כשגלגלי העולם מתחילים לחרוק בקול גדול מידי, מומחים בכל התחומים משגשגים. וגלגלי העולם בהחלט חורקים לאחרונה. ואם כשהכל עוד איכשהו צולע אנחנו מעדיפים להניח לדברים להתנהל כמות שהם, כשמגדלי קלפים קורסים מכל עבר, פתאום מתחילים לחפש פתרונות לבעיות שהשתדלנו להתעלם מהן עד כה. למשל: האם בתי הספר שלנו מכינים את הילדים לחברה גלובאלית ולשוק תעסוקה עולמי?
לא בצורה הנכונה, מסתבר. כשעיתון אמריקני שאל בשבוע שעבר את סר קן רובינסון, מומחה לחינוך וטיפוח יצירתיות, אילו תכונות ידרשו בעתיד כדי להוות גורם תחרותי בשוק העולמי, רובינסון השיב: "מערכת החינוך ממשיכה לשים דגש על תכונות שעבר עליהן הכלח, ומתעלמת מהצרכים של שוק העבודה כיום. הטעות הגדולה ביותר היא לחנך אנשים להיות עובדים טובים, במקום להיות אנשים חושבים ויצירתיים. צריך להבין שידע יכול לבוא לידי ביטוי לא רק במילים ומספרים. אנחנו זקוקים למערכת חינוך שמעריכה סוגים שונים של אינטליגנציה."
אנחנו זקוקים למערכת חינוך שמעריכה סוגים שונים של אינטליגנציה
כשהייתם בבתי הספר, אילו סוגים של אינטליגנציה העריכו המורים שלכם? קרוב לודאי שרק את אלו שבוטאו במילים ובמספרים. אלו מביננו שהצטיינו בתחומים הללו, הצליחו בבית הספר ונשאו משם חוויה חיובית. אבל מה עם השאר? מה עם אלו מאיתנו שהרגישו כבולים וכושלים, ולמדו להאמין שהם פשוט לא אינטליגנטים?
קן רובינסון אוהב לספר את הסיפור על ג'יליאן לין, הכוריאוגרפית המפורסמת (אחראית, בין השאר, לכוריאוגרפיה של הלהיט הגדול בתולדות ברודווי, פנטום האופרה) שנשלחה לאבחון בילדותה, כי היא פשוט לא יכלה לשבת בשקט בכיתה. המאבחן שלה לקח אותה לשיחה בחדרו, ואגב כך הדליק את הרדיו. ברגע שבקעה מוזיקה מהמקלט, הילדה התחילה לרקוד. "זה בסדר", אמר המאבחן לאימה. "ג'יליאן איננה חולה, היא פשוט רקדנית."
לג'יליאן לין היה מזל. לא לכולנו יש. עם אחוז גדל והולך של ילדים המאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, רוב הרקדנים הטבעיים פשוט מקבלים ריטאלין, כדי להתאים אותם למערכת החינוך שלנו. "ומערכת החינוך הזו פותחה כדי להתאים לעידן המהפכה התעשייתית", מציין רובינסון. מה לעשות שהעולם השתנה מאד מאז?
אינטליגנציות, לא אינטליגנציה
פרופסור הרוורד גרדנר פיתח כבר לפני יותר משני עשורים את תיאורית האינטליגנציות המרובות שלו, שכבשה את ליבם של מחנכים רבים מסוגו של רובינסון. גרדנר טען שמבחני אינטליגנציה מהסוג המקובל הם כלי לא אמין ולא מדויק, משום שהם מודדים יכולות מילוליות ומתמטיות בלבד. גרדנר טען שקיימות לפחות שבע אינטליגנציות: מילולית, מתמטית, מרחבית/חזותית, תנועתית-פיזית, מוזיקלית, בין-אישית ותוך-אישית. בעבודתו החלוצית הוא קבע, בעצם, שמידת ההצלחה בבית הספר מנותקת לחלוטין ממידת האינטליגנציה האמיתית של האדם. בתי ספר מודדים רק סוגי אינטליגנציה מסוימים, ומתעלמים לגמרי מכישורים ייחודיים כמו אלו של ג'יליאן לין.
רבים מאיתנו הופכים למבוגרים מתוך אמונה שאינטליגנציה גבוהה היא משהו שקורה לאנשים אחרים. לא שאנחנו טיפשים, אבל בוודאי שאין לנו יכולות גבוהות – וזו טעות מאין כמותה. מחקרים של גרדנר וממשיכיו גילו שלכל אדם יש לפחות תחום אינטליגנציה אחד שבו הוא מתפקד ברמה גבוהה מהממוצע. אנחנו גם מזהים לעיתים תכופות את התחום הזה, אנחנו פשוט לא מכירים בו בתור אינטליגנציה, ולא מייחסים חשיבות לפיתוחו.
