אנשים שרואים את חיי הנישואין בעיקר כרומן אהבים, נוטים להעמיד את צרכיהם האישיים מעל לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלהם גבוהים ב-150 אחוז. אלו הם ממצאי פרויקט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים היטב את כלל הפוצי-מוצי של בעלי. מניסיונו, לזוגות שמפגינים הכי הרבה גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים זה את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אתם יודעים למה אני מתכוונת – יש את שיעורי ההצלחה הנמוכים ביותר בנישואין.

מדוע?

אני חושבת שיש כמה סיבות שמסבירות את שיעורי הגירושין הגבוהים.

האחת היא, שכל ההצגה הציבורית הזאת היא בדיוק מה שהיא – הופעה עבור קהל הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם זה כלפי זה, אלא למה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה זוג מגניב"; "הם נראים כל כך מאוהבים". הכל עניין של רושם, הצגה. זוהי סתם סצנה רומנטית (יותר מדי סרטים?) ולא מציאות. יכול להיות שזה קשור אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אבל וודאי שהדבר אינו מעיד על מערכת יחסים עמוקה ומחייבת.

שנית, רוב האנשים שבאמת חשובים זה לזה, למרות שהם מגלים מדי פעם חיבה בפומבי, מבינים שהביטוי האמיתי של האהבה הוא עניין אינטימי ואישי. הם לא רוצים להוזיל אותה על ידי גילויי דעת והופעות מול קהל. הם לא רוצים שהפרטיות שלהם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערכת היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו עליה או אפילו יתפעלו ממנה. משום שזה יפגום במשהו מאופייה הייחודי, והיא יותר מדי יקרה מכדי לסכן אותה.

שלישית, הבעיה עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי היא שהכל עניין של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה שלא באה לידי מימוש. הרומן יכול היה להישאר בעננים, אך לעולם לא להתגשם. הוא מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא מתעורר הצורך לבשל ארוחות יום אחר יום או לעזור לילדים עם שיעורי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, המציאות אינה מסוגלת להתחרות.

רומן אמיתי נמצא בנתינה, ולא בנטילה

ובכל זאת, דווקא למציאות, ולא לרומן, יש יותר כוח קיום. ובמציאות הזאת, האנשים שלא מציבים את הצרכים האישיים שלהם בראש, הם אלה שמצליחים לבנות את הנישואין המוצלחים יותר. זה לא אומר שצריכים לוותר לגמרי על הרומנטיקה, אלא שצריכים להבין שהרומן האמיתי נמצא בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו להעמיד את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים של הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שחשוב זה שניכם.

איש מלבדכם אינו צריך לראות את גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים שלכם אמיתית. איש מלבדכם אינו צריך לחוות את הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש באמת, אינו מאפשר כניסה לאף אחד אחר, ובייחוד לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או במרכז הקניות!

שמירה על פרטיות מערכת היחסים עוזרת גם לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור רבה יותר, מתפזרת עוצמת החוויה. אנחנו צריכים להגן על מערכות היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע הזמן להחזיר את גילויי החיבה לבית, לשם הם שייכים. הגיע הזמן להחזיר את הרומנים למדפי חנויות הספרים. הגיע הזמן להכות שורשים ולהתאמץ ליצור מערכת יחסים איתנה, המבוססת על מטרות, ערכים משותפים ומידות טובות. והגיע הזמן להקדיש תשומת לב רבה יותר להתנהגות האישית שלנו, מאשר לתגובות הציבוריות.