אודות המחבר


סיון רהב מאיר

 

עולם חסד יבנה

כשלונה של האנושות מושרש באנוכיות וניצול, תיקונה תלוי בחסד ונתינה

צומת ה-טי

בכל הקשור לפוליטיקה, לא כדאי לייבא את השיח מארה"ב הנה. בנינו כאן משהו אחר, טוב יותר

מה יישאר ביום שאחרי?

סיכום חגי תשרי שלא הכרנו

השקופים

אלה ארבעת המינים שלי, לסוכות תשפ"א

קפסולות של זהות

נדמה לי שמדינת ישראל צריכה בדחיפות את יום הכיפורים

שיפה ושונה תהא השנה

אומרים שבשנה חדשה צריך להתחדש, לזוז, לא להישאר אותו דבר. נדמה לי שזה בדיוק מה שעשינו בראש השנה תשפ"א

זה לצד זה

אנחנו מרבים לדבר על אחדות בינינו, אבל מתייחסים רק למי שכאן איתנו בהווה. האחדות שלנו, הגורל שלנו, כולל גם את כל מי שהיה ויהיה

המשמעות והאחריות

מילת המפתח היא משמעות. כשעושים משהו משמעותי, זה נותן סיפוק

טיק טוק טיים

עם כל הכבוד לנסיבות המורכבות, לא יכול להיות שזה הפתרון שאליו הגענו.

פנימה ולמעלה

נדמה לי שמעולם לא אמרנו "שנה טובה" וכל כך התכוונו לכך

צריך לחשוב כל הזמן

אנחנו נלחמים כעת עבור אותם 20 אחוז. שגם הם, למרות שאינם בני 60 פלוס, הם "קבוצת סיכון".

להיות רווק/ה

אחרי כל הדיבורים בט"ו באב על המתחתנים, אולי בעצם צריך היה לכתוב על רווקים.

סליחה

15 שנה להתנתקות, נבקש סליחה על שיימינג שנעשה לציבור שלם.

מסירות לזולת

ובכל שיחת טלפון מוודאים שהבידוד לא משפיע יותר מדי לרעה על הנפש. אחת הסיבות שהנפש בסדר היא הטלפונים האלה.

מדיניות קורונה

להודות על כל יום שקמנו בריאים, וצריך מדיניות לעתיד שתיטיב לנווט את הספינה מלמעלה מתוך שיקול דעת

מי הזיז את השטריימל שלי?

האם גם אני קצת עפר שלח? אני לא רוצה לכתוב כאן נגד חבר הכנסת שלח, שהתפרץ על שני עיתונאים חרדים

להיות שגרירים

יש אינספור דרכים למנף את התפקיד לעידן הזה ולספר את הסיפור היהודי־ישראלי־ציוני המדהים בדרכים חדשניות.

השמיים הם הגבול

זה צריך להיות ה-פרויקט המשותף שלנו כרגע, ה-נושא שבו אנו עוסקים.

חזון שנפרץ

אוסף רגעים, פלאשבקים, משפטים, מפיהם של אחים ואחיות משני צידי האוקיינוס.

ותלך רות. לא לבדה

נעמי, רות ובועז מראים שאפשר גם אחרת, והופכים את הכיוון שאליו האומה כולה מתדרדרת.

תפקידי הממשלה החדשה

ידענו לכנס מסיבות עיתונאים דחופות בשמונה בערב כדי להסביר איך להתעטש ואיך ללחוץ יד בנגיעת מרפק. עכשיו צריך להסתער באותה רצינות על הנפש שלנו.

לחזק לפני שהמצב מתדרדר

עלינו להיות רגישים ועירניים במיוחד. לטפל, לחזק, לא להזניח מצוקות.

על כנפי הקורונה

אי־אפשר לשכוח שאחינו בתפוצות מתמודדים עם משבר חסר תקדים

מה צריך לעשות לפני שמתים?

א-לוהים לא שייך לדתיים. הוא משאב שזמין לכם ברגע זה. שירות הלקוחות שלו זמין 7/24, כולל בשבת.

במדינת היהודים אז והיום

התקופה הזו עלולה לשבור את גופנו, אך היא אינה צריכה לשלוט במוחנו.

אסור שיימאס

בעתיד יוקמו מוזיאונים לזכר הקורונה בטח גם מוזיאון יהודי יוקם. הוא יתעד שמירה על הגחלת לא מול נאצים או קומוניסטים, אלא מול וירוס.

