מישהו פתח את סגור ליבו לפניך.

הוא רצה שתאזין לו, אבל נאמת לו נאום.
הוא ייחל למעט אהדה והבנה, אבל הרבצת בו מוסר.
הוא קיווה שתסייע לו, אבל ניסית לתקן אותו.

הוא ביקש כתף תומכת, אבל הסברת לו שהוא צריך להיות חזק.
הוא השתוקק לחיבוק, אבל קיבל צרור עצות סטנדרטיות שידע לבד.
הוא ביקש חמלה ואמפתיה, אבל זכה ממך לרחמים.

מישהו פתח את סגור ליבו לפניך,
אך לא הענקת לו את מה שהוא קיווה לקבל,
אלא את מה שהיה נראה לך שהוא צריך.

לא השכלת להבין שכאשר אדם טובע,
זה לא הזמן ללמד אותו לשחות.
שאדם במשבר זקוק לתמיכה,
ולא להקמת ועדת חקירה והפקת לקחים.

שחמלה בה חפץ – היא כזו המגיעה מתוך הזדהות,
ואילו הרחמים שקיבל – הם כאלו המגיעים מתוך התנשאות.

ושעצות בנאליות אדם יכול לייעץ לעצמו,
אבל חיבוק, חיבוק הוא חייב לקבל ממישהו אחר.