ייחודיותה של השואה לא הייתה נחישותם של הנאצים להרוג את יהודי גרמניה, ואפילו לא את אלה מפולין השכנה. היו עוד מקרים של רצח עם, כמו אצל הקמבודים או התורכים, שניסו לטהר אזורים שלמים של 'אזרחים בלתי רצויים' על ידי רציחתם. ייחודיותה המוחלטת של השואה הייתה התוכנית הנאצית "לרכז" את יהודי כל העולם במחנות ההשמדה, ולחסל לנצח את ה"גזע" היהודי. זה כמעט הצליח. הנאצים ריכזו עשרות אלפי יהודים (כולל תינוקות, נשים וזקנים), משטחים נרחבים בעולם – מאיי רודוס, מסלוניקי וממקומות שונים ומשונים אחרים – על מנת להמית אותם בגז באושוויץ ובמחנות מוות אחרים.

מנהיגם הרשמי של ערביי פלשתין היה אז חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים. הוא שיתף פעולה עם רצח העם הנאצי, והצהיר שהוא היה רוצה "לפתור את בעיית האלמנט היהודי בפלשתינה ובמדינות ערביות אחרות", על ידי אימוץ "אותה שיטה" ששימשה "במדינות הציר". חוסייני, שבילה את שנות המלחמה בברלין, והוכרז אחר כך כפושע מלחמה נאצי בנירנברג, כתב בזיכרונותיו את הדברים הבאים:

 

"התנאי הבסיסי שלנו לשיתוף פעולה עם גרמניה, היה יד חופשית להשמיד את היהודים עד לאחרון שבהם, מפלשתינה ומהעולם הערבי. ביקשתי מהיטלר הבטחה מפורשת לאפשר לנו לפתור את הבעיה היהודית באופן שהולם את שאיפותינו הלאומיות והגזעיות, ולפי השיטות המדעיות שפותחו על ידי גרמניה לטיפול ביהודים. התשובה שקיבלתי הייתה: 'היהודים שלכם'."

 

חוסייני תכנן מחנה מוות ליהודים, על פי המודל של אושוויץ, שהיה אמור להיות ממוקם בשכם. הוא שידר ברדיו הנאצי, וקרא לרצח-עם נגד יהודי כל העולם: "הרגו את היהודים בכל מקום שבו אתם מוצאים אותם – למען האלוקים, ההיסטוריה והדת". פרופסור אדוארד סייד מאשר שמשתף הפעולה האנטישמי והנאצי הזה, ששאף לרצח עם, "ייצג את הקונצנזוס של ערביי פלשתין" והיה "קול העם הפלשתיני". יאסר ערפאת כינה את חוסייני: "הגיבור שלנו".

נסראללה, בעל המוניטין של אדם שמקיים את הבטחותיו, אמר: "אם כל היהודים יתרכזו בישראל, זה יחסוך לנו את הטרדה לחפש אותם בעולם כולו".

מעולם קודם לכן, או לאחר מכן, לא קם בהיסטוריית העולם שלטון עריץ ששאף לרצוח את כל בניו של גזע, כל בניה של דת, או של קבוצה אתנית או תרבותית כלשהי, בלי להתייחס למקום מגוריהם. או לפחות, כך זה היה עד עכשיו.

מטרתו של ארגון החיזבאללה אינה "לסיים את הכיבוש בפלשתין", או אפילו "לשחרר את פלשתין". מטרתו היא להרוג את יהודי העולם. הקשיבו למילותיו של מנהיגו שייח חאסן נסראללה: "אם כל היהודים יתרכזו בישראל, זה יחסוך לנו את הטרדה לחפש אותם בעולם כולו" (ניו-יורק טיימס, 23 במאי 2004). נסראללה הוא אחד האנשים הנערצים ביותר בעולם המוסלמי והערבי היום. היטלר איים איומים דומים במיין קמפף, אבל בדרך כלל התעלמו מהם. לנסראללה יש מוניטין של אדם שמקיים את הבטחותיו.

כוונות ההשמדה שלו – להרוג דווקא את כל היהודים – הוכחו בשתי אמירות מהזמן האחרון. הוא הזהיר את הערבים והמוסלמים לעזוב את חיפה כדי שהטילים יוכלו להרוג רק יהודים. והוא התנצל על שגרם למותם של שלושה ערבים ישראליים בנצרת, כאשר פגע טיל בעיר המעורבת הזאת. החיזבאללה פעל גם יד ביד עם הניאו נאצים בארגנטינה, כדי לפוצץ את מרכז הקהילה היהודי, שבו נרצחו עשרות יהודים.

נסראללה הוא היטלר של ימינו, שברגע זה חסר את היכולת המעשית להוציא לפועל את רצח העם שלו. אבל הוא בן בריתה של איראן, שבקרוב תשיג את היכולת לחסל את חמשת מיליוני היהודים בארצנו. שימו לב לדברי נשיא איראן לשעבר על הדרך שבה תשתמש איראן בכלי הנשק הגרעיניים.

האשמי רפסנג'ני, נשיאה הקודם של איראן, איים על ישראל בחורבן גרעיני, והתפאר שהפצצה תקטול חמישה מליון יהודים. רפסנג'ני העריך שאפילו אם תגיב ישראל בהפצצה גרעינית משל עצמה, תאבד איראן ככל הנראה רק חמישה עשר מליון איש, שלפי דבריו יהיו "קרבן" קטן מתוך מיליארד מוסלמי העולם.

כעת, שימו לב לדבריו של נשיא איראן הקודם, מחמוד אחמדינג'אד, שמכחיש את השואה הנאצית, אבל קורא לשואה מודרנית ש"תמחוק את ישראל מהמפה". למרות האיומים האנטישמיים לרצח עם, חלק מהשמאל הקיצוני בעולם מעריץ את נסראללה ואת ארגונו העיקש, כמו גם את איראן ונשיאה האנטישמי. לא נראה שהאחרים מתייחסים לאיומיו ברצינות.

לדוגמא, נורמן פינקלשטיין, אנטישמי ידוע לשמצה, אמר: "במבט לאחור, הדבר שעליו אני הכי מתחרט הוא שלא הייתי חזק עוד יותר בהגנה הציבורית על החיזבאללה, לנוכח האיומים והתקפות הטרור."

שנאתו של פינקלשטיין ליהודים כל כך עמוקה, עד שהוא רמז שיתכן שאמו, ששרדה את השואה הנאצית, שיתפה פעולה עם הנאצים. אם זה אכן היה כך, נראה ששיתוף פעולה עם הרֶשע זורם אצלם בדם, מכיוון שפינקלשטיין הפך בבירור למשתף פעולה עם הנאציזם והאנטישמיות של החיזבאללה. אתר האינטרנט של פינקלשטיין מלא ביחצ"נות של החיזבאללה, כולל תמלילים עוצרי נשימה של נאומי נסראללה. נועם חומסקי, שפועל בקרבה לפינקלשטיין, אמר לפינקלשטיין שהוא "אדם שיכול לדבר בסמכות ואבחנה רבה יותר בנושאים אלה [ישראל ואנטישמיות] מאשר כל אדם אחר."

ציר איראן-חיזבאללה הוא האיום הגדול ביותר על שלום העולם, על הקיום היהודי, על הערכים המערביים, ועל הציביליזציה בכללה. אנשים כמו פינקלשטיין, שתומכים בחיזבאללה, ואפילו אלה שמסרבים להילחם ברשע, עומדים בצידה הלא נכון של ההיסטוריה. הם משתפים פעולה עם האסלאמים-פשיסטים – המהדורה החדשה של הנאצים.