הנני

על הנני ועל לאונרד כהן, על אברהם אבינו ושליחות ועל דלתות רב בריח עם פתחי האוהל של אברהם.

מל גיבסון: ללא התנצלות, אין סליחה

הבמאי האנטישמי אינו מביע חרטה על האנטישמיות שלו. הוא פשוט רוצה שנשכח את זה ונמשיך הלאה.

טראמפ וחופש העיתונות.

על ניצחונו של טראמפ, חופש העיתונות, דעת תורה ומה שביניהם.

שתי מילים

לו הייתם צריכים לבחור רק שתי מילים מתוך כל אוצר המלים בעברית, ולהשתמש רק בהן, אילו מילים הייתם בוחרים?

גברים מימות החול, נשים משבת

יהדות, שבת והמסתורין הנשי

הוולגריות מול הקול הפנימי

יש בחוסר התחכום של טראמפ, באדישות שלו לתגובות הסביבה, משהו מסקרן, מורד במגמות שחשבנו שהם חזקות מאתנו.

הרגעים היהודיים הגדולים בקמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב

רגע לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב ורגע לפני שיוכרז שמו של הנשיא החדש – ׳אש׳ מגיש כמה מהרגעים היהודיים של הקמפיין.

הבנות ה"קוליות"

אומרים שאף פעם לא באמת עוזבים את התיכון. אני חושבת שזה דווקא אפשרי

עוברים למצב טיסה

מצבים שכדאי להעביר בהם את הנייד ל'מצב טיסה', אפילו שהם לא קשורים למטוס.

איך למדתי לחיות עם הפרעת החרדה שלי

סבלתי מהתקפי חרדה ומדיכאון והרגשתי שאני הופכת למפלצת. מה עבר עלי?

טוק טוק על דלתי מרום. ואין תשובה.

בעולם של תארים ואישורים, מגיע בוב דילן ומראה לנו בזלזול המופגן שלו בקודים החברתיים של שטוקהולם שהכול הבל הבלים.

פתק ריק

נותרתי בכותל עם חריץ ממש ממש טוב ועם פתק שלא כתוב עליו כלום, וכשהרגשתי שהכל הופך בליל של הודיה ובקשה בלי שום מסר מסודר, מצאתי את עצמי אומרת לקיר, "טוב, נדבר אחרי זה".

תשובה על התשובה

כמה פעמים תפסתי את עצמי מיירט תשובות של תלמידים אם חדרו לי למרחב האווירי המקודש של הזמן וההספק?

לעילוי נשמת החלל הראשון

הרב אברהם שלמה זלמן צורף נרצח בי"ט אלול לפני 165 שנה ברובע היהודי בירושלים

שמעון פרס 1923-2016

"האמביציה הכי גדולה שלי היא לשלוט על עצמי" ציטוטים משמעון פרס, יהי זכרו ברוך.

כי תצא למרחב הלב

מה להתכנסות על הגג ולהתחדשות? ומה לפרשת כי תצא עם האמנית רות קסטנבאום בן דב?

איפה הייתם כשהגיע סוף העולם?

נכון שאנחנו כבר אחרי, אבל אף פעם לא מאוחר מדי כדי ללמוד שהחיים הם מתנה מתחדשת בבחינת 'המחדש בטובו בכל יום תמיד' , ושאתה פשוט חייב לנצל כל רגע.

מכתב לילדה גדולה שלי

יום אחד יגיע הרגע שבו תצטרך להותיר את ילדיך לבדם ולתת להם לעשות את הצעדים הבאים בעצמם. הנה רשימת איחולים לילדתי לרגל תחילת כתה א'.

זוכרים את ה- 11 בספטמבר: חמישה לקחים עיקריים

מכיוון שאלה שאינם למדים מן ההיסטוריה נידונים לחזור עליה.

היה שלום אוריה

אוריה לימד את כולנו סוג ראייה אחרת: ככל שהאור הגשמי כבה כך החל אור פנימי חזק ועצום לבעור בתוכו והדביק את כל מי שרק סבב אותו.

הרבנית יונגרייז והגדלותומטר שלי

בזמן שהעם היהודי מתאבל על פטירתה, אני לא אשכח את הפגישה שלי עם האישה המדהימה הזו.

הסתכלת היום אל השמיים?

תחשבו על רעיון הזוי: אנשים נפגשים למטרה מסוימת, והם עוסקים כעת בה, ובה בלבד. רק בסיומה, הם ישובו אל המכשיר ויתעדכנו

על חיים ושכל ישר

לפעמים פשוט להיות נוכח, לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים, ברגעי האמת שהחיים מזמנים לך, היא הבחירה המחושבת והמשמעותית ביותר.

3 תובנות על ריו, הרוח האנושית והיהדות

בעקבות מחשבות הכפירה שמציפות אותי, אני מחכה דווקא לאולימפיאדת השחמט. רק שם, הרוח האנושית תוכל באמת למצות את עצמה.

האם ביכולתי לשנות את העולם?

איך מעשה אחד קטן יכול לחולל שינוי לדורות

פירצה קוראת לגנב

אז מי אשם- הגנב או הפירצה? או אולי שניהם?

