אודות המחבר


הרב אבי שפרן

הרב אבי שפרן משמש כמנהל לענייני ציבור של אגודת ישראל באמריקה.

יש שם מישהו!

מתברר שחולים שנחשבו 'צמחים' שומעים וחושבים.

ציפיות גדולות

ההשלכות הרוחניות של אפקט הפרפר מדגישות את חשיבותה הבלתי-רגילה של התחלת השנה.

מעשים מביכים

כשיהודי עושה דבר טוב, הדבר משפיע לטובה על כל עם ישראל, וכך גם להיפך.

כוחו של כל נדרי

להגיע אל המהות היסודית האמיתית שלנו.

קרקורים, נפנוף כנפיים ותפילות – על מנהגי הכפרות ו'התשליך'

על מנהגי ה"תשליך" וה"כפרות" ומשמעותם הרוחנית.

מנת המשכל של העם הנבחר

מחקרים מראים שמנת המשכל של היהודים גבוהה משמעותית מזו של שאר האוכלוסייה בעולם, אך מה שחשוב אינו מנת המשכל שלנו, אלא מנת הצדקות.

טבעו של הטבע

מה ההבדל בין טבעי לנסי? ומדוע במקורות הקבליים מחשיבים את יומו האחרון של חנוכה בתור הסיום המוחלט של ימי הדין הפותחים את השנה היהודית?

זעמו של אתיאיסט

אני לא חושב שאתיאיסטים הם אנשים רעים, או שהדתיים בהכרח טובים, אך אם ערכי המוסר הופכים לחסרי משמעות, כיצד אמור אתיאיסט מושבע להגיב מול אי צדק?

על יצורים ועל מורים

הרהורים אודות המכרסם המוזר של הרמב"ם וגבולות המדע.

לא רק "איך איבדנו", אלא גם "מה איבדנו"

אתרי ההנצחה של השואה לא הצליחו להעביר מסר חיוני: יהודי אירופה לא רק מתו; הם גם חיו.

מוסריות ואתאיזם

אם הברירה היתה בין אחד המאמין שאין סיבה עליונה לחיי האדם לשני המאמין שיש, אני יודע במי הייתי בוחר.

חסרי הנשמה

היוונים לא קיבלו את המושג, נשמה. אך בכך החברה הופכת להיות - במשמעות העמוקה ביותר של המלים - חסרת נשמה.

שִכתוב ההיסטוריה הגדול

אל מול ההסתערות האחרונה על העם היהודי ועל ההיסטוריה שלו, מקבל תשעה באב משנה תוקף בשנה זו.

חסרי הנשמה

היוונים חשבו שהגשמיות היא מטרת חייו של האדם. אך עם ביטול מושג הנשמה, החברה הופכת להיות – במשמעות העמוקה ביותר של המלים – חסרת נשמה.

סוגיה בוערת: הקרמטוריום הישראלי חזר לפעולה

התיעוב היהודי לרעיון שריפת גופות, קודם לפשעי הנאצים. עמדת התורה לקבור את גופות הנפטרים, מבוססת על כיבוד צלם האדם, קדושת גופו ואמונה בתחיית המתים.

סופר כוחות

דווקא בשנים בהם היה משותק בכל גופו, גילה כריסטופר ריב כוחות גבורה עילאיים.

במה טועה א.ב. יהושע?

המשכיותו של העם היהודי תלויה באחיזתו במסורת היהודית, ולא במאפיינים תרבותיים.

רכבות

כשחושבים על כמה מהבעיות שעמן היו צריכים יהודים להתמודד בעבר, החיים שלנו מקבלים פרופורציה קצת שונה.

קרקורים, נפנוף כנפיים ותפילות – על מנהגי הכפרות ו'התשליך'

על מנהגי ה"תשליך" וה"כפרות" ומשמעותם הרוחנית.

רוצים לדעת יותר?

הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו

מדיניות פרטיות