העם היהודי הוא מאסטר של חוסן. למרות זאת, רוב האנשים אינם מבינים מהו טבעו של חוסן. המקור הלטיני של המילה resilience פירושו קפיצה לאחור, אולם כשמתמודדים עם משבר, טראומה או טרגדיה, אינכם יכולים לחזור למי שהייתם.

בעברית, המילה חוסן פירושה להיות מחוסן, בלתי חדיר. אולם אף אחד ממונחים אלה אינו מתאר את המושג היהודי של חוסן. היהדות מלמדת אותנו שאנו תמיד צריכים להיות גדולים יותר וטובים יותר. עליכם להתרחב כדי להיות מסוגלים להכיל את האני החדש שלכם, גם אם אתם מרגישים שבורים.

חוסן קשור להוויה, לא להתגברות. כשאתם מתמודדים עם טראומה, אתם נתונים בסכנת התפרקות ואולי אפילו חוששים לשפיות דעתכם. למרות זאת, אותה תחושה של פגיעות ושבריריות יכולה להוביל אתכם להתחבר למשהו גדול הרבה יותר מעצמם – להתחבר לאנשים אחרים ולאלוקים.

לרוע המזל, אני מומחית בתחום זה. בננו קובי נרצח על-ידי מחבלים ערבים ב- 2001 בהיותו בן 13. מאז נשברתי לרסיסים – ונבניתי מחדש.

בעלי ואני הקמנו את קרן קובי מנדל שמפעילה את "מחנה קובי" ותוכניות לילדים יתומים. פגשנו אלפי משפחות שכולות. עברתי גם הכשרה להיות יועצת פסטורלית (ייעוץ על בסיס אמונה) ועבדתי במחלקה האונקולוגית בבית חולים, כמו גם עם חולים שהוגדרו כצמח ומשפחותיהם. הייתי עדה לחוסן.

חוסן אינו תכונת אישיות שיש לכמה אנשים ברי מזל. כל אחד מאיתנו יכול לפתח חוסן. ישנם 7 שלבים רוחניים מוצעים לבניית חוסן.

  1. כאוס. רוב האנשים מבועתים מהשלב הזה. אולם אם לא תיכנסו אליו, ייתכן שלעולם לא תשאירו את הכאב מאחוריכם. המילה כאוס בעברית מתייחסת לתוהו, מצב השממה והריקנות שהתלוו ליצירת העולם. אולם פירוש רש"י על המילה "תוהו" בסיפור הבריאה מספר לנו כי האדם עמד נדהם ונפעם בעודו צופה בריקנות שבמרכז העולם. גם בתוך התוהו ובוהו ישנה תחושה של תדהמה. אינכם יכולים לראות זאת עכשיו, אבל יש איזשהו פלא שממתין לכם.

  2. קהילה. אי אפשר להתמודד לבד. כולנו אחראים זה לזה. חוסן הוא היכולת לקבל את הנדיבות שאחרים יעניקו לכם, לאפשר לאחרים להיכנס פנימה. אחד הדברים הנפלאים בחיים יהודיים הוא הכוח והעוצמה של הקהילה. המילה קהילה כוללת בתוכה את המילה "קהל". בחיים היהודיים, יש קהל של אנשים, שאחראי לדאוג לאדם שסובל.

  3. בחירה. העולם מבוסס על בחירה חופשית. אחד הדברים הראשונים שהעמיד אלוקים בפני האדם היא הבחירה לאכול מעץ הדעת. אדם היה זה שקיבל החלטה. יש לכם אפשרות לקבל החלטות שינחמו אתכם. הבחירה הגדולה ביותר יכולה להיות – לאפשר למה שקרה לכם לקרב אתכם לאלוקים.

  4. יצירתיות. אלוקים הוא מאסטר של יצירתיות ואנו יכולים לתרגם את הכאב שלנו ליצירתיות והתחדשות. אנו יכולים למצוא משמעות גם במקום בו נדמה שהיא לא קיימת. קרן קובי מנדל מפעילה שיעורי עיצוב מוזאיקה עבור אמהות שכולות והמורה תמיד אומרת: "אין טעויות במוזאיקה. תמיד אפשר למצוא עיצוב שיכלול בתוכו פגמים. ואותו עיצוב יכול להיות אפילו יותר מקורי ויפה". יתכן אפילו ליצור "אני" חדש, שהוא יותר אמיץ ומלא חמלה.

  5. הנצחה. תכופות אנחנו מדחיקים או מכחישים חוויות קשות. אולם היהדות מעודדת אותנו לזכור. כשאנו זוכרים את ההיסטוריה האישית והקולקטיבית שלנו, אנו לומדים מהעבר כדי לשפר את ההווה. למעשה, מחקרים מצאו שילדים שמכירים את סיפורי משפחתם הם בעלי חוסן רב יותר מילדים אחרים. ידיעתנו את סיפור העם היהודי עשויה לתרום לחוסן הלאומי של העם היהודי.

  6. קידוש. אותו הדבר שעלול היה להרוס אתכם יכול להשתנות ולהפוך לתחושה של שליחות בחייכם. בכל סבל טמון מסר חשוב. מסר זה יאמר לכם באיזו פעולה עליכם לנקוט כדי לתרום את החלק שלכם לריפוי חלקת האלוהים הקטנה שלכם בעולם. "אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים - הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהילים, קי"ח). בצורה זו, חוסן אינו תהליך של סגירת מעגל, אלא תהליך של גילוי.

  7. חגיגה. במציאת ייעוד והפיכת הגורל לשליחות (במילותיו של הרב סולובייצ'יק), אתם חווים תחושת עצמי מורחבת. בהתרחבות זו, יש חגיגה. חוסן קשור לחיסון ולחוזק. מה שערער אתכם, שלא מצאתם מילים לתארו, כעת דוחף אתכם למציאת חוזק: תחושה מוגברת של משמעות וחשיבות, שיח עמוק יותר עם אלוקים.

The Road to Resilience