כחובב מוסיקה יהודית מושבע, אני נוהג תדיר לדרג את השירים החסידים (הזן האהוב עלי אישית) במדרג שירי איכות החל מהשירים האהובים עלי ביותר וכלה באלה שקצת פחות חביבים. אם כי, כל שיר ראוי להערכה של הזמר, היוצר וכל הנוגעים בהכנת השיר.

בפסגת הצמרת של השיר האהוב עלי במיוחד אני מדרג את השיר אשת חיל, ולאו דווקא בגלל שלל הלחנים שחוברו לשיר אלא דווקא בגלל מילותיו המיוחדת והייחודיות שחיבר שלמה המלך. חז"ל מיקמו את הפיוט בערב שבת, לאחר חזרת הבעל והילדים מבית הכנסת וקבלת מלאכי השרת.

לאחר שישה – ימים של עמל בבית ומחוצה לו, בלחץ היומי, בריצות היום-יומיות בין הילדים, העבודה, הבית, הניקיונות, הקניות, ועוד ועוד. מגיע הרגע בו הכל נעצר, הזמן עומד מלכת, כל בני הבית עומדים ומכבדים את מי שעומד במרכזו של העמל, הטרחה והדאגה התמידית לתפקודו התקין של הבית.

אין זה משנה באיזה לחן מושר "אשת חיל", אולם, בכל לחן מילותיו של השיר מדברות בעד עצמן.

כל פיסקה ופיסקה בשיר מטיבה לבטא את אותה הערכה רבה כלפי האישה – הרעיה, שבמהלך השבוע המהיר והלחוץ קשה לנו לבטא.

מיקומו הייחודי של השמעת השיר בערב שבת, באווירה השלווה והביתית לאור נרות השבת והמפה הלבנה מוסיפים הוד ויקר למשמעותו ומילותיו של השיר – ובעיקר מהווים הערכה כנה לאותה אחת שמוקדש לה השיר – "אשת החיל".

מי ייתן, ונזכה לשיר את השיר מתוך אושר ושמחה ומתוך רוב נחת לשנים רבות ביחד...

ממנהגי ערב שבת: כשבאים הביתה מבית הכנסת, מברכים את האם ב"שבת שלום", וכאות הערכה לה מנהג מקובל הוא לשיר את "אשת חיל" (משלי ל), שיר המביע כבוד והערכה לאם, לאישה.

אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.
בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.
גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה.
דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה.
היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה.
ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחוק לנערותיה.
זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם.
חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועותיה.
טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה.
ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכה פלך.
כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון.
לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים.
מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה.
נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ.
סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני.
עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון.
פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה.
צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל.
קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה.
רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה.
שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל.
תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה בשערים מעשיה.