רוזי ושרי היקרות,

לחבר שלי יש המון זעם שאצור בתוכו ורוב הזמן הוא מאשים אותי, טוען שאני לא עושה את כל הדברים שהוא רוצה שאעשה ושאני עושה הרבה דברים אחרים בצורה לא נכונה. הוא יוצא מכליו לפחות פעם ביום וצועק עליי.

כמו כן, אם אני לא מסכימה עם אחת מהאמונות הדתיות או הפוליטיות שלו, גם אם אני עונה לו בצורה מכובדת, הוא צועק עליי וטוען שאני "מתווכחת לשם הוויכוח". אני עונה לו בשלווה שיכולות להיות לנו דעות שונות ועדיין נכבד זה את זו, אבל הוא ממשיך להאשים אותי שאני אוהבת להתווכח.

כיצד אוכל לגרום לו לראות את האמת?

ד.

ד. היקרה,

איננו סבורות שאת צריכה לנסות לשנות את הגבר עמו את יוצאת. כעסו ונטיותיו השתלטניות אינם קשורים אלייך כלל – הם הבעיה שלו והוא זה שצריך לרצות לשנותם. ללא המוטיבציה הפנימית שלו והמאמצים שלו להשתנות (כולל פנייה לטיפול), ניסיונותייך יהיו ללא הועיל.

ישנן מספר תכונות אישיות שאינן תורמות לבנייתה של מערכת יחסים יציבה ובריאה. כעס וצורך מופרז בשליטה הן שתיים מתכונות שליליות אלה. גם אם הן לעולם לא מובילות להתעללות גופנית או רגשית, הן מהוות עול עצום על מערכת היחסים.

בעתיד, קרוב לוודאי שרק לעתים נדירות ביותר מעשייך יזכו לאישור מצדו. ללא הרף תנסי לרַצוֹת ולפייס אותו (ללא הצלחה) ותיאלצי לדכא את רצונך ונטיותייך, כיוון שהוא לא יוכל לסבול את דעותיך השונות ויאשים אותך בחוסר נאמנות כלפיו.

אם תישארי עמו מספיק זמן, תאבדי את האישיות שלך ואת הערכתך העצמית.

ייתכן שלעתים הוא נראה כמו "בחור נחמד". אנשים שאינם יודעים לתעל בצורה הולמת את כעסם או מתנהגים בצורה שתלטנית ביותר, יכולים תכופות לתפקד היטב בנסיבות שונות, כגון במקום העבודה או בין מכרים. אולם את הזעם האצור בהם ואת נטיותיהם השתלטניות הם משחררים בפני האנשים הקרובים להם ביותר – חבריהם, בני זוגם ובהמשך גם ילדיהם. הם עשויים להרגיש חרטה לאחר שהכעס משתחרר, אולם הנזק כבר נעשה. לאחר זמן מה, המעגל מתחיל שוב – אגירת הכעס בעבודה ובמקומות ציבוריים – ושחרורו בבית.

פעמים רבות, לאדם שמבטא את כעסו בצורה פוגעת יש בעיות בלתי פתורות מן העבר, עמן עליו להתמודד (עליו גם ללמוד כיצד להתמודד עם תסכולי היומיום בצורה בריאה). ייתכן שהוא לא ירצה להתמודד עם נושאים בלתי פתורים אלה, כיוון שהם מכאיבים. באופן דומה, ייתכן שאדם שתלטן מאוד יסרב לקבל עזרה ולנסות לשנות את התנהגותו. זאת, כיוון ששתלטנות היא הדרך בה הוא מתמודד עם החרדה שלו לגבי מגוון נושאים וייתכן כי הוא יתקשה מאוד להתמודד עם הגורמים העמוקים יותר, שמצויים בבסיס החרדה שלו.

כעת, לאחר שאת מבינה כמה קשה יהיה לגבר זה לשנות את צורת ההתמודדות שלו עם כעסים ואת הצורך המופרז שלו בשליטה, את בוודאי מבינה גם מדוע הרצון לשינוי צריך לבוא ממנו, לא ממך.

אנו מבינות שאת יוצאת עמו כיוון שיש לו מספר תכונות מושכות. עם זאת, איננו יכולות לראות כיצד תכונות אלה מאזנות או מבטלות את חומרת הקשיים שאת מתארת. אנו מציעות לך לחשוב בכנות, האם הוא שווה את הצער שיהיה מנת חלקך התמידית, אם תישארי במערכת יחסים כה פוגעת.

רוזי ושרי