אודות המחבר


סיון רהב מאיר

 

רצון אמיתי מהשטח

כל המעשים ה"קטנים" האלה בחיינו, כל ההחלטות הטובות הזעירות, שהן לכאורה לא-דרמטיות, כל אלה יכולים להיות בסוף הדברים המשמעותיים והמשפיעים ביותר

איים בזרם

יש קול פנימי שמדבר אל כל אחד ואחת, אבל רוב העולם מסרב להאזין ובורח מהייעוד שלו. אברהם שמע את הקריאה והפך ליהודי הראשון, לעולה החדש הראשון, למאמין הראשון.

משק כנפי ההסטוריה

כל אדם חייב להיכנס מדי פעם לתיבה, למקום שבו הוא נמצא ב־100 אחוז, בלי לחשוב על מה שמחכה לו, בלי לתעד ולשתף. להתנתק מהמבול.

הגיבורים של מלחמות חיינו

החודש האחרון חשף מי הם הגיבורים האמיתיים של התקופה, שראויים להרבה יותר הערכה ממה שהם מקבלים.

על כתפי יחידים

נראה שאנחנו חיים בעידן שבו בכל רגע כותרת דמיונית לגמרי יכולה להפתיע, ובכל זאת – יש חשיבות אדירה לאחריות האישית שלנו בתוך כל האירועים.

קבלות קטנות

אם יש בנו תסכול שאנחנו לא מצליחים להיות טובים יותר - זה אומר שאנחנו מנסים, שיש לנו אמון בעצמנו ובעולם, שלא התייאשנו, שסירבנו להשלים עם החסרונות שלנו

חינוך, אבל פחות

החגים הם־הם החינוך. להפסיד אותם זה להפסיד נדבך בנפש - החל ממה שמקבלים בגיל צעיר בבית הכנסת ועד למפגש ולסעודה המשפחתית בחג. ראש השנה הוא חלק מהחבילה החינוכית הבסיסית של כל ילד

מחדל נתב"ג? מחדל בג"צ

מה עם זכות היסוד ושמה חיים ובריאות וכלכלה ולימודים?

נס גדול היה פה

אנשי צוות התקשרו לבני משפחותיהם כדי להיפרד, מבשרים להם שלא יחזרו הביתה ומוסרים את אהבתם

ליד המכולת ביבנאל

כיוון שכל ישראל נחשבים כגוף אחד, הרי ממילא מוכרח להיות שכל אחד ירגיש את כאבו של הזולת

כיבוי מאורות

שלושה ענקי רוח של העם היהודי הלכו לעולמם בשנה זו. כל אחד בסגנונו השונה, העניק השראה למיליונים. הם לא הסתגרו במגדל השן אלא השקיעו זמן, מרץ ומחשבה בשביל הזולת

וקברניטיה נרדמו כולם

אמנם "תקווה היא לא תוכנית עבודה". אבל לכל תוכנית עבודה צריך להוסיף גם תקווה, אמונה ואופטימיות

שיא אולימפי-סי

יהיה עצוב אם דווקא בשם ערכים נעלים, תתחיל השתקה מסוג חדש

בשביל לא להתקלקל בעצמי

רוני דניאל, הפרשן הצבאי הוותיק והאכפתי, נפטר אתמול במפתיע מדום לב בגיל 73

בשדרות כבר הייתם?

בואו נלך לראות עם מי אנחנו מזדהים

לשים דברים בפרופורציה

יש פער אדיר בין הכותרות של הבוקר לבין איך הדברים ייכתבו בספרי ההיסטוריה

בשולי המשילות

אחרי תשעה באב, לא כדאי לדבר רק על מה שאיבדנו, אלא על מה שמצופה מאתנו

רגעים אפורים

עצת האשה שמולכת קרוב ל70 שנה: "להשקיע בקשרים אנושיים"

לבחור נכון

כל הטוב וכל הרע של העולם מחכה לילדים שלנו בחודשיים הקרובים

שוברים את הכלים

ארבעה דברים על י"ז בתמוז

להתרפק על היחד האנושי

בואו נאמץ את המנגנון הזה: להסתכל על המציאות ולומר תודה.

מכבדניק

היום, ג' בתמוז, יום השבעת הממשלה החדשה, הוא גם יום פטירת הרבי מלובביץ'. 27 שנים חלפו. כל כך הרבה דברים אפשר ללמוד ממנו, דווקא היום:

על מטרות ואחדות אמתית

ההחלטה איך לפרש את הדברים – מהמדבר ועד לרגע זה – היא שלנו

העבר והעתיד

מאיפה שואבים את הכוח להיות במיעוט?

