לפני מספר שנים ראיתי ביוטיוב שני סרטונים מנוגדים מאוד זה לזה. צב ים 'גלדי' גדול וזקן במיוחד (זן הנמצא בסכנת הכחדה) נלכד ברשת דייגים על חוף עזה. קהל גדול של תושבי עזה התאסף סביב היצור המקסים שהועלה אל החוף. אחד הגברים בקהל הסביר לכתב איך בשר הצב יזין את ילדי עזה הסובלים מהכיבוש הישראלי, ושדמו יעזור לרפא מגוון מחלות. הצב נגרר לכיוון משאית, הועלה עליה ונשחט.
קצת הלאה לאורך הים התיכון, באחד מחופי הארץ, נמשה צב ים קטן וצעיר בהרבה, שנפצע קשה בגפיו מפגיעה של ספינה כלשהי. מספר ישראלים משו אותו מהים והעבירו אותו למרכז מיוחד להצלת צבי ים, שם הוא נותח, שוקם ושוחרר שוב אל הים.
הניגוד לא היה יכול להיות בולט יותר.
כששמעתי שעומדים לשחרר את גלעד שליט תמורת למעלה מאלף אסירים פלסטינאים, רבים מהם עם "דם על הידיים", נזכרתי בשני הצבים, משום ששני צבים אלה שיקפו מיקרוקוסמוס של הערכים הישראליים והיהודיים מול אלה של האויבים הסובבים אותנו.
שני הצבים שיקפו מיקרוקוסמוס של הערכים הישראליים והיהודיים מול אלה של האויבים הסובבים אותנו
מחבלים מהחמאס חטפו את גלעד מטנק שביצע פעולת שמירה בגבול עזה, בקיץ 2006 לאחר הנסיגה הישראלית מהרצועה. המחבלים כרו מנהרה מתחת לגדר הביטחון, ולאחר שהרגו את החיילים מהצוות של גלעד, גררו אותו לשטח עזה. בניגוד לחוק הבינלאומי, לא ניתנה לאיש אפשרות להיות איתו בקשר, אפילו לא לאנשי הצלב האדום.
בישראל מצויים אלפי אסירים ביטחוניים פלסטיניים. כולם זוכים ליחס אנושי על פי החוק הבינלאומי. יש להם זכות לייצוג משפטי, ביקורים של בני משפחה ונציגי הצלב האדום ואפילו אפשרות לרכוש השכלה בעודם בכלא.
הניגוד הבולט במיוחד בין שני הצדדים הוא גישתם לנושא שחרור השבויים. ממשלת ישראל עבדה ללא לאות לשחרורו של גלעד. חייו של כל חייל ישראלי חשובים כל כך, עד שישראל בחרה לחזור ולעשות את שעשתה פעמים מספר בעבר – חילופי שבויים בלתי מאוזנים בעליל, על מנת לשחרר אסירים ישראליים בודדים או אפילו יחידים. הניסיון לימד אותנו שחילופים מעין אלה בעייתיים במיוחד. מאות ישראלים נהרגו או נפצעו על ידי מחבלים ששוחררו בעסקאות אלה וחזרו לטרור. מצד שני, הדאגה לחייו של החייל האינדיבידואל מעידה בעוז על האנושיות והמוסריות הישראלית, ועל החשיבות הרבה שהיהדות מאז ומתמיד ייחסה לערך החיים, ערך שהיהודים לימדו את העולם.
השוני התהומי בינינו לבין אויבינו במזרח התיכון לא יכול להיות ברור יותר. למעשה, השאלה הראשונה שהקהילה הבינלאומית אמורה לשאול היא: מדוע העולם הערבי מזלזל כל כך בכבודם של בני עמם, עד שהם חושבים שיהודי אחד שווה למעלה מאלף ערבים? האם חילופים מעין אלה לא נערכים בדרך כלל ביחס של אחד לאחד? אולם הדבר כלל לא מפתיע. מדובר באומה שהביאה לעולם את חטיפות המטוסים ופיגועי ההתאבדות, שמגדלת את ילדיה לשאוף להיות שאהידים, ושיורה עלינו טילים מתוך בתי הספר ובתי החולים שלה. אנשים שמראים לעולם שוב ושוב, שכמעט ואין ערך לחיי אדם, ואפילו לחייהם של בני עמם.
"יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו"
גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל לשעבר, אמרה פעם ש"יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו". למרבה העצב, נראה שהעולם הערבי הולך ומתרחק מהמטרה הזאת, ושלום אמיתי נותר בינתיים בגדר חלום רחוק.