השרברב שלכם, זה שכל מי שמזמין אותו לתקן צנרת מוצא עצמו מתוודה באוזניו על עניינים אישיים, הוא אדם סופר-אינטליגנטי. האינטליגנציה הבין-אישית שלו היא משהו שהרבה פסיכולוגים עטורי-תארים יכולים רק לחלום עליו. הספרנית השקטה, שיודעת בכל רגע נתון מה היא עומדת לעשות, מנהלת יומן, ומתמודדת עם החיים באסרטיביות שקטה ומוטיבציה פנימית, היא אישה עם אינטליגנציה תוך-אישית יוצאת מגדר הרגיל. עובד נגריה פשוט מפגין אינטליגנציה פיזית-תנועתית שהיעדרה היה מקשה מאד על חיינו.
ההגדרה הנכונה של אינטליגנציה, אמר גרדנר, היא יכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים במסגרת קהילתית או תרבותית המייחסת להם ערך.
העולם מתקרב לנקודה שבה לימודים אקדמאיים יאבדו כל משמעות
הציונים בבית הספר פשוט לא מנבאים את היכולת שלכם לתפקד בצורה כזו בחיים האמיתיים. את זה אנחנו יודעים כבר מזמן. לכל היותר, הציונים שלכם מנבאים את הסיכוי שלכם להצליח בלימודים גבוהים – שממשיכים באותה מגמה של בית הספר היסודי. אינטליגנציה מילולית ומתמטית – אִין. כל השאר – אאוט.
זו טעות, כי העולם מתקרב לנקודה שבה לימודים אקדמאיים יאבדו כל משמעות. כפי שרובינסון טוען, מספר המחזיקים בתארים גדול כל כך, שהשכלה אקדמית פשוט חדלה להיות אינדיקציה להצטיינות. בדיוק כפי שפעם 'מסיים בית ספר תיכון' נחשב משהו שאפשר להתגאות בו, עד שחוק חינוך חובה קבע שתיכון זה פשוט משהו שאתה צריך לעשות, לא בוחר.
לצאת מהמשבצת
קרן פרטנרשיפ למיומנויות למאה ה-21, קרן שכוללת חברות כמו אפל, CBS, פורד ועוד, פרסמה לאחרונה מחקר מקיף שטען בהדגשה שלימודי אומנויות נחוצים במיוחד להצלחה במאה ה-21, משום שהם מעודדים תכונות כמו חדשנות, התנסות, מודעות גלובאלית, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ושיתוף פעולה. במילים אחרות, גם אם אתה לא תהיה פיקאסו הבא, בית הספר היה אמור לתת לך להתנסות בציור, פשוט כדי שתפתח תכונות שקשורות בקשר בלתי נפרד לאמנות, בדיוק כמו שדייקנות ותשומת לב לפרטים קשורות למתמטיקה. "אנחנו אומרים לילדים שלנו: אל תתעסקו באמנות, אמנים אתם כבר לא תהיו", אומר רובינסון. "מוזר שאנחנו לא אומרים להם: אל תלמדו מתמטיקה, מתמטיקאים אתם כבר לא תהיו."
הנזק בגישה הזו הוא כפול. מצד אחד, בתי הספר מנכרים ומדכאים את אלו שהאינטליגנציות הגבוהות שלהם אינן מן הצמד לשונית-מתמטית. מן הצד השני, הם מונעים מכל התלמידים התנסות שחשובה להם לפיתוח היצירתיות. כמו שאין ספק שיש מקום ללמד כל אחד חשבון אלמנטארי, כך צריך להיות ברור שחשיפה לכל סוגי האינטליגנציות חיונית גם עבור תלמידים מצטיינים במסגרת המסורתית. במקום לטפח ייחודיות בתלמידים, אנחנו מעדיפים להכניס את כולם לאותה משבצת. אם הם לא מתאימים, אנחנו משדרים, זו הבעיה שלהם. ואם הם כן מתאימים, למה לעשות שיפוצים במשבצת? מה רע בשבלונה האחידה לכולם?
כמובן, אלו עם היכולות הגבוהות ביותר בכל תחום יזכו בדרך כלל להכרה. אם אתה מייקל ג'ורדן, אף אחד לא יבדוק מה היה הציון שלך בספרות. אבל כשמדובר באינטליגנציה המתמטית והלשונית, המערכת מתגמלת לא רק את אלברט אינשטיין וויליאם שייקספיר אלא את כולם. יש שם מקום להרבה מאד אחרים שרמות ההצטיינות שלהם רחוקות מלהיות מטאוריות. רק עכשיו אנחנו מתחילים להודות שראוי לנקוט בשיטה כוללנית יותר גם כשמדובר בשאר סוגי האינטליגנציה.
