-מודע, מידע רגשי ומעשי לגבי בן הזוג הפוטנציאלי. הם אולי לא נראים טרודים מתהליך זה, אבל הוא דורש אנרגיה רגשית ומחשבתית רבה.

גברים רבים מעבדים את רגשותיהם במהירות, אך רוב הנשים נוטות לעבד את רגשותיהן לאורך זמן.

מניסיוננו, יש הבדלים בין המינים בנושא זה. גברים רבים מעבדים את רגשותיהם במהירות, לפעמים אפילו במהלך הפגישה עצמה! רוב הנשים נוטות לעבד את רגשותיהן לאורך זמן. אין זה נדיר שגבר יגיע למסקנה שזו האישה שעמה הוא "רוצה לבלות את שארית חייו", בעוד שהיא נמצאת בשלב מוקדם הרבה יותר של מערכת היחסים.

תכופות, הגבר כה בטוח שאישה זו מתאימה לו, שהוא אומר לה זאת ללא הרף. הדבר יכול לגרום לה להרגיש מוצפת, כי היא עדיין לא הגיעה לאותה נקודה. אז היא עלולה לפרש זאת כסימן לכך שהגבר אינו מתאים לה. במקרים רבים, "מסקנה" זו שגויה. היא פשוט זקוקה לזמן נוסף כדי לאפשר לעצמה לעבד את רגשותיה בלי לחץ.

למזלך, בת זוגך לא החליטה לסיים את הקשר. היא פשוט הבינה שהיא זקוקה ליותר מרחב אישי.

בלעדיות על תשומת הלב

גילינו שאנשים רבים, ובעיקר נשים, זקוקים למרחב אישי גם מסיבה אחרת. יש דברים אחרים שמתרחשים בחייהם חוץ מההיכרות. הם רוצים לבלות עם בני משפחה אחרים, לשלם חשבונות, לבצע מטלות בבית, למלא התחייבויות חברתיות, להיפגש עם מכרים ולעסוק בתחביב או תחום עניין אחר.

כשאתם מבלים זמן רב מדי ביחד, הדבר עלול לדרוש את תשומת לבה במידה כזו, שהאינדיבידואליות שלה נפגעת.

במקרה שלך, לאישה זו יש ילד שזקוק לתשומת לב אישית ופרטית, ואמו עדיין לא למדה כיצד לאזן בין מערכת היחסים אתך לבין תפקידה כאם. כך שעם כל הזמן שאתם מבלים ביחד, אין פלא שהיא מרגישה מוצפת מהערימה ההולכת וגדלה של מחויבויות שהזניחה.

[למעשה, רעיון זה תקף גם לאחר הנישואין. למרות שנישואין הן קשר מחייב מאוד, עדיין חשוב שבני הזוג יגיעו לאיזון בין חייהם כזוג נשוי לבין חייהם ה"אישיים" – כלומר, עבודה, תחביבים, חברים, בני משפחה וכו'. זוהי הסתגלות חשובה במיוחד עבור נשואים טריים].

עצות להיכרות

אנו מציעות ששניכם תצאו להפסקה של מספר שבועות. הדבר יאפשר לחברתך לארגן בחזרה את חייה ולברר לעצמה את רגשותיה. לאחר מכן, כל עוד היא מסכימה לכך, התחילו להיפגש באותה תדירות שנפגשתם בתחילת הקשר: לא יותר מפעמיים-שלוש בשבוע. עליכם לצאת לפגישות של ממש, לא סתם לשהות זו בחברת זה. בפגישות אלו, אל תעלו את נושא עתידכם המשותף. במקום זאת, השתדלו ליהנות זה מחברת זו. בימים שאינכם נפגשים תוכלו לשוחח בטלפון, אבל אל תאפשרו לשיחות אלו להימשך שעות ארוכות.

לאחר כשישה שבועות של פגישות כאלה, עליך להבהיר לעצמך לאן אתה רוצה שהקשר יתקדם. לאחר מכן, ארגן זמן ומקום מתאימים שבהם תוכלו שניכם לשוחח על עתידכם. תוכל לומר לה לאיזה כיוון תרצה שהקשר יתקדם בטווח הקצר והארוך ואז לשאול, "איך את רואה את הדברים?"

איננו יכולות לצפות מראש כיצד יסתיים סיפור זה. ראינו נשים שהיו מוצפות כל כך ממינון היתר, שלא הצליחו לשוב ולהרגיש את התחושות הטובות שהיו להן בהתחלה. במקרים אחרים, הפסקה ו"דיאטת פגישות" כמו זו שהצענו, הספיקו כדי להחזיר למסלול קשר נפלא ואוהב.

אנו מקוות שדברינו סייעו לך ומאחלות לך הצלחה רבה.

רוזי ושרי