כולנו רוצים שהחיים שלנו יהיו נינוחים – שייט בספינה מפוארת, משחק טניס יומי, שיזוף ומשקה קר... ואז, כאשר החיים מעלים כמה אדוות על המים, אנחנו מתקוממים מול חוסר ההגינות. אנחנו מתמלאים בתסכול. "למה זה קורה דווקא לי?"

אם אתם מצפים מהחיים שיזרמו על מי מנוחות, אני יכולה להבטיח לכם חיים מלאי תסכול. הקיום היומיומי לעולם לא יענה על הציפיות, לא משנה מה אתם עושים ולא משנה כמה כסף יש לכם.

משום שלא כך החיים אמורים להיות. זהו עולם של אתגרים, ורק על ידי אתגרים אנחנו צומחים באמת.

 כאשר אנו מתחתנים ומקימים משפחה, כבר יש לנו בראש תמונות אידיאליות של המשפחה הזאת ואיך עליה  להיראות. ובכל זאת, המשפחה שלנו לעולם לא תיראה כמו הדמיונות, היא לעולם לא תעמוד בציפיות האלה, כי החיים שלנו לא דמיוניים – הם נכתבים ונבחרים בכל רגע על ידי אנשים אמיתיים. זה עולם אמיתי, עם מגבלות אמיתיות. אם אנו מצפים שחיי המשפחה יהיו הפלגה נעימה וחלקה, מצפה לנו זעזוע.

פעם יעצתי לגבר שציפה מחמשת ילדיו ה(מאוד)קטנים לשבת בדממה מוחלטת בזמן הארוחה. הוא היה עייף בסוף היום והיה זקוק לזמן הירגעות. מובן מאליו שהשיבוש המתמיד של ציפיותיו היווה מקור רציני לחיכוכים בביתם.

לא רק שאנחנו לא צריכים להיבהל מאי הסדר, אנחנו צריכים לקדם אותו בברכה.

חיי משפחה הם בלגן – לא ניתן למיין ולאחסן זוגיות וגידול ילדים במגירות מסודרות ובעלות קודים צבעוניים. אנו צריכים ללמוד לנחות על הרגליים.

אחת המעלות הגדולות של חיי משפחה היא התלות ההדדית וחיזוק האישיות שאין כמותם, אשר מתפתחים כתוצאה מעמידה משותפת באתגרים. לא רק שאנו לא צריכים להיבהל מאי הסדר, אלא כדאי לנו לקדם אותו בברכה. רק בכור ההיתוך של הקשיים הללו נהפוך להיות בני אדם ונגיע למימוש עצמי אמיתי.

לעתים קרובות כאשר הילדים שלנו עדיין קטנים (בעצם גם כשהם קצת יותר מבוגרים), אנו חולמים על הרגע שבו כולם יצאו מהבית. אנחנו מפנטזים איזה שקט ושלווה יהיו לנו. אבל שמעתי (עדיין לא זכיתי להתנסות!) שכאשר זה קורה למעשה, מתגעגעים לרעש. לבלגן. לכאוס. לחיים.

לא משנה איך זה נראה מבחוץ, לאף-אחד אין חיים נטולי אתגרים. גם בלי הלוגו של המעצב, ההתמודדויות שלנו הן עדיין חליפה שנתפרה עלינו, ורק באמצעותן נוכל לממש את הפוטנציאל שלנו.

לאברהם אבינו היו עשרה ניסיונות, כל אחד כדי להוציא לפועל כוח אחר שהיה חבוי בו. למרות שהיה לו קשה, הוא לא אמר: "יאללה, צמחתי מספיק. מה דעתך להפסיק במספר 3 או 4?" הוא לא חיפש את הדרך הקלה.

הסכנה היא שנתפתה לעולם שבו הנוחות היא המטרה. הסכנה היא שנקריב את תפקידנו האמיתי בחיים. אם מצפים שיהיה קל, נסתכןה שלעולם לא נשיג את החירות האמיתית.

יהי רצון שא-לוהים ייתן לנו כוח לעבור בבטחה את האתגרים שבפנינו ולקצור את פירות החיים בעולם נקי מאשליות.