בתי הספר בעולם לא ישתנו ביום אחד, אבל לפחות עבודת השינוי מתחילה. אולי עכשיו, כשהדאגה לעתיד מגיעה לשיאים חדשים בעולם כולו, יואצו ניסיונות הרפורמה במערכות החינוך. רפורמה כזאת תונע בראש ובראשונה משינוי תפיסה גלובאלי. לכל אדם יש אינטליגנציה חשובה לחברה, אינטליגנציה שיש ללמד אותו לנצל.
לא משנה מה סיפרו לכם בבית הספר. כל אחד מאיתנו הוא אינטליגנטי, וכל אחד מאיתנו זכאי להכיר באינטליגנציה שלו ולפתח אותה. "אנחנו לא יודעים מי אנחנו עד שאנחנו לא יודעים מה אנחנו יכולים לעשות", אומר קן רובינסון. "וזו צריכה להיות העבודה האמיתית של מערכת החינוך."
(23) לימור להב, 11/2/2020 16:32
מדהים
איך יכולה לאבחן מה סוג האינטלגנציה שלי?
(22) י, 20/2/2017 03:49
הטעות הגדולה היא
עצם התפיסה שאינטלגציה היא משהו קבוע שלא משתנה , הרי המוח הוא כמו כל שריר ואם תאמן אותו כראוי תקבל תוצאות בהתאם ואם תזניח אותו אז הוא יתנוון גם אם מנת המשכל שלך גבוהה הפוטנציאל שלך לא ימומש , הטעות השניה היא עצם ההתיחסות המוגזמת לרמת ה IQ (שעל פיה גם מחליטים מי יתקבל לאוניברסיטה) ישנם אנשים בעלי IQ גבוה יותר משל אינשטיין ובכל זאת לא הגיעו וגם לא יגיעו ולו לחלקיק קטן מהשגיו מכיוון שרמת ה IQ מגדירה את *הפוטנציאל* השכלי בלבד (וגם את זה אפשר לשנות) ואילו דרך החשיבה הוא מה שמגדיר את האופן בו אתה מנצל את הפוטנציאל השכלי (IQ) ניתן להשוות זאת למחשב כשה IQ מסמל את החומרה ודרך החשיבה לתוכנה , הרי ברור שגם המחשב החדיש ביותר לא יפעל כראוי ולא ינצל את מלוא הפוטנציאל הגלום בו בלי תוכנה איכותית ואותו הדבר להיפך גם החומרה של המחשב לא הכי מהירה שיש היא עדיין תצליח להשיג כל תוצאה שתרצה אם התוכנה איכותית זה רק עניין של זמן ובניגוד לחומרת המחשב האדם יכול לחדד ולהגביר את יכולותיו השכליות ע"י אימון ותרגול החשיבה (גם אם לא ניחן בכשרונות גבוהים) אבל בניגוד לתוכנת המחשב אם חסרה לאדם החשיבה היצירתית והוא לא מנסה להשיג אותה [ג"כ ע"י תרגול] אז לא יועיל לו כל ה IQ שבעולם שכן חשיבתו מוגבלת וכך גם הישגיו
(21) xyusby, 4/2/2015 00:20
בשם השם אעשה והצליח השנה לסיים את לימודיי
(20) אנונימי, 12/1/2013 20:29
ישיבת חברותא
(19) אתי גולצ'ה, 16/9/2011 06:13
תגובתי למאמר 7 אינטליגנציות
אני קראתי את המאמר עם דמעות בעיניי,זה כ"כ מרגש ונכון,הלוואי שיחדור יותר לתודעת מערכת החינוך הפורמלי ואחוז התלמידים המתקשים לא יסבול כ"כ.תודה, יישר כח גדול!!!!
(18) אנונימי, 19/12/2010 18:41
היכולת למדוד
אני מסכים עם מה שנאמר בכתבה. מערכת החינוך כיום עושה עול להמון ילדים. אני בעצמי מרגיש שבית הספר יכל לתרום לי הרבה יותר. בסופו של דבר בית הספר היה מקום מפגש חברתי ולא יותר מזה. הבעיה הגדולה היא שקשה למדוד אינטלגנציה ובמיוחד את הסוגים שאינם מתמטיים או מילוליים. בכל מקרה אני אשמח לשמוע על מסגרות חדשות שנפתחות ועל כתבות נוספות בנושא.