עכשיו הזמן לנצח, לא להתנצח

דור שלם של צעירים מטפס על הקירות משיעמום וחוסר מעש, לא יודע מתי ישוב לאיזושהי שגרה ברוכה. מיליוני ישראלים חוששים בצדק ממשבר כלכלי, נפשי ובריאותי.

הלילה הזה כולנו מבודדים

מדהים איך הקורונה חשפה את האהבה שלנו ללילה הזה. את הרצון להיות יחד, לא לוותר על אף משתתף, להעביר מדור לדור את הסיפור המשותף שלנו.

הגיע הזמן לחזור הביתה

כולנו זוכים לקראת חג הפסח לטעימה מאותה הליכה בדרך לא זרועה, שבה אתה מרפה ומבין שלא אתה מנהל את העניינים.

יושבים על המשבר

אתה יכול לתרגם את המצב הנוכחי למחשבה שאתה לבד, אתה בודד, ואתה יכול לומר: רגע, אני נותן לעצמי את הרגע הזה במתנה.

מבלאגן הקורונה לליל הסדר

תלמידי ישראל (וגם ההורים שלהם :) ) במיוחד עבורכם!

מאבק מול הרשע

"קשה לנו לסמן את הרוע, אבל זה התפקיד שלנו". נאום השגרירי לפני קריאת המגילה

להמשיך את השושלת

היום, מחר, יחד. בואו נבנה גשרים כדי להמשיך להיות יחד. עם ישראל חי.

ממשלות אחדות קטנות

את אמזון אפשר לייבא, אבל בתחום הפוליטי אני ממש מתפללת שלא נהיה אמריקה

דוכן המנצחים

עמוק בפנים, אנחנו קשורים לסמלי הזהות שלנו הרבה יותר ממה שנראה בדרך כלל, במבט שטחי.

היו שופטים בירושלים

לא תמיד קל ליישם את ההוראות שהפכו לקוד מוסרי בסיסי עבור רוב האנושות

טו' בשבט בעידן ה"כאן ועכשיו"

צריך לשתול ולטפח תהיליכים איטיים ונסתרים, שמתפתחים מתחת לפני השטח, ולהתאזר בסבלנות.

עסקת מאה ושמונים המעלות

ככל הנראה "עסקת המאה" לא תושלם. הסיכוי שהתוכנית שהוצגה השבוע בבית הלבן תתממש בשטח כפי שהיא - אפסי. אז מה בכל זאת היה כה דרמטי בשבוע הזה? מה למדנו?

למי קראת שמרן?

בסיס הזהות שלנו הוא מאבק בטבע ובשגרה, וחתירה תמידית לשינוי.

אולי אפשר גם אחרת?

אמנת אדלשטיין לשיח הציבורי: את החושך מגרשים על ידי הדלקת אור.

באנו לעולם כדי להיות יהודים

על כל יהודי, נגזר להיות פעמים רבות כמו דג מחוץ למים, לחיות בעולם גשמי אבל לשמור על חיבור למקור מים חיים.

מיעוט בתוך הרוב הנוצץ

יש רק ארץ אחת בעולם שבה המסיבה היא המסיבה שלנו

המשימה: לא לעשות כלום

אל תחמיצי. אל תהרסי את הרגעים האלה בעשייה

חנוכה בדור השפע

למעלה מ-74% מהישראלים מדליקים נרות חנוכה, לפי הסקר האחרון. איך שומרים על ערכים וזהות בדור שאין שום תוקף ועריץ מבחוץ המאיים עלינו?

תהודת זהות

ישראלים יורדים מתחילים להכיר בפעם הראשונה בכך שהם ירדו מהארץ. שהילד לא ישראלי. הוא יהודי, הוריו מישראל, וצריך לבנות לו זהות".

זמנך תם

פנינים מפיה של גאולה כהן, ז"ל.

עוד ניצחון מתוק שלי

אז הנה ניסיון לדבר על משהו אחר: חידון עולמי לילדים ולהורים וסיום התלמוד במסגרת ה"דף היומי".

די להסטה

זו הייתה שנה שבה הסיטו את תשומת ליבנו מהדברים הבוערים באמת.

שלושת ההרגלים

שלושה תהליכי עומק איטיים חדרו לחיינו בלי משים. צריך לפחות להתבונן נכוחה במצב, להכיר בבעיות ולנסות לתקן.

רוצים לדעת יותר?

הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו

מדיניות פרטיות