להיות הורה למתבגר זה לא לאבד את הסבלנות מול הדקלום הקבוע של שלוש המילים החביבות עליו: "בסדר", "כלום" ו"סבבה", ולא להיבהל ממשפט המחץ: "חאלס אמא, תפסיקי לחפור".

טוב לו לדעת שאנחנו מתעניינים בו והוא לא היה רוצה שנפסיק. לפעמים הוא משחק אותה קשה להשגה אבל היה מתאכזב אם היינו מוותרים עליו ומפסיקים להתעניין בו.

להיות הורה למתבגר זה לראות את הבן הקטן שרק אתמול לימדת לרכב על אופניים, מצמיח פתאום זיפים ועוקף אותך בגובה. זה לראות את הבת הקטנה שלא מזמן עשיתְּ לה צמות, מתחילה להתאפר, לשים לק ג'ל ולהיראות כמו אישה.

להיות הורה למתבגר זה לגלות שתיאבון יכול להיות דבר אינסופי וכמות האוכל שמצליחים לדחוס בארוחה אחת היא פשוט עצומה. כמובן שזה לא מפריע לרעב לחזור אחרי חצי שעה.

להיות הורה למתבגר זה לבקש עזרה בבית ולא להיבהל כשנתקלים בפרצופים או ויכוחים. המתבגר עושה את התפקיד שלו מצוין. כדאי שגם אנחנו נמלא את תפקידנו כהורים ונעמוד על כך שימלא את חובותיו הבסיסיות. זכרו! מי שתורם לבית ולמשפחה יאהב וירגיש מחובר אליהם הרבה יותר. 

להיות הורה למתבגר זה לא להתבלבל מהמשפט "לכ-ו-ל-ם מרשים לחזור אחרי שתים-עשרה / להחזיק אייפון / לנסוע לשבוע טיול ברמת הגולן...". יש מצב סביר שברגעים אלו ממש אותו משפט נשמע בעוד שלושים בתים של חבריו לכיתה. ובכל מקרה, את הילד הזה אלוקים נתן לנו ולא לכ-ו-ל-ם.

להיות הורה למתבגר זה להבין שבכל גיל אנחנו משמעותיים עבור הילדים שלנו, אבל הצורה שבה זה מתבטא משתנית.

בגיל צעיר אנחנו פשוט קובעים עבורם מבלי להיכנס לדיונים והסברים. "כַּנֵס עכשיו להתרחץ. נקודה".

כשהם מתבגרים גדל הצורך בשיח פתוח ובניסיון להגיע להסכמות.

גם כשהם כבר ממש גדולים הם עדיין זקוקים שנשקף להם ונצביע על שיקולים שאינם רואים. בזכות זה יקבלו החלטות נכונות יותר.

להיות הורה למתבגר זה להאמין שגם אם נדמה שמה שהכי חשוב לו ומשפיע עליו זה החברים, הסניף ואינטרנט - ההשפעה שלנו עליו עדיין עצומה. אין לו עוד הורים בעולם מלבדנו.

להיות הורה למתבגר זה להיות מסוגל להציב גבולות ויחד עם זה לדעת שגם כשהוא חוצה אותם הוא לרוב לא מתעלם מהם לגמרי. הוא משתדל לשמור איתם על קשר עין, גם אם לקח כמה צעדים שמאלה. אמרתם לו לחזור עד אחת עשרה? יש מצב שהוא יחזור בשתיים עשרה וחצי אבל כנראה שלא בחמש.

להיות הורה למתבגר זה גם כיף. אפשר לנהל בשולחן שבת שיחות על רמה ולדון על נושאים אקטואליים ולא רק להקריא את הדף שחילקה הגננת יפית ולעשות קולות מתפעלים מציורים מקושקשים.

הורה למתבגר גם לא צריך לחפש שעה בייביסיטר ולשלם לה 30 שקל לשעה. בא לכם לצאת לדייט זוגי? לכו על זה. יש מי שישמור על הקטנים בבית.

להיות הורה למתבגר זה לא להתעצבן כשהוא מבלה שעה במקלחת או כשהיא מודדת כל הצהריים בגדים מול המראה. הם מגלים את עצמם ואת גופם וגם חשוב להם להיראות במיטבם כשיפגשו את החבר'ה.

להיות הורה למתבגר זה לזכור שלא פחות ממה שקשה להיות הורה לאחד כזה, קשה להיות כזה בעצמך. להיות רק בן 14 או בת 16, בתוך עולם פוסט-מודרני סוער ומבלבל כשאתה מוצף בהורמונים ועטוף בחצ'קונים זו משימה לא קלה. אם אתה גם דתי – האתגר גדול עוד יותר. מוטל עליך לחבר בין שני עולמות של קודש וחול שלפעמים ממש לא מסתדרים ביחד.

להיות הורה למתבגר זה לזכור שגם אתה היית פעם בגיל הזה. גם ההורים שלך קיטרו אז "מה זאת ההתנהגות הזאת?!" ו"מה ייצא ממנו ככה?!", ובסוף יצאת לא רע בכלל ואפילו די דומה להורים שלך. אז מסתבר שאפשר להירגע. בעזרת השם גם המתבגר הזה עוד יביא לך הרבה נחת.

להיות הורה למתבגר זה עוד הרבה דברים. רוצים להוסיף אחד משלכם?

*לסדנה החדשה של הרב יוני לביא לבנים בגילאי 12-14 לקראת גיל ההתבגרות - https://katzr.net/a27887

 

והברקוד: 
image.png