הרופא הנאצי שהציל חייל יהודי אמריקני

רוברט לוין נפל בשבי הנאצים. בעוד חייו על כף המאזניים, הדסקיות שלו הסגירו את עובדת היותו יהודי.

מקליד/ה או מרגיש/ה...

ההלכה היא חיבור בעולם של ניתוק. היא מזכירה לנו, בתוך כל הרעשים של העידן הנוכחי, שפשוט אי אפשר לצאת ידי חובה בלי קשר אמיתי עם העולם ועם האדם.

פוקימון גו והיהודי הנודד

לפתע כולם משוטטים ברחובות בחיפוש אחר מפלצות חבויות. זוהי תופעת הפוקימון גו שכבשה את העולם בסערה.

תזכורת מהאו''ם – הבסיס הוא התנ''ך

מהיום, הר הבית הוא אתר מוסלמי- כל אחד מבין שיש כאן אבסורד נורא. אז מה נשאר לנו לחדש?

כשקורבנות הטרור אינם יהודים

הטרור בניס וזעמו הסלקטיבי של העולם.

ולתפארת הדמנציה

יש משהו מטריד בעובדה שהמילים של ראש הממשלה "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" יחזיקו מעמד לפרק זמן השווה בערך לזכרון של דג זהב.

קצת חדשות טובות

קודם ראיתי את הפוסט הזה שהעלתה סיון רהב מאיר ואחר כך את הסרטון שמופיע בסוף, והתחוור לי, שלפעמים שווה ומקסים להראות את הצד היפה שבנו- בעם ישראל.

וכי נחש מרפא?

מה בין הנוף שנראה כלפי חוץ לנוף הפנימי? ומה בין באר, נחש והסמל של בית חולים תל השומר? וכי נחש מרפא?

אור גדול שכבה

הרב דוד סתיו, שהכיר את מיכאל מרק, אמר שלו ידע העולם איזה אור כבה בערב שבת, הייתה נשמעת צעקה גדולה של כאב מקצה העולם ועד סופו. הילדים של מיכאל השמיעו חלק מהצעקה הזו.

אלי ויזל שינה את חיי

זוכה פרס נובל הלך לעולמו בגיל 87. תשוקתו לחיים וליהדות הותירו בי חותם בלתי נשכח.

חמותי: גיבורה יהודיה וקוטלת נאצים

אולי יותר מכל, אנו למדים ממנה שאם דברים רעים מאוד קורים לנו, יש בתוכנו את היכולת המדהימה, המסתורית, לאהוב, להיות מאושרים, להיות פעילים וממוקדים ולשמש מגנט לשמחה עבור אחרים.

כבר לא יהיה מחר

הלל יפה אריאל, ילדה קטנה בת שלוש עשרה וחצי הלכה לישון במיטתה ונרצחה באכזריות בחדרה.

השבור והשלם

האין דבר שלם יותר מלב שבור? האור בהיר הרבה יותר כשאנו מפנים מקום הן לשברים והן לשלם.

כשיוני נתניהו למד גמרא

בבוקר של מבצע אנטבה, שמענו ברדיו ששחררו את השבויים ושחייל אחד נהרג. אמרתי לאשתי: 'רק לא יוני. אם זה הוא – כל המבצע לא שווה'. ככה הרגשתי. היו לי המון מפקדים, אבל את אף אחד מהם אי אפשר להשוות לרמה שלו.

"ללכת בדרכך" מחטיא בגדול

הסרט מעוות את חווית בעלי המוגבלויות וגם סותר את הערך שמייחסת היהדות לחיי אדם.

חוטים וקשרים

מה בין 'חוטים', שליחות ותקשורת? ומה האדם יכול לסמן אחריו? ומתי חוט מהווה תקווה?

תל אביב ואורלנדו: ההבדל הגדול

תארו לעצמכם, שפארקים, מוסדות ואירועי ספורט ייקראו על שמו של עומאר מאטין.

כאיש אחד בלב אחד

אחרי שבועות, חג מתן תורה שבו היו עם ישראל באחדות מופלאה למרגלות הר סיני, רציתי לשתף בתהליך עוצמתי שחויתי במהלך השנה האחרונה.

קול ששון מיוחד

לא ננוח ולא נשקוט עד שנהפוך את הזוגיות והמשפחתיות לדרך סלולה לרבים, גם לבעלי צרכים מיוחדים, לכל מי שיבחר בכך ויכשיר את עצמו לאפשרות הזאת

הדרוזית שהרימה את השמיים עם הרבי מקוצק

השיעור הפרטי שקבלתי בשבוע שעבר לגבי שפיטה על סמך הנחות מוטעות ודעות קדומות .

בא לשכונה בחור חדש

על רוני דניאל, השבת, ועל שינוי מגמה בחברה הישראלית.

אשה גדולה מנחל שורק

מרים הייתה ניצולת שואה, אלמנה, ללא ילדים, ועל מודעות האבל במושב נכתב: "כולנו בניה".

הרוח הגדולה שנשבה מעל לגל

מילות הפרידה של גל סונט, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, מעניקות משמעות חדשה לכלל המתנות שאנו מקבלים ולא תמיד מעריכים. במותו ציווה לנו את החיים.

רוצים לדעת יותר?

הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו

מדיניות פרטיות