(17) אנונימי, 26/10/2010 21:27
העיקר שאתם מורים לא לא מיצתער רבנים סליחה מה קרה לכם אתם? דרך ארץ קדמה לתורה נו אז מה אים הרוש שלחם פתוח
(16) ליאת דיין, מנחה לפיתוח היצירתיות, 25/10/2010 09:39
ליאת דיין, מנחה לפיתוח היצירתיות, ולהעצמה יצירתית לבני נוער וילדים
שמי ליאת דיין, אני מנחה לפיתוח היצירתיות. לא נראה לי שהכותב/ת, התכוונו לשלול את חשיבות הלימודים של מתמטיקה וכו. הכוונה היא שמסגרות רגילות לעיתים קרובות מפספסות את היחיד, את זה שייתכן שיש בו ניצוץ אלוהי המכוון לכיוונים אחרים. אלוהים שתל בכל אחד מאיתנו דחפים ייחודים, ועל מסגרות החינוך לקחת זאת בחשבון ולא לדכא או להשמיץ אנשים בעליי נטייה אחרת מזו המקובלת. תמיכה מסוג זה, היא תמיכה כה חשובה וכה מהותית לאושרו של אדם. אדם אשר אינו מיודע עם המתנות המיוחדות שלו ואינו מקבל תמיכה וכלים מעשיים להגשמתם, הוא אדם שבמקודם או במאוחר ימצא עצמו מתסוכל מאוד בחייו. שיהיו לנו ימים נפלאים ואוהבים.
(15) , 15/6/2010 10:16
יש לי ילד דיסלקטי שמתקשה מאוד בלימודים.הוא לומד כעת בחטיבה של כפר הראה והוא פשוט מתוסכל. אני מחכה בקוצר רוח שיסיים כיתה ח כדי למצוא לו מסגרת כמו זו שקראתי עליה במאמר רק מסגרת שתדע לאתר את הכשרונות ואת היכולות המיוחדים בבן שלי ותוביל אותו במסלול שמתאים לו עפ"י האנטלגנציה המסוימת שלו תהפוך אותו למאור ותכוון אותו ליעוד שלו בחיים
(14) מיכל, 19/12/2009 12:47
לכל הסקפטים למיניהם
אומנות זה לא רק ריקוד ושירה. זה בכל דבר: עסקים כלכלה וכן גם הנדסה. אתה לא יכול ליהיות תוכי ולעשות כמו שלימדו אותך בלימודים... אתה חייב ליהיות יצירתי להקים חברות חדשות עסקים חדשים. אתה חייב ליהיות יותר אומנותי מהיריב שלך... ותמיד לחשוב על הדבר הבא.... אני לא מבינה באיזה סרט אתם חיים מי שלא רואה בכתבה הזאת משהו נכון... תנו לי לנחש ... אתם בטח טובים במתימטיקה ולא היה לכם בעיות בלימודים. וכן אתם בטח גם פחות יצירתיים כמו העובדה שאני לא אלמד מתימטיקה כי אין לזה שום מטרה. כל האנשים שמצליחים קיום בחברה שלנו בכל תחום אפשרי... הצליחו לא רק מישום שהם היו טובים בחשבון בבית ספר... אלא כי הם חשבו מיחוץ לקופסא. כל מי שמיתעוררת אצלו התנגדות למה שהוא קרה צריך להיסתכל על עצמו ולשאול בכנו... האם אני תוכי? או שאני חושב מיחוץ לקופסא?
(13) איוון, 7/12/2009 21:44
זה לא לגמרי נכון
אני לומד כיום במכללה לאלקטרוניקה ויש לי מספר חברים אשר לומדים את הנדסת תוכנות מחשב. והסטטיסטיקה קובעת שכיום יש הצפה בתארים של מהנדסי המחשב והאלקרוניקה ולכן לרוב בן אדם אשר קיבל תואר לא יוכל להתקבל לתפקיד גבוה שמתאים להשכלתו.
(12) עוזי, 15/11/2009 22:16
מקצועות בנאליים?
מה כל כך רע לכם ? איך קרה שלמעלה משמונים אחוז מהמדינה הזו טובים בכל מיני "חוגים" וגרועים במתמטיקה ובשפות ? רקדנים? ציירים ? זמרים ? בתוכניות הריאליטי עסקינן ? הרי כל חמור יודע לרקד, לזמר, לצייר או לרקוד. נכון חלקנו רוקדים טוב יותר וחלקנו פחות. שימו לב שכל אחד שפרש פרישה מוקדמת ממסגרת החינוך, יודע לספר לכם על הצלחות בכל מיני תחומים שאינם ברי קיימא. "העולם מתקרב לנקודה שבה לימודים אקדמאיים יאבדו כל משמעות." מאיפה הסיסמאות הללו ? כולם לעזוב את המתמטיקה ולעבור לריקודים. ומה עם מזרח תיכון חדש? לא הבטחתם את זה?