לא הייתי רוצה לסיים בנימה שלילית זאת. גלעד שוחרר בחג הסוכות, חג שאחד מעיקריו הוא שמחה, הנאה והערכה ליופי ולפלא שבבריאה, והתמקדות בייחודיות והמיוחדות שבתפקידו של עם ישראל.
למרות שאנחנו מתנסים בסכנות ואתגרים רבים, יש לנו במה לשמוח, וטוב יהיה אם נוכל לשמוח במיוחד בערכים שעם ישראל הקנה לעולם, ומעבר לכך, חי על פיהם במשך דורות, למרות הקשיים הגדולים והמתמשכים בעמידה מול אומות העולם.
על אף שאנחנו חיים ב"שכונה" הכי קשה בסביבה העולמית, ומוקפים באיבה, מלחמה וטרור, אפשר לראות שלא רק ששמרנו על כבודנו, אלא יצרנו מדינה פורחת, יצירתית, חופשית, ומפותחת מבחינה טכנולוגית, שמעידה באמת על כוח האנושיות של עם ישראל, רוח ישראל והאמונה היהודית.
אין בכוחנו לשער את עוצמת שמחתם של הוריו של גלעד, ושל כל אלה שטרחו במשך למעלה מ-1900 ימים כדי להבטיח את שחרורו. נכון, העסקה שנויה במחלוקת, וההתנגדות אליה מקובלת ומובנת בהחלט. ובכל זאת, כולנו מודים על שובו של בן למשפחתו ולעמו.
(15) אור, 12/11/2011 11:42
בסוכות צריך להכוון על שליחת אור לאומות העולם.
אם הם יקבלו מספיק אור לא יהיה חוסר שלום. אם הם לא מקבלים את זה אז יש חוסר שלום. מי מאפשר לאומות העולם להיות כך, אם לא הבורא? זה סימן שאנחנו לא עמלים לשלוח להם אור.
(14) אנונימי, 29/10/2011 22:36
גלעד שליט
קשה מאוד לקרא בעיתון שהוריו של גלעד שליט לקחו אותו לים בשבת!!! למה לפרסם דבר כזה??? אחרי כל התפילות וכל הברכות מהרבנים ואחרי שיחרור כ"כ הרבה מחבלים עם דם על הידים?? אין מקום לפרסום דבר כזה הפוגע מאוד באלו שנפגעו ואלו שהתפללו לשלומו.
(13) אנונימי, 25/10/2011 16:06
איש
כתבה מושלמת,עם ישראל חי
(12) צוקרמן סנדרה, 25/10/2011 14:00
גלעד שליט
אחד המאמרים היותר טובים שקראתי פעם יישר כח
(11) הילה, 24/10/2011 22:31
ערך החיים עליון - האחריות לחיי חייל לעולם לא תופר.
כעם סגולה, על כל משמעויותיו, חייבים אנו להיות אחראים לחיילנו, להלחם על שובם ולשלם כל מחיר עבורם.גלעד חזר - חלומנו התגשם ! כשישבנו באוהל קיווינו רק לדבר אחד: יחזור לזרועות משפחתו ולא יהא גורלו כגורל רון ארד אהובנו שנעלם.
(10) מישל, 24/10/2011 18:18
אין הכתבה פשוט מדהימה !!
כל מה שכתוב במאמר הוא נכון ב 100 % והכתבה ממש מדיהמה והערבים שילכו..
(9) ראלי, 24/10/2011 04:38
האור שנדלק מחדש
מתחברת לכל מילה, ומזדהה. "בכל סיפור הצלחה, תמצאו מישהו שלקח החלטה אמיצה אחת" פיטר דרוקר לעתים האור שלנו כבה , אך נדלק מחדש ע"י אחר כל אחד מאתנו חייב תודה מקרב לב לאלה שהדליקו מחדש אור זה ." אלברט שוויצר
(8) מירית, 24/10/2011 03:12
בדיוק כך
כל כך נכון שבא לבכות וגם להתגאות
(7) ישראלית, 23/10/2011 15:34
כן ירבו...
אהבתי את המקום והראייה האישית שמהם המאמר נכתב.. נפלא! אשמח לעוד מאמרים מהכותב..
(6) רות פלדי, 23/10/2011 15:21
ערך החיים הוא ראשון במעלה.
אנלוגיית הצבים מצאה מאד חן בעיניי.
