תאומים סיאמיים

שאלה:

במקרה אמיתי שקרה באנגליה, נולדו שתי תאומות סיאמיות, מחוברות בשיפולי הבטן התחתונה. לאחת מהן חסרו הלב והריאות והיא חיה בזכות אחותה. חוות הדעת הרפואית הייתה שלאחות בעלת הלב והריאות יש סיכוי טוב לשרוד באם יפרידו אותה מאחותה, ואם לא – יוותרו לשתיהן רק מספר חדשים לחיות.

לאחות בעלת הלב והריאות יש סיכוי טוב לשרוד באם יפרידו אותה מאחותה, ואם לא – יוותרו לשתיהן רק מספר חדשים לחיות.

הורי הילדות היו קתולים אדוקים אשר האמינו שגורל הילדות צריך להיות מוכרע רק על ידי "רצון האלוקים". הם ערערו כנגד פסק-הדין שהתקבל על ידי בית-המשפט העליון הבריטי להתיר את ניתוח ההפרדה.

מה פוסקת ההלכה היהודית במקרה שכזה?

תשובה:

סוגיות מורכבות כאלו אינן חדשות להלכה היהודית.

בתלמוד (מסכת מנחות, לז ע"א) מוזכר מקרה של תאומים סיאמיים, ולפני מספר שנים, השתמש הפוסק הגדול, הרב משה פינשטיין, במקור תלמודי זה, כדי לפסוק בצורה ברורה וחד משמעית במקרה דומה:

במקרה דומה, הובאו תאומים סיאמיים שזה עתה נולדו לבית החולים לילדים בפילדלפיה. המנתח הראשי של ביה"ח היה ד"ר אברט קופ – אשר אחר כך מונה להיות המנתח הכללי הראשי של ארה"ב.

הברירה היחידה הייתה לבצע ניתוח הפרדה שיגרום למות אחד מהם ויציל את השני. אך התעוררה השאלה המוסרית, האם אין בפעולה שכזו משום רצח?

חוות הדעת הרפואית קבעה שאם התאומים, שהיו להם אברים פנימיים חיוניים משותפים, יישארו מחוברים, ימותו שניהם. הברירה היחידה הייתה לבצע ניתוח הפרדה שיגרום למות אחד מהם ויציל את השני. אך התעוררה השאלה המוסרית, האם אין בפעולה שכזו משום רצח?

הרב ד"ר משה טנדלר תיעד את האירוע:

צוות המונה כעשרים מומחי רפואה המתין לפסיקת הרב פינשטיין. עם חלוף הזמן, החלו הרופאים לגלות סימנים של קוצר רוח, בעודם מחכים להחלטה אותה ראו כהתערבות מובהקת בחייהם הפרטיים והמקצועיים. ד"ר קופ הרגיע את הצוות בהצהרה הבאה:

"השאלות האתיות והמוסריות המעורבות בהחלטה זו מורכבות מדי עבורי. אני סבור שהן מורכבות מדי גם עבורכם. לכן הפניתי את השאלה לרב הגאון מניו-יורק. הוא מלומד ובעל חכמה נדירה ובודאי יידע לפסוק בשאלה זו וכאשר נשמע את תשובתו, נדע גם אנחנו".

לצורך פסיקתו שאל הרב פינשטיין את הרופאים כיצד הם מתכוננים לבצע את הניתוח. תשובתם הייתה: "נציל את תינוק א', ונהרוג את תינוק ב'".

בהתאם לכך הוסיף הרב ובירר האם קיימת אפשרות לבצע את הניתוח בצורה הפוכה, כלומר, האם ניתן להשתמש בכל האיברים הזמינים להציל את תינוק ב' ולהרוג במקומו את תינוק א'?

הרופאים ענו בשלילה: "לא. אנו יכולים להציל רק את תינוק א'".

פסיקתו התבססה על ההלכה היהודית הקובעת שאם אדם אחד מאיים ישירות על חיי השני, אזי מותר לעצור בעד המאיים ("הרודף"), גם במחיר חייו.

בשלב זה, פסק להם הרב שהם רשאים לגשת לביצוע הניתוח. פסיקתו התבססה על ההלכה היהודית הקובעת שאם אדם אחד מאיים ישירות על חיי השני, אזי מותר לעצור בעד המאיים ("הרודף"), גם במחיר חייו. "דין רודף" חל אפילו כאשר האיום על חיי השני אינו נעשה בכוונה, למשל כאשר עובר מאיים ללא יודעין על חיי אמו, חל לגביו "דין רודף" ומותר יהיה לבצע בו הפלה (ר' רמב"ם, הלכות יסודי התורה ה:ה).

ביישמו דין זה על מקרה התאומים הסיאמיים, פסק הרב פינשטיין שמאחר ותינוק ב' משולל יכולת עצמאית לשרוד, הרי עצם קיומו של תינוק ב' מהווה איום על חיי תינוק א'. בכך הפך תינוק ב' ל"רודף על מנת להרוג" (אמנם ללא כוונה), וניתן לומר שלתינוק א' מותר לעצור בעד הרודף אחריו להרגו.

בעולם מודרני הגדוש בסוגיות אתיות כגון "שיבוט", "המתת חסד" וכד' – הופכת אמת התורה לרבת ערך לא פחות מאשר בעבר. ככל שהחברה האנושית נעשית מורכבת יותר, מתעורר הצורך בהנחיה לגבי האופן בו עליה לנתב את דרכה, כשתפקיד היהדות כ"אור לגויים" (ישעיהו מב:ו) מקבל משמעות חדשה ההולכת וגוברת מדי יום.