'מה המשמעות של השם שלך'? שאלתי אחד עם שם קצת מוזר, שנתקלתי בו במהלך מפגש עם כמה חברים.

'אני לא ממש יודע', הוא ענה, 'לא אני בחרתי אותו'.

'ניסית פעם לבדוק? עניין אותך לדעת'? שאלתי,

'לא כל כך, אמא שלי אהבה את השם, וזה הספיק לי', הוא ענה והותיר אותי ללא מענה.

עצרתי לרגע וחשבתי לעצמי: לפי מה אנחנו בוחרים שמות לילדינו? ואולי ליתר דיוק, לפי מה כדאי ורצוי לבחור שמות עבור ילדינו?

לפני יומיים פגשתי חבר, שנולדה לו תינוקת לפני כשלושה שבועות. אחרי שאיחלתי לו את מיטב האיחולים המקובלים, שאלתי אותו מה השם שלה. לתדהמתי הוא סיפר לי שהוא ואשתו עדיין לא הגיעו להסכמה על שם, וכרגע הם במסע של התייעצויות עם קרובים/ ידידים/ רבנים/ מקובלים ועוד, והוא בהחלט מקווה להגיע בימים הקרובים להחלטה סופית. ניסיתי לחשוב איזו עצה יש לי לאדם כמוהו שמסתפק איך לקרוא לילדו?

ישנם סוגים שונים של הורים. יש כאלה שפשוט הולכים על השם הקלאסי הפופולארי שעולה להם בראש, משהו חמוד, קצר וקולע, כמו טל או גיל.

יש את ההורים המבינים, אלו שבוחרים בפינצטה את השמות הכי הכי. זה בדרך כלל אותם ההורים שהכי מבינים כמעט בכל תחום בחיים. השמות שהם יבחרו יהיו הכי הכי יפים, והכי הכי מקוריים. לעולם איש לא יוכל לצפות או לנחש מראש מה הם יבחרו, ותמיד זה יהיה שם שאין לאף אחד, ושיש סיכויים טובים שלא הרבה יעתיקו אותו, שתישמר הייחודיות.

יש כאלה שהולכים בכיוון אחר – הנצחה. הם בוחרים להנציח באמצעות השם של הילד מאורע שקרה להם, או מישהו שיקר לליבם, כמו סבא סבתא וכדומה.

אני דווקא הייתי הולך על האופציה השלישית, שאגב, נפוצה לא פחות מהשתיים הראשונות. לקרוא לילד בשם שבא להנציח איזו דמות, אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, לא למטרת ההנצחה, (שהרי למה הילד אמור לשמש כל חייו כמוצג זיכרון לדוד הזקן של סבתא, או לאיזה מאורע שמח שקרה אי פעם(? אלא במטרה שהילד ינציח במעשיו את אותה הדמות שאת שמה הוא נושא.

בקהילות רבות בעם ישראל מקובל לקרוא לילד על שם סבא או סבתא, [בחלקן קוראים כך גם בחייהם של הסבים והסבתות, ובחלקן רק לאחר מותם] או על שם דמויות נערצות כמו אבות האומה ועוד. הרעיון הוא פשוט: ניתן לילד שם במטרה לחבר את הילד למהותו ולדמותו של אותו אדם בעל שם זה. אם אתה קרוי על שמה של אישיות, היא הופכת להיות חלק מהזהות שלך.

שמעתי פעם מישהי שסיפרה, שקראו לה על שם איזו סבתא דגולה שמעולם לא הכירה, שהיתה לה מעלה מיוחדת – מידת האמת. לאחר שגדלה, והגיעה לגיל שכבר כל ילד שואל למה קראו לו כך, סיפרה לה אמה על אותה הסבתא ועל מעלת האמת שלה. מאז, היא נזהרה לומר רק את האמת ולא לשקר, וזה היה ממש עבודת חייה. הסיפור הזה היה צף אצלה בכל פעם שהיא התלבטה בין אמת לשקר, ונתן לה כח ודחף חזק לבחור באמת.

כך בדיוק עלול לקרות גם להיפך. ילד שקרוי על שם אדם שלילי יכול להתחבר לאישיותו השלילית של אותו אדם, ולהפוך גם אותה לחלק מאישיותו.

השם של כל אחד מאיתנו אינו רק אמצעי זיהוי, הוא חלק מאיתנו, חלק מהזהות שלנו והוא מלווה אותנו כל החיים. כדאי להשקיע בו ולנצל אותו שעל ידו יתחברו ילדינו לערכים טובים!