לידה היא רגע קסום. רגע של בריאה. רגע שבו חיים נוצרים. בלידה שלי משהו הסתבך. החמצן לא הגיע למוח. נולדתי עם C.P – שיתוק מוחין.

שיתוק מוחין מתייחס לקבוצה של ליקויים בהתפתחות ובתנועה שעשויים להשפיע על תפקודו של הלוקה.

לליקויים המוטוריים של שיתוק מוחין מתלווים בדרך כלל קשיים בשמיעה, בראיה, בדיבור ובהתמצאות במרחב. להיות אדם עם כזו מוגבלות פירושו להתגבר על הקשיים ולהשקיע מאמץ וכוחות גדולים בכל פעולה כדי להגיע לנקודת פתיחה זהה לזו של האחרים, עד כמה שהמצב מאפשר.

המבטים והמילים הפוגעות הם הקושי הכי גדול שעמו אני מתמודדת

עברתי בילדותי תהליך שיקום ארוך שכלל טיפולי פיזיותרפיה, בדיקות אינסופיות ואפילו ניתוח בעין בגיל שנתיים. כל הקשיים הפיזיים והטיפולים שעברתי לא הכינו אותי לקושי הכי גדול – היחס מהחברה.

המבטים המשונים והמילים הפוגעות הם הקושי הכי גדול שעמו אני מתמודדת ללא הרף.

רבי שמעון והאדם המכוער

בתלמוד מובא הסיפור הבא:

לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז... מעשה שבא רבי שמעון בן רבי אלעזר ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על החמור, ומטייל על שפת הנהר. ושמח שמחה גדולה, והייתה דעתו גסה עליו, מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר.

אמר לו: שלום עליך רבי! ולא החזיר לו.

אמר לו: ריקה, כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?!

אמר לו: איני יודע, אלא לך ואמור לאומן שעשני "כמה מכוער כלי זה שעשית". כיון שידע בעצמו שחטא, ירד מן החמור ונשטח לפניו, ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי!

אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשני ואמור לו: "כמה מכוער כלי זה שעשית".

היה מטייל אחריו, עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו, והיו אומרים לו: שלום עליך רבי רבי, מורי מורי! אמר להם: למי אתם קורין 'רבי'?

אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.

אמר להם: אם זה רבי - אל ירבו כמותו בישראל.

אמרו לו: מפני מה?

אמר להם: כך וכך עשה לי.

אמרו לו: אף על פי כן, מחול לו, שאדם גדול בתורה הוא.

אמר להם: בשבילכם הריני מוחל לו. ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.

מיד נכנס רבי שמעון בן רבי אלעזר ודרש: 'לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז'. (תענית כ' ע"א)

רבי שמעון מלבין את פניו של האדם המכוער, ולועג לו על הפגם שבו. האיש המכוער השיב לו – לך לאומן שעשה אותי ותתלונן בפניו. העלבה של אדם, כפי שרבי שמעון עשה, אינה רק פוגעת בכבודו של האדם עצמו, אלא גם מזלזלת בכבודו של האומן – הקב"ה, שבצלמו ובדמותו הוא נוצר. התנהגות שכזו מבטאת חוסר אמון ואמונה ביכולת של הקב"ה להנהיג את עולמו על הצד הטוב ביותר.

האמונה נותנת לי כל הזמן את הכוח לעמוד במילים שאנשים יורים לעברי מבלי לחשוב

כאשר אנחנו פוגשים אדם חריג, אנו מצווים לברך את ברכת "משנה הבריות" - ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם משנה בריות. כך מתבטאת האמונה באומן שעשה אותנו. האמונה הזאת, היא מה שנותן לי כל הזמן את הכוח לעמוד במילים שאנשים יורים לעברי מבלי לחשוב, ובמבטים האלה שאומרים שאני, ומוגבלים בכלל, מהווים פגיעה "בנוף המושלם" שהם שואפים שיהיה בסביבתם.

אמונה שהאומן שעשני, מתכנן כל פרט וכל תנועה ביצירה שלו – בי. מה שנראה בעיני אחרים כטעות שהאומן עשה – בעיני הוא השגחה ודיוק מוחלט, שהיא ביטוי לנקודת מבט עליונה של אומן. נקודת מבטו של האומן היא הרבה יותר רחבה מנקודת המבט של צופה מהצד. אילו רק ניתנה לאותם האנשים ההזדמנות להסתכל על הבריות ועל החיים מנקודת מבטו של האומן, הם היו מבינים את פשרן של המוגבלויות, ובהתאם היו משנים את התנהגותם.

"לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז", רבי שמעון דרש. אין הכוונה היא רק לאנשים שנוהגים לפי מידת הדין ונוטרים טינה. הכוונה היא גם לאלה שנותנים יחס מזלזל ופוגע לאנשים חריגים עקב דעות קדומות. מהם נדרש, להביט באדם מולם ולזכור שהאדם הוא יצירה שמאחוריה עומד אומן.

והאומן? הוא יודע מה הוא עושה...