(5) איציק, 23/10/2011 15:18
תיאור נפלא והסבר מדוייק - כל הכבוד
מאמר מעולה המתאר ומסביר בדיוק רב את האספקטים של שיחרור גלעד שליט. מזכיר לנו עם מי יש לנו עסק, ואת ההבדלים ביננו לבין אויבנו, ואפשר להסיק שזה לא הולך להשתנות ונגזר עלינו לחיות לצד האויב האכזר הזה. יישר כוח לכותב המאמר: הרב קן ספירו - חזק וברוך.
(4) Meir, 23/10/2011 14:51
God given gift
God given gift is LIFE and we are the Jewish value this. we in ISRAEL want to believe that one of this day our neighbor will value there own life as we do.BUT until they do they will stay terrorist!
(3) אנונימי, 23/10/2011 14:33
שלום ?מאיזה מקום??
זו נקודת השקפה לא הוגנת כי היא נקודת הפיחה אינה זהה בין שני העמים לעם אחד יש בסיס חזק ויציב וזו מדינה ולעם השני יש נדודים וחוסר שקט העם הערבי זקוק ליציבות הוא מנסה להשיג זאת בכל הכוח גם העם היהודי השתמש בכוח כשלא היתה לו מדינה ויצא לכוש אותה גם דרך השכל וגם בכוח (ארגון הלח":י לדוגמה) אז נכון כרגע הפערים גדולים ולא נתפסים אבל מה אנחנו עושים כדי לצמצם את הפערים איך אנחנו מתקרבים אליהם וכן זהו תפקידנו להתקרב כי אנחנו בעמדת הכוח ולא הם אנחנו בעלי אמצעים חזקים וגדולים יותר ולכן מתפקידנו למחול ולחמול מתי נבין שכוחנו ברכות המיוחדת שלנו ביכולת שלנו להיות גמישים וחומלים ואור לאחרים מתי נפסיק להבדיל את עצמנו כאילו אנחנו יותר אנחנו לא יותר ולא פחות אנחנו שווים לכל בני האדם והיכולת שלנו לראות את הדברים חוכמתנו כעם תוביל אותנו לאחדות בנינו ובין האחרים ברגע שבישראל יהיו יותר ויותר אנשים שמאמינים בשוויון הזדמנויות וניצור זאת עבור אחרים תווצר סימביוזה נפלאה ושלום בין העמים
דן, 23/10/2011 17:49
תקרא שוב מה אמרה גולדה... השאלה מה סדר העדיפות.. והוא יעמיד את אופי העם
אנונימי, 23/10/2011 20:02
כל מילה בסלע!! בדיוק על זה אני חושבת בימים האחרונים..
אלעד, 23/10/2011 21:54
ל3
סלח לי על הבוטות אבל אתה אדם שצריך אישפוז דחוף אם אתה יכול להשוות איכשהו בין הלח"י לבין הערבים ומה זה למחול ולחמול כשמשחררים 1000 רוצחים שהרבה מהם מצהיריםשיחזרו לרצוח? ועוד כל מיני ביטוים הייתי אומר מוזרים בלשון המעטה. אם לך ח"ו היה נרצח בן כל התגובה הזאת לא היתה עןלה בדעתך. מאב שכול.
ש.א., 24/10/2011 06:00
יש הבדל , ועוד איך
ארגון הלח"י לא ייצג את הרוב, אלא מיעוט שהרוב דחה את דעותיו ופעולותיו. היתה בקורת רבה בציבור גם על פעולת האצ"ל של פיצוץ מלון המלך דוד. אצל הפלישתינים הגישה השוללת את עצם קיומנו היא של הרוב. עובדה, החמס נבחר לשלוט. עובדה, המחבלים נקראים "שהידים" ,ופלישתינים המערערים על תפיסת הקדושה של המתאבדים האלה - גם אם יש כאלה - קולם לא ישמע. לא תמיד היינו מדינה, היינו עם נרדף ונלחם על נפשו, וגם אז התפיסות הרצחניות האלה בצד השני היו חיות וקיימות.
(2) בתיה נדלר, 23/10/2011 14:02
אמן על כל מילה !
אמן על כל מילה ! כל מהלך השחרור בעיני הוא "נס גדול היה פה" !הללויה !ושלום על ישראל !
(1) שרה גזל, 23/10/2011 13:56
החזרת גלעד שליט
כל הכבוד לכותב המאמר בנידון החזרת גלעד שליט,אכן חייל אחד שלנו שווה כל הון שבעולם שישוב לחיק משפחתו. כאמא לחמישה ילדים ששרתו בצבא אני מבינה את ליבה של כל אם השולחת את ילדיה לצבא ומצפה לקבלם בחזרה בריאים ושלמים.