כאשר איש זקן נותר בודד ולא יכול היה לטפל בעצמו, בנו לקח אותו אל ביתו וטיפל בו יחד עם כלתו ובנו בן הארבע. ידיו של האיש רעדו, ראייתו הייתה חלשה והליכתו לא יציבה.
מדי ערב המשפחה ישבה סביב השולחן לארוחת הערב. מצבו הקשה עליו לאכול. בגלל ידיו הרועדות נפלו מאכלים מכפו, אכילתו הייתה קולנית והשתייה נשפכה מכוסו. בנו וכלתו התעצבנו מהבלגן שנוצר – "אנחנו חייבים לעשות משהו בקשר לסבא" אמר בנו "הספיק לי מהחלב על הרצפה, אכילתו המגעילה והמפות המלוכלכות".
הם הציבו שולחן קטן בפינת המטבח ושם ערכו את השולחן לסבא. שם הוא ישב לבד, בזמן שיתר המשפחה הסבה סביב השולחן הגדול. מאחר שהסבא שבר מספר צלחות חרסינה, הגישו את ארוחותיו בצלחת עץ.
כאשר הביטו בסבא, ראו מדי פעם דמעה בזוית העין. למרות זאת, המילים היחידות שנאמרו לו היו דברי נזיפה כאשר הפיל מזלג או מאכל.
נכדו בן הארבע הסתכל על כל זה בשקט. יום אחד לפני ארוחת הערב ראה האב את בנו הקטן משחק עם חתיכת עץ על הרצפה. האב שאל את בנו בחיוך למעשיו. הילד ענה לו במתיקות: "אני מכין לך ולאימא קערות עץ כדי שיהיה לכם במה לאכול כאשר אגדל".
המילים הכו בהוריו כמו מכת ברק. דמעות החלו לזלוג על לחייהם. למרות שלא נאמרה מילה, שניהם ידעו מה יש לעשות.
באותו ערב האב לקח את הסב בידו והביא אותו בעדינות לשולחן המשפחה. בשארית ימיו אכל את כל ארוחותיו עם המשפחה, ומעולם לא גערו בו אם האוכל או המזלג נשרו מידיו והרצפה או המפה התלכלכו.
(18) בעז, 14/4/2013 20:44
תודה!!!!!!!!
וואו! מדהים! שרק נזכה להפנים...
(17) לא עקרוני, 8/4/2012 15:24
עצוב:(
עצוב שלא כל הסיפורים האלו נגמרים בכזה "הפי אנד"
(16) טל, 13/5/2010 14:03
קערת עץ..
הסיפור מהמם!! המשר העיקרי הוא כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך... כמו שאמרה דפנה אפשר לשנות אותו קצת!!
(15) אנונימי, 3/4/2010 09:00
בבית הספר לפני החופש למדנו את הסיפור הזה, עם תוכלו לעמק בו תבינו שזה סיפור מאוד יפה.
(14) שליי, 14/11/2009 11:00
קערה מעץ
הסיפור יפהה מאוד
(13) דפנה, 31/12/2008 03:33
קערת העץ
הסיפור יפה אבל לגמרי לעוס כל הזמן שומעים אותו הדבר לא הייתי בוכה מהסיפור בכלל המסר מאוד נכון ויפה ואפשר כבר להמציא סיפןר חדש עם אותו המסר וכפי שצויין בתגובה אחרת מקור הסיפור הוא עממי ולכן אני אומרת שהוא כבר לעוס ולא יכול להפתיע במיוחד אותי.
(12) יעל, 25/1/2007 09:56
עצוב כ"כ!!
בס"ד
כמעט(...) ובכיתי.....
"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך..."
(11) סתיו, 28/10/2006 05:28
מהמם
(10) יעל, 11/6/2006 00:23
לכו לראות את ההצגה קערת העץ של התאטרון באידיש-מדהים!!!
(9) עופרה, 19/3/2006 13:06
חשוב לציין את מקור הסיפור-"עממי"
שלום לאנונימי,
הסיפור יפה אך אינו מקורי וחשוב לציין זאת בהערה או בפתיח! הוא מוכר לי עוד מימי בית-הספר היסודי מהמקראה לספרות, שם צוין כי מקור הסיפור הוא עממי ולכן ניתן לציין זאת. לספרות עממית תפקיד מכובד בתרבות. היא שמשה משחר ימי האנושות כאבן שואבת להעברת מוסר השכל ולהקניית ערכי מוסר.
בכרה, עופרה, ד"ר לספרות עברית.
(8) פנינה, 25/10/2005 08:27
אני עדיין לא כל כך קרובה שיהיו לי נכדים או ילדים...אני בסך הכל בת 13 אבל הסיפור נורא נורא מרגש וזה עצוב שמתנהגים כך להורים...לא משנה באיזה גיל או באיזה מצב,לא יתנהגו כך לילדים שלי או לנכדים שלי וכמובן לא אליי..ולהגיד את האמת,אני גם בכיתי :-)
(7) בטי מנטל, 2/6/2005 05:05
נהניתי לקרוא
הלוואי והיו בני האדם מבינים ומתחייחסים אל הוריהם כמו הנכס בן 4 .
אהבתי יפה מאד
(6) ג'סי, 20/4/2005 17:54
מצמרר
הסיפור הזה פשוט צימרר אותי.
ומה שיש לי להגיד זה פשוט וואו.
והכי כואב לדעת שזה בסוף יקרה לכולנו...
(5) ניצה כהן, 7/2/2005 04:37
קערת העץ
סיפור מאוד מרגש עם המון מוסר השכל הילד ראה מנקודת מבט שלא את הדברים הנכונים ההורים לא היו מודעים לכך והם התעסקו בקטנות. העולם הוא עגול היום אתה למעלה
מחר אתה למטה.
(4) רוחמה לוי, 26/1/2005 11:34
מ-ר-ג-ש עד דמעות
כשסיימתי לקרוא בכיתי
(3) משה, 16/1/2005 15:20
לכל ההורים
א. מה שתעשו ישתקף במעשי ילדיכם ב.בלי קשר אל תשכחו! חינוך אינו לא מגיל 5 ולא מגיל 3 הוא מתחיל מיום צאתו מרחם אימו
(2) יעל, 11/1/2005 14:00
המעיל הקרוע
זה שם הסיפור במקור.
(1) חי, 10/1/2005 17:31
כל הכבוד למספר, נהנתי מההגיון הרב וממוסר ההשכל שבסיפור,תודה