(11) תמיר, 14/7/2009 22:21
תגובה ל10
אני לא יודע איפה אתה למדת אבל אני מאמין שבבית ספר "רגיל" אני יכול להגיד לך שאם אני הייתי ממשיך באותו בית ספר בו אני למדתי קרוב לודאי שמהר מאוד היתי מגיע להסתובב ברחובות אני למדתי בישיבה והם הכינו אותי פי 1000 יותר טוב לחיים האמיתים מאשר הביה"ס שלך רק שפה יש את הדרך המיוחדת ומהישיבה גם יצאו מהנדסים וגם אומנים שאם היו צריכים ללמוד במסגרת רגילה לא היו מגיעים לאיפה שהם היום
(10) אורי, 9/1/2009 23:46
טעות מרה.
במציאות הביקוש למהנדסים גבוה פי 1000 על הביקוש לאומנים או כריאוגרפים. בית הספר צריך להכין ילדים לעולם האמיתי, לא לעולם דמיוני שבו "כל אחד טוב במשהו", אחרת הם סתם יבזבזו את כספיהם על השכלה גבוהה בתחומים שאין להם ביקוש.
(9) אלדד, 7/12/2008 07:52
אינטליגנציה
היום, בגיל 32, אני יודע שבשביל ילדי אני אבחר מסגרת חינוך חלופית מזו המוצעת הממוסדת. בתי ספר דמוקרטים לדוגמא וגם אחרים. אני חלמתי שייתנו לי הזדמנות לפתח את עצמי בדברים שמעבר למקצועות הבנאליים וכן השיטה שבכיתה עם 30-40 ילדים אתה צריך תמיד לעקוב ולהשיג את מה שלא כל ילד מסוגל ב-40 דקות שיעור. למרות שאת בית ספר התיכון סיימתי עם בגרות מלאה וציוניים לא רעים, הייתי עושה הכל אחרת לו הייתה לי אפשרות.
(8) נועם, 1/12/2008 12:25
"הפוך בה והפוך בה דכולה בה"
בתורה יש הכל. אדם שזכה ללמוד תורה, מחכים ולומד דברים מכל הסוגים, כמו שרואים אצל גדולי התורה שמבינים פשוט בהכל בלי שלמדו דבר מלבד התורה הקדושה.
(7) ליטל אשכנזי, 26/11/2008 04:40
לכל אדם יש גם אנטלגנציה אישית מסויימת וייחודית לו
כשאנחנו לומדים להתחבר אליה, ולפעול בהלימה איתה, ולא להתנגד לה כמו שרובנו הגדול עושים אנחנו מעלים את דרגת האושר הפנימי- פלאים.ומה שאנחנו מרגישים בפנים אנחנו מוציאים החוצה לסביבה שלנו, כך שהרווח אינסופי.
(6) אנונימי, 24/11/2008 16:25
יש מוסד חינוכי שמחנך לפי השיטה הזו
הישיבה התיכונית "חברותא" בכפר בתיה רעננה,שחוגגת השנה כבר 13 שנות פעילות, נוסדה בדיוק לאור דבריו של גארדנר. בישיבה מפתחים אינטליגנציות רבות (מוסיקה, סיירות, ספורט ועוד) מעבר לתחום הלימודי המקובל.
(5) יואלה, 23/11/2008 16:25
ואי
בס"ד
יפה
(4) אור, 23/11/2008 14:08
באותו נושא
יש ספר שמדבר על הנושא של אינטליגנציה לחשוב חכם- דרך אחרת לשימוש באינטליגנציה מאת ד"ר צביה גרנות... מומלץ
(3) חגית, 23/11/2008 07:39
חברה
ניתוח מדהים וחכם מאוד.
ובעתיד צריך לחשוב על הנקודה הזו...
(2) ohevamo, 23/11/2008 06:59
קצת לא רציני
אין קשר בין גרדנר וניתוח סוגי אינטליגנציה שנעשה כבר מראשית המאה הקודמת למניינם
אין קשר בין הנושא הזה למטרות ושיטות החינוך היהודי
וצריךלזכור שבל מקרה הילד יצטרך תמיד לדעת איך להסביר את עצמו במילים כך שאינטליגנציה מילולית ופיתוחה הם חוברה ראשונה
(1) , 23/11/2008 05:15
מעניין ונותן זוית חשיבה חדשה
תודה