פידל קסטרו, שמת בגיל 90, לא הסתיר את שנאתו לישראל. במשך למעלה מחצי מאה, מאז תפס את השלטון בהפיכה צבאית ב- 1959, הוא הנהיג את קובה כחלק מהמדינות הבלתי מזדהות (הגוש השלישי), קבוצת מדינות שחיפשה כיצד לבודד ולגנות את ישראל בזירה הבינלאומית.

בה בעת, קסטרו העניק מידה מסוימת של הגנה לקהילה היהודית הקטנה של קובה. להלן כמה נתונים מפתיעים ביחס לקשריו היהודיים של פידל קסטרו.

15,000
זהו מספרם המשוער של היהודים שראו בקובה את ביתם ב- 1959, כשפידל קסטרו תפס את השלטון מידי הדיקטטור הצבאי פולחנסיו בטיסטה והכריז על עצמו כנשיא.

1,400
כיום, האוכלוסיה היהודית של קובה מונה כ- 1,400 נפש בקירוב.

אפס
כמות הנשק שישראל מכרה לקובה ב- 1959, כשקסטרו שלח את חוזה רמון פרננדז (שהפך בהמשך לסגן הנשיא של קובה) לישראל כדי לשאת ולתת על קניית נשק מהמדינה היהודית. למרות שישראל סירבה למכור נשק לממשלתו של קסטרו, ישראל העניקה לקובה סיוע אזרחי משמעותי, וחלקה עם קובה את הידע המתקדם שלה לגבי גידול פירות הדר, במשך עשר השנים הבאות.

שלושה
מספר ימי האבל הרשמי עליהם הכריז פידל קסטרו לאחר מות הנשיא הישראלי יצחק בן צבי ב- 1963. וכשראש הממשלה האלג'ירי אחמד בן בלה הזהיר, "מי שמעניק כבוד כזה לישראלי מת אין לו זכות לדרוך על אדמה ערבית", ביטל קסטרו את ביקורו המתוכנן באלג'יר.

שתיים
מספר המדינות הנתונות תחת השפעה סובייטית שסירבו לנתק את הקשרים עם ישראל לאחר מלחמת ששת הימים ב- 1967: קובה ורומניה (פידל קסטרו טען שהוא ינתק קשרים רק עם מדינות שמאיימות על קובה ישירות ועמד בלחץ ולא ניתק את הקשרים הדיפלומטיים).

 

Image result for fidel castro israel
קסטרו ויאסר ערפאת

שתיים
מספר המדינות הדרום אמריקאיות שהעניקו לארגון הטרור אש"ף מעמד דיפלומטי מלא עד 1967: קובה וניקרגואה. פידל קסטרו היה תומך נלהב של פעילויות הטרור של אש"ף, הוא סייע להכשיר את מחבלי הארגון בירדן, אפשר למחנות האימונים שלהם לפעול בתוך קובה וסייע להכין את אויביה של ישראל לקראת התקפת מטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם.

13
מספר השנים שבהן הדיפלומט היהודי הקובני ד"ר ריקרדו סובירנה אי לובו ייצג את קובה בישראל, עד שקסטרו ניתק בפתאומיות את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל ב- 1973. ד"ר לובו אמר באותו זמן שהוא לא קיבל שום התרעה מראש, בספרו לכתבים "לא שמעתי כלום מהוואנה. יחסים טובים תמיד שררו בין שתי המדינות".

43
מספר השנים בהן לא היו לישראל ולקובה יחסים דיפלומטיים רשמיים, מאז ניתק קסטרו את היחסים עם המדינה ב- 1973.

16
מספר השנים בהן ההחלטה הידועה לשמצה לפיה "ציונות היא גזענות" – החלטה המכפישה את המדינה היהודית – הייתה בתוקף באו"ם. קובה הייתה אחת התומכות הראשונות בהחלטה ב- 1975, ופידל קסטרו גם התנגד לביטולה ב- 1991. (קובה הייתה אחת מתוך 25 מדינות נוקשות שהצביעו נגד ההחלטה הלא פופולרית והמזיקה הזו; 111 מדינות הצביעו בעד ביטולה).

אחד
מספר הקצבים הכשרים בקובה. למרות שהוא סגר בברוטליות עסקים עצמאיים בקובה לאחר תפיסתו את השלטון ב- 1959, לפידל קסטרו היה יוצא מן הכלל מפתיע אחד: הוא התיר לחנות הקצבים הכשרה היחידה בקובה, בהוואנה, להישאר פתוחה. כיום, למרות שאין השגחת כשרות רשמית בקובה ואין שם רב, ראש הקהילה היהודית הקטנה של קובה מנהל את חנות הקצבים, שוחט את בעלי החיים ותורם את הבשר לשלושת בתי הכנסת בהוואנה, המספקים ארוחות חינם לקהילה.

חמש
מספר השנים שנציג הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי, אלן גרוס, הוחזק בכלא בעוון ה"פשע" של ביסוס גישה לאינטרנט עבור הקהילה היהודית של קובה ללא אישור הממשלה. אלן גרוס נעצר ב- 2009, שנה לאחר שפידל קסטרו ויתר על הנישאות לטובת אחיו ראול, אך הוא עדיין נחשב בעל השפעה בפוליטיקה הקובנית. לאחר שסבל מהידרדרות בריאותית בכלא, אלן גרוס שוחרר לבסוף ב- 2014 במסגרת חילופי אסירים. שלושה מרגלים שנשלחו לארצות הברית על-ידי פידל קסטרו ב- 2001 שוחררו גם הם.