אודות המחבר


הרב לורד יונתן זקס

הרב ד"ר יעקב צבי (יונתן הנרי) זקס, (נולד ב-8 במרץ 1948) כיהן כרבה הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013. ב-2005 הוענקה לו אבירות, וב-2009 צורף לבית הלורדים בתואר הברון זקס מאולדגייט. הוא פעיל בדיאלוג בין-דתי בממלכה ועוסק בחשיבותה של האמונה היהודית בעולם המודרני, נושא עליו חיבר ספרים רבים.
 
מאז פרישתו מתפקיד הרב הראשי הוא משמש כפרופסור בקינג'ס קולג' בלונדון, באוניברסיטת ניו יורק ובישיבה יוניברסיטי.

ברכתה של האהבה

במפגן פומבי זה של אהבה, של בקשת "הטוב המשותף", נתנו הכוהנים דוגמה לעם. הם עודדו את יצירתה של חברה שבה כל פרט מבקש את רווחת הכלל – וחברה כזאת היא מבורכת

חברה שוויונית בסגנון יהודי

חכמים הבינו כי דבר עקרוני מאוד נולד בהר סיני, דבר שהחיים היהודיים עומדים בסימנו מאז ולתמיד. זוהי הדמוקרטיזציה של הידע.

כוחה של קללה

המקל הוא כלי-הנעה חזק מהגזר. הפחד מפני הקללה עשוי להשפיע על התנהגותנו יותר מרצוננו בברכה.

אי-ודאות רדיקלית

בסוכות השבריריות הללו, החