מהי מטרת החיים? למה אנחנו פה? מי זוכר כל יום לעצור ולחשוב על זה? מי חושב על זה פעם בשבוע, בחודש, בשנה או לפחות פעם בחיים? אבל לחשוב ממש ולעומק, לא תוך כדי המתנה בפקק תנועה...

 

על פרשת השבוע (וירא), נכתב בספר הזוהר "כל בני העולם אינם רואים על מה הם נמצאים בעולם, כלומר, שאינם מסתכלים לדעת, לאיזה מטרה הם חיים בעולם, והימים הולכים מבלי לשוב."

אם נעצור ונחשוב על זה לרגע, אין תחושה נוראה מהתחושה שפספסת את חייך, זה יכול לקרות בשלב מסויים בגיל מבוגר, או בעקבות מחלה, או חוויה קרובה למוות, או למי שמאמין בזה, ברגע שאחרי האדם הולך לעולמו.

 

לעיתים יש הזדמנות להתעורר ולתקן לפני שמאוחר מידי, אך הימים שחלפו הלכו ולא יחזרו. אז למה לחכות לאירוע מטלטל? למה לא לקחת קצת זמן ולחקור את הנושא לעומק?

 

ספר הזוהר ממשיך וכותב "כשהאדם הוא בעולם הזה, אינו משגיח ואינו מסתכל למה הוא חי, אלא כל יום ויום חשוב אצלו כאילו הוא הולך בריקנות". הנוירולוג והפסיכיאטר ויקטור פראנקל כותב על זה רבות בספרו "האדם מחפש משמעות". ללא משמעות ומטרה בחיים חווים יותר דכאונות, יותר ריקנות, ויותר שעמום. אז מחפשים דרכים להקהות את התחושה הזו, על ידי הנאות חומריות יותר ויותר גדולות, סיפוקים רגעיים יותר ויותר גדולים, ומגיעים לכדי התמכרות להנאות רגעיות ובלבד שלא נצטרך להיות ברגע של אמת עם עצמינו ולשאול את עצמינו למה באנו לעולם הזה.

 

מטרת חיים נותנת תחושה של שליחות, ממלאת באנרגיה, עוזרת להתגבר על קשיים בחיים ושמה את שאר הדברים בפרופורציות הנכונות. מטרת חיים לא ניתנת להשגה טוטאלית בחיים, אחרת היא הייתה מטרה בחיים ולא מטרת החיים. למטרת חיים יש שלבים בדרך שכל אחד הוא מטרה בפני עצמו. השגת כל שלב בדרך נותן סיפוק אדיר.

 

המידע למציאת מטרת חיים, זמין וקיים, רק צריך לחפש. היהדות נותנת מטרת חיים, צריך להבין אותה לעומק והיריעה קצרה מלהסביר אותה. אם רק נחפש, נמצא את התשובות. לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה, והתפקיד הזה מתקשר למשימת חייו. על פי היהדות והרבה תורות אחרות עלינו להבין את מטרת חיינו. אנחנו חייבים את זה בשביל עצמינו, אנחנו חייבים את בשביל הסובבים שלנו שמחכים לאור שבנו, אנחנו חייבים את זה לילדינו על מנת שיוכלו לחיות חיים בעלי משמעות. בהינתן חיים עם מטרה, חיינו יהיו מאושרים ופוריים לאין ערוך. חבל לחכות לסוף כדי להבין את זה...