נגיד שיש מאה תפוחים על העץ, ואחד נפל והתפוצץ, כמה יישארו?

99.

ונגיד שיש 99 (זאת אומרת, 99 תפוחים על העץ), ואחד נפל והתפוצץ, כמה יישארו?

98.

ונגיד ש...

אתם בטח מכירים את זה, את השיר שמעצבן אנשים, ובעיקר נהגים באוטובוסי טיולים.

מסתבר שהמטרה המשנית של השיר היא ללמד חשבון, או אולי סתם לעצבן את הנהג, אבל כנראה שהמטרה העיקרית היא להפיג את השעמום, כאשר דבקות עילאית במטרה תביא אותנו אל סופו של השיר הארוך בו העץ נשאר נקי מתפוחים (שמעתי על מישהו ששודדים איימו לרצוח אותו, והציעו לו בקשה אחרונה. הוא ביקש לשיר את השיר החביב עליו, ושיבטיחו לו שלא יהרגו אותו עד שהוא מסיים. משניתנה ההבטחה, הוא החל לשיר: "יש מאה-אלף תפוחים על העץ...").

בעיית השעמום היא לא רק כשאנחנו תקועים באוטובוס למשך כמה שעות בדרך לטיול. היא מצויה גם בבית, בחיים ה'רגילים'.

אם אין משהו מיידי הדורש עשייה, כמו שיעורי בית או מטלות אחרות וכו' – אז מה עושים עכשיו? הפתרון של הדור שלנו לבעיה כלל-לא-פשוטה זו, הוא בהתפתחות החדשה: האינטרנט.

יש שם מספיק חומר כדי לעניין – ולבזבז – חיים שלמים. אין גבול לכמות הזמן שאפשר להשקיע בפייסבוק, ושאר רשתות חברתיות. הבעיה היא שזה לא פתרון. לטווח הקצר אולי זה עובד, אבל לא משום שזה באמת מתייחס לעצם העניין, אלא בגלל שזה ממכר וקשה להתנתק.

***

פעם, ישבתי עם קבוצת נערים, והסברתי להם כמה חשוב שתהיה לאדם מטרה. שהוא יגדיר לעצמו יעד לקראת מה הוא חותר, ואז יהיה לו סיפוק כשהוא חותר לקראת המטרה שהוא הציב לעצמו.

שאל אותי אחד הבחורים: אז אולי אני אציב לעצמי יעד כלשהו, נגיד – לאסוף עשרת אלפים פחיות קולה. ואז אמצא סיפוק בחיים תוך כדי מילוי מטרה זו?

השבתי לו, שזה לא יעבוד. כי אמנם כל זמן שיש מטרה שכזו, באמת תהיה תחושת סיפוק מסוימת. אבל הרי באיזשהו שלב האדם יתעורר ויאמר לעצמו, "בשביל מה אני משקיע את החיים שלי בדבר שהוא כה חסר משמעות? מה בסוף יצא מזה?", והרגשת הריקנות תשוב להכות בו בחזקה.

דומני שבדיוק אותו דבר קורה באינטרנט. אלא שבניגוד לדוגמא עם הפחיות, זה ממכר. זה מעניין. קשה להתנתק, גם כשיודעים שאין שום תועלת בהתעסקות זו או אפילו אם יש בה נזק.

***

אני לא בא לכתוב בגנות האינטרנט, אלא אני רוצה להציע פתרון. פתרון לבעית השעמום וחוסר הענין.

תעשו משהו משמעותי.

אני לא אומר מה.

תעסקו בלימוד ובחכמה. תלמדו תורה או כל דבר שמקדם אתכם מבחינה רוחנית ועושה אתכם לאנשים טובים יותר. תשקיעו מאמצים בלמצוא את הנושא שמעניין אתכם. דורות רבים של יהודים מצאו בלימוד רוחני את המשמעות האמיתית של החיים.

תעשו קורס עזרה ראשונה ותתנדבו במד''א או בשאר אינספור הארגונים שעוזרים לאנשים במצוקה.

אם שתי האפשרויות הראשונות לא מתאימות לכם (וזה באמת חבל!), אז תאספו בולים, תשזרו פרחים, תמצאו תחביב, תלמדו לעשות תרגילי התעמלות בבית – העיקר שתעשו משהו!

***

הרבי מקוצק היה אחד מגדולי המנהיגים והוגי הדעות בעולם היהודי לפני מאה וחמישים שנה. הוא היה אומר לחסידים שלו, שהוא לא רוצה שהם יימנעו מעשיית עבירות רק בגלל שהן אסורות, אלא בגלל שהם כל כך עסוקים בעשיית דברים טובים ומשמעותיים לחיים, שפשוט לא יהיה להם זמן לעשיית שום דבר אחר!

 בואו נפנים שיש צורך (חיוני!) למצוא לעצמנו דברים מועילים לעשות. נמלא את הלב שאיפה למטרות חיוביות. נסגל לעצמנו את היכולת לעסוק בכיוונים שיש להם משמעות אמיתית.

אמנם לא בוכים על חלב שנשפך, אבל מעולם לא שמעתי מי שאמר, שלא בוכים על חיים שהתבזבזו מול מסך המחשב.