רק שלא נתרגל.

עיר גדולה לא יכולה לחיות ככה לאורך זמן, אין סיכוי. העיר תתפרק, העסקים יקרסו, התיירות תיעלם, התושבים יעזבו. המדינה לא יכולה לעמוד בזה

בדיוק כמו אז

אם אנחנו נשתוק – אנחנו יהודי הדממה...

עדיף לשנות קו

זו לא תחרות מי האומלל של המזרח התיכון אלא להפך, מי החזק והצודק שמספר סיפור של בנייה ולא של פירוק, של חיים ולא של מוות

לחזור לאמיתות היסוד

אחדות היא לא קלישאה. סולידריות היא לא קיטש. אלה תרופות מצילות חיים

אלה הם חיינו בזמן האחרון

אם האחדות והסולידריות בינינו תגבר, גם הביטחון מול אויבינו יגבר

ייקוב הדין את ההר

אלה מסקנות ועדת החקירה הקטנה והפרטית שלי

תרבות שמקדשת חיים

המסר הכי זועק הוא פשוט לשמור על כללי בטיחות. לדאוג לאמצעי ביטחון אלמנטריים. לא לזלזל, הן המשטרה והן הציבור החוגג

סמכות הורית אחרי קורונה

חינוך הוא דבר יקר ומלא משמעות, אפילו שהוא אפור ושוחק יותר ממה שקורה אצלנו בעבודה או ברשתות החברתיות

מחזה פלאי

אנו כאילו מנסים להגדיר את הנס תוך כדי התרחשותו. מה אנחנו בונים פה? מה ישראלי בעיניך?

קו הקוטן

את הלקח גם אנחנו יכולים ללמוד, כי גם בתוכנו מתרוצצות הקטנוניות לצד הגדולה, נאבקות תמידית

על נעורים, אמונה ודור שני לשואה

ערב יום השואה, מאות בנות ראיינו ביחד איתי בסדנת "נפגשות" את חוקרת השואה, ההיסטוריונית אסתר פרבשטיין. הנה חלק מהדברים שאמרה:

דף חדש או חזרה לשגרה?

עכשיו זה הזמן, וזה תלוי בנו. האם נצא מעבדות לחירות

האביב של העולם כולו

תובנות רלוונטיות מליל הסדר

להוציא את המוח לחירות

השעבוד הזה אינו גזירת גורל. אפשר וצריך להתאוורר, להתרענן, לשחרר את הראש לעיסוק בשלל נושאים אחרים

אפקט איקאה

בבניית המשכן- לעם יש משימה, יש חזון, אין להם זמן לשטויות. הניסים הוחלפו במעשים

לא לחזור לשגרה, אלא לעלות רמה

כולנו מנסים לאסוף את הרסיסים האלה, את הזכרונות הנמסים. שאלות אבודות מחפשות תשובה

יוצאים לחרות

בואו נבדוק למה אנחנו משועבדים, מה מגביל אותנו ומפריע לנו, ובכל יום לתת פייט לעבדות הזו. כחודש עד פסח

לכל מתנגדי החיסון

התורה לא מאריכה כשמדובר על יצירת הקוסמוס כולו, אבל מאריכה כשמדובר בבניית המשכן, במה שהאדם עושה ופועל ומתקן בעולם הזה

כשהדרך מתארכת

שכל אחד יחשוב בסוף שנה זו, אם הוא לא רוצה לרענן את עולם התוכן שלו, לתת לנפש עוד דברים?

לוחמה בשטח בנוי

עלינו למצוא מה התפקיד הזה שלנו, להיות מועילים, לשאול את עצמנו: לאיזו מטרה אנחנו קיימים? מה משמעותי בחיינו?

תמיד לשאוף קדימה

יציאת מצרים מסמנת לנו כיוון תמידי בחיים, למרות הקשיים והמגבלות: למעלה

כתף אל כתף

אולי נפתור לא רק את הקיטוב סביב הקורונה, אלא גם את הבעיה הבסיסית של העם בתקופתנו

הגבלת יבוא

מה שעובר על ידידתנו הגדולה הוא עצוב, ולא כל טרלול אמריקאי צריך לאמץ ולייבא לכאן בכוח

כשאנחנו במיטבנו

מול אלימות עלינו לדגול בגישה אחרת: להקשיב לזולת בלב חפץ ופתוח. להקשיב לעצמי, להרפות, להוסיף חיים.

על נחיתת פולארד בארץ

סיפור של יהודי שחוזר הביתה

רוצים לדעת יותר?

הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו

מדיניות פרטיות