רוזי ושרי היקרות,

אני בת 39, גרושה + 3 ילדים. פגשתי גבר נהדר, שמתייחס אליי ולילדיי בכבוד ובאהבה (אין שום סיכוי שהוא רוצה בי בגלל הכסף, בגלל שאין לי כסף!).

הכרתי אותו דרך הרשת ולפי מה שקראתי עליו בפרופיל ההיכרויות, הוא מבוגר ממני בשנתיים. כולנו מחפשים אוזן קשבת ואני מניחה שאני כזאת, כיוון שתוך שלושה חודשים של היכרות עמו, הצלחתי לאסוף מספיק מידע מהשיחות הנעימות שלנו, כדי לחשב באופן הגיוני שהוא מבוגר ממני ב- 12 שנה.

העובדות הפשוטות הן כאלה:

1. הוא יקר לי מאוד, ללא קשר לגילו.

2. קריטריוני החיפוש הראשוניים שלי היו עד 10 שנים מבוגר יותר, אבל השארתי פתח לפגישות מקריות עם גבר קצת יותר מבוגר מכך, וזה משהו שהוא יודע.

3. יש לו נטייה להתגאות בכך שהוא במצב גופני מצוין והוא לא אוהב להיחשב "זקן", מה גם שהוא מאוד חיוני וצעיר ברוחו.

4. הצלחתי לחשב את הגיל האמיתי שלו, בשל העובדה הפשוטה, שכל דבר אחר שהוא סיפר לי היה נכון (הוא לא שקרן כל כך מוצלח!). יום אחד הפכתי בטעות מגרה של ניירות בזמן שעזרתי לו להתכונן לפגישה עסקית ומצאתי מסמך שכולל צילום של תעודת הזהות שלו ושם היה מצוין בבירור תאריך הלידה שלו – וצדקתי!

אולי בעיניו זה סוג כלשהו של מתיחה? אולי הוא בודק לראות אם אני מספיק חכמה-הגיונית-אנליטית, כי הוא בהחלט כזה מבחינה אקדמית. או אולי הוא בודק לראות אם אני באמת מקשיבה – ונראה שזה משהו שאשתו לשעבר ממש לא רצתה לעשות.

כיצד אגש לנושא הזה? מצד אחד, הוא זה שצריך להודות בכך מרצונו. מצד שני, נראה שאנחנו מתקדמים לקראת נישואין ויכול להיות שהוא פשוט פוחד לאבד אותי בגלל זה, ולכן דוחה את הרגע בו יגלה לי את האמת.

מה עליי לעשות? הצילו! בבקשה!

א.

א. היקרה,

העובדה שאת כה רגועה לגבי הפער בין הגיל האמיתי של אהובך לבין הגיל שהוא מציג כגילו, היא סימן, הן ליכולתך להבין ולסלוח והן לאיכות מערכת היחסים שלך עמו. השניים קשורים זה בזה. אם לא היית מכירה בכך שלאהובך תכונות אופי כה רצויות ומושכות, או אם לא היית סבורה ששניכם מתקדמים לקראת קשר עתידי, לא היית כה סלחנית ומבינה כפי שאת היום.

את אכן מכירה בכך שזה טבעי ביותר, שאנשים שנמצאים בשלב ההיכרות, עלולים לשקר לגבי גילם. איננו מעודדות חוסר כנות, אולם נראה שגיל, הוא אחד התחומים שבו כנות חלקית בלבד נסלחת בקלות רבה. חלק מהאנשים אינם יכולים לקבל אפילו את המידה הקטנה ביותר של רמאות בפגישה ואילו אחרים מבינים, שכשאדם כן ומהימן מכל בחינה אחרת, משקר בתחילה לגבי גילו, ניתן לדלג על כך ולהמשיך הלאה.

מכתבך מתאר מערכת יחסים טובה, שהדבר היחידי המעיב עליה הוא נושא זה. את מספיק חכמה להבין, שאף אחד מאתנו אינו מושלם ושמערכת יחסים עובדת, כשאנו יכולים לכבד, להעריך ולהפגין אכפתיות כלפי האדם השני, ללא קשר לחולשותיו. אנו מקוות ששניכם תוכלו בקרוב לטהר את האווירה לגבי גילו של אהובך. על כל פנים, כדאי שתעשו זאת לפני שתתארסו.

למעשה, יש לשאלתך שני היבטים: מי אמור להעלות את שאלת הגיל שלו וכיצד עלייך להתמודד עם הנושא?

נראה שאת צודקת לגבי דבר אחד: נראה שגבר זה חושש להעלות את הנושא, כיוון שהוא פשוט דחק את עצמו לפינה. ייתכן והוא חושש שתגיבי באופן שלילי ותאשימי אותו בכך שהפר את אמונך. "סוד" קטן זה עלול להוות סיבה, שתמנע מהדברים להתפתח בצורה טובה כפי שהיו יכולים.

אם את מרגישה שזהו המצב, העלי את הנושא בעצמך. יהיה עלייך לחשוב, מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, כך שלא ירגיש שאת מאשימה אותו. ייתכן שתרצי לפתוח בכך שתאמרי, "אני חושבת שיש בינינו פתיחות נפלאה והייתי רוצה לטהר את האווירה לגבי משהו שמטריד אותי זמן מה ואולי אף מונע מאתנו להתקדם הלאה. גיליתי שאתה מבוגר יותר מהגיל שרשמת בפרופיל ההיכרויות שלך (אל תאמרי לו שראית את גילו על המסמכים שלו). אני חושבת שאני מבינה למה אמרת שאתה צעיר יותר מכפי שאתה ולמה לא סיפרת לי מהו גילך האמיתי. כיוון שאכפת לי כל כך ממך ואני רואה שיש לנו קשר טוב עם פוטנציאל להיות טוב עוד יותר, רציתי שתדע, שהפרש הגילאים לא מפריע לי. גם לא אכפת לי שכתבת שאתה צעיר יותר. אני חושבת שאתה אדם טוב ומהימן וקיוויתי שתהיה מסוגל להעלות את הנושא בעצמך, אבל כיוון שלא עשית זאת, רציתי להעלות זאת בעצמי. אני חושבת שהדברים בינינו מתקדמים היטב והייתי רוצה לראות אותם משגשגים עוד יותר".

לחלופין, את יכולה להפוך את העניין לבדיחה ולגרום לו להבין שאת יודעת. לדוגמה, אחרי שהוא יעשה משהו ספורטיבי במיוחד, את יכולה לומר משהו בסגנון, "ואו, אתה בהחלט לא נראה כמו בן 51, אבל אני חושבת שזה בדיוק הגיל המושלם בשבילך".

אנו מקוות שסייענו לך ומאחלות לך הצלחה רבה,

רוזי ושרי