"את מרגישה שהפכת מהברווזון המכוער לברבור?" שאלה הכתבת את נטע ברזילי והצליחה לתמצת בשאלה אחת את כל העיוות המחשבתי שקיים כאן כלפי המושג דימוי גוף.

השאלה המקוממת הזו החזירה אותי שלוש שנים אחורה לאחד התלמידים האהובים והמקובלים שלי שלא הסכים לצאת לטיול השנתי בגלל שידע שיש שם קטע שקשור לבריכה ואין מצב בעולם שהוא הולך לחשוף את הגוף שלדעתו היה שמן מידי. הוא ידע אילו תגובות ופרצופים הוא יקבל.

וחשבתי על כל המבטים והפרצופים שנטע ברזילי נתקלה בהם ושבעצם גרמו לה ללטש ולעבוד יותר קשה על הכישרון המתפרץ והכל כך ייחודי שלה. וחשבתי על אותו תלמיד אהוב שכל כך היה קשה לו בשיעורי ספורט ובכדורגל אבל השתדל לעבוד יותר קשה על הכישרון המתפרץ והכל כך ייחודי שלו: לב ענק ואינטליגנציה רגשית מדהימה שבזכותם למרות גופו הלא "מושלם" לטעמו, פילס את דרכו למעמד החברתי הגבוה שלו בכיתה.

מעבר לזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון יש כאן בשורה חינוכית נהדרת והשראה גדולה לכלל אנשי החינוך שכמעט לכל אחד מהם יש תלמיד שלא שלם עם הגוף שלו או תלמידה שמתביישת במראה שלה והנה הם רואים שלמרות הטמטום הקולקטיבי שכובל את כולנו ומקדש את הרזון כאידאל בשורה התחתונה: אם תעבדו מספיק קשה ותהיו מוכשרים וייחודיים בתחום שלכם, תוכלו לנפץ את כל תקרות הזכוכית שיש.

ולשאלתה של אותה כתבת, ענתה נטע:

 "לא, אני תמיד הייתי יפה".

התלמיד אגב יצא בסוף לטיול וגם נהנה אחרי שיעור הכנה מיוחד על דימוי גוף שהעברנו בכיתה.

*

הורים יקרים, קחו את הילדים שלכם והשתדלו להעביר להם את בשורת הזכייה של נטע ברזילי וליישם אותה גם לחייהם האישיים:

הגוף שלכם הוא רק שלכם! בוודאי שבגלל שהוא משמש אותנו אסור לנו להזניח אותו ויש עניין גדול שנהיה בריאים ובכל זאת, יש במסר הזה קריאת תיגר על עצם המחשבה שרק היופי החיצוני יכול לשמש כחולץ פקקים ופותחן דלתות להצלחה בחיים.

אופי חזק, כישרון, אינטליגנציה אישית וחברתית ופיתוח כישורים ייחודים יוכלו לגרום לכם כמאמר הרבי מקוצק: להרים את השמיים.