בכל פינה ברחבי העולם, יהודים מתמלאים באנרגיה בעקבות הדף היומי, התוכנית ללימוד 2,711 דפי גמרא של התלמוד ב- 2,711 ימים.

מכמה מאות משתתפים לפני 50 שנה, הדף היומי גדל פי מאות מונים וב- 1 בינואר 2020, נערכה אחת ההתכנסויות הגדולות ביותר של יהודים בהיסטוריה האמריקנית באיצטדיון מטלייף בניו יורק, כדי להשלים את המחזור בן 7 השנים. 90,000 איש בירכו זה את זה – לא בברכת "שנה אזרחית טובה!" – אלא בברכת "מחזור דף יומי חדש ושמח!"

מה יש בו, בדף היומי, שכל כך מחשמל את העולם היהודי? להלן חמש נקודות שתוכלו לאמץ:

(1) הדף היומי מתחבר למעיין החוכמה היהודית.

התלמוד הבבלי, שיצא לאור לפני 1500 שנה בבבל, הוא מאגר של חוכמה יהודית עתיקה, החוקרת כל היבט של הקיום – גיאומטריה, מתימטיקה, החוק האזרחי, אהבה, אושר והצלחה. בהיותו השתקפות של ה-DNA הרגשי והרוחני של העם היהודי, התלמוד הוא המקום בו אנו מכיילים מחדש את המצפן החברתי שלנו, ומיישמים עקרונות שעמדו במבחן הזמן כדי שינחו אותנו גם כיום.

להלן דוגמא אחת מתוך אלפים:

הדרך הטובה ביותר לתת צדקה היא באנונימיות. הדבר מסייע לשמור על כבודו והערכתו העצמית של המקבל. יתרה מכך, מי שתורם באנונימיות – מבלי לצפות לשבחים ולתגמול כלשהו – נהנה מתחושה של צמיחה אישית ועשיית הטוב. (תלמוד בבלי – בבא בתרא י, ב).

הדף היומי מהווה חיבור ישיר ויומיומי לחוכמה של ערכים יהודיים נצחיים.

הריגוש בלמידה של התלמוד טמון בחקירה של גדולי האבות הרוחניים והמוסריים בהיסטוריה האנושית:

אברהם אבינו, משה רבינו, רבי עקיבא ועוד...עקרונות התלמוד מהווים את הבסיס לערכים ולתורת המוסר של המערב. ג'ון אדמס, הנשיא השני של ארה"ב, כתב: "אני עומד על כך שהעברים עשו יותר כדי לתרבת את האנושות מכל אומה אחרת".

וינסטון צ'רצ'יל כתב כי האתיקה היהודית היא "הנכס יקר-הערך ביותר של המין האנושי, שעולה לאין ערוך על הפירות של כל שאר תורות החוכמה והלמידה ביחד".

(2) הדף היומי מגיע בקביעות מדי יום, בלי תירוצים.

העקביות מדי יום ביומו הוא מפתח להצלחה.

השלמת מחזור של הדף היומי דורשת למידה רציפה במשך 2,711 ימים. בדף היומי אין חופשות. לא משנה אם זה קורה בבית הכנסת או בנסיעה ברכבת, לא משנה מהם התסכולים והאתגרים היומיים – הדף היומי חייב להתבצע – מדי יום ביומו.

הרב יצחק ברקוביץ', ראש ישיבת אש התורה, נושא דברים בסיום הש"ס בירושלים, ב- 1 בינואר 2020, בחסות כולל לעיון הדף של הרב מרדכי קורנפלד

(3) הדף היומי הוא ניצחון יהודי על שונאינו

ישנו קשר מסתורי בין הדף היומי לבין השואה. כשהנאצים צעדו לתוך לובלין, פולין, הם שמו פניהם היישר לישיבת חכמי לובלין, הישיבה הראשית בעידן טרום המלחמה, שבראשה עמד הרב מאיר שפירא, מייסד הדף היומי. הם רצחו את תלמידיו וערכו מפגן פומבי גדול של שריפת ספרי התלמוד.

הנאצים טיפחו שנאה מיוחדת ללימוד הגמרא. ב- 1940, המפקד העליון בפולין, א.א. אקהרט, הזהיר מפני יהודים הנמלטים מאירופה, מתוך דאגה לכך שהדבר עלול "לגרום להתחדשות רוחנית של יהדות העולם, אפילו של יהדות אמריקה". בדברים שנשא באיצטדיון מטלייף, הצהיר הרב יששכר פרנד שהתכנסות מאסיבית כזו של יהודים אמריקאים החוגגים את התורה מוכיחה כי פחדיהם של הנאצים היו מבוססים!

זמן קצר לאחר השחרור ב- 1945 התקיימה השלמת מחזור הדף היומי במחנה פליטים ליד דכאו. הניצולים היהודים – שהחיבור שלהם ללימוד התלמוד נקטע במהלך המלחמה – לקחו על עצמם להדפיס עותקים של התלמוד המוקדשים לצבא ארה"ב, כאות תודה על כך שהביסו את היטלר.

75 שנה לאחר מכן, באיצטדיון מטלייף, השתמש הרב שמואל קמנצקי בכרך מקורי שהודפס במחנה הפליטים כדי להשלים באופן רשמי את מחזור הדף היומי. ואכן, מתוך האפר של השואה קם לתחייה באורח מופלא לימוד התורה באמריקה.

(4) הדף היומי מעורר השראה ומאחד את העם היהודי.

אחד העקרונות של הפילוסופיה היהודית הוא ש"גַּם אֶת-זֶה לְעֻמַּת-זֶה, עָשָׂה הָאֱ-לֹהִים" (קהלת ז, יד), כלומר – כל חוויה שאנו חווים בעולם הגשמי - אותה אנרגיה נמצאת גם בתורה. הדף היומי, כך נראה, הוא המקבילה הרוחנית לאצטדיון הומה אדם המלא באנשים המריעים באחדות במשחק כדורגל או בהופעת רוק.

הרב שלמה פרחי נשא דברים בארוע של ארגון "עולמי" לכבוד סיום הש"ס, ואמר כי אופיו של אירוע ספורט טיפוסי הוא כזה שיש בו מנצח אחד ומפסיד אחד. אולם עם הדף היומי, כל מושב באצטדיון מלא באנשים החוגגים את "ניצחון העצמי", את המסירות המתמדת להגעה לקו הסיום של 2,711 דפי גמרא.

בלימוד הגמרא, אנו מאוחדים שוב ושוב סביב אוסף יקר-ערך זה של חוכמה יהודית.

אחרי שהתפזרנו לארבע קצוות תבל, לשפות שונות ותרבויות שונות, לימוד התורה הוא ארץ מולדתנו הניידת – החוט המקשר והכוח הצנטריפוגלי שמחזיק את העם היהודי ביחד. הדף היומי הוא רגע אמיתי של אחדות יהודית, חגיגה משפחתית שבה יהודים מכל רחבי העולם לומדים את אותו דף, מדי יום ביומו.

(5) הדף היומי הוא אי של יציבות בעולם סוער

בסיום הש"ס הראשון שנערך בלובלין, הרב מאיר שפירא ציטט מהתלמוד (יבמות קכא, א) קטע שבו מתואר סיפור על ספינה שנטרפה בים סוער. רבי עקיבא הגדול, שחי במהלך תקופה חשוכה בהיסטוריה היהודית של חורבן בית המקדש, נפל מהספינה. למרבה הפלא, הוא שרד וניצל מטביעה על-ידי כך שנאחז בדף (לוח עץ).

הרב שפירא הסביר: ניתן להבין את הדף כמטאפורה לדף הגמרא שבו אנו נאחזים בחוזקה, כהגנה מפני המים הסוערים של החברה.

מבט על ההיסטוריה מלמד כי חברות ותרבויות באות והולכות (אתם יכולים לשאול את מעצמות-העל של יוון, רומא, בבל וכו'). התלמוד (מגילה ו, א) מנבא כי העמים יבנו אצטדיונים "שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים". החגיגה באצטדיון מטלייף היא התגשמות של אותה נבואה.

אני בעצמי התמלאתי השראה עד כדי כך שהתחלתי לראשונה את המחזור החדש של הדף היומי. להתראות בעוד שבע שנים וחצי!

תודה ל- IMP Media ולכולל עיון הדף של הרב מרדכי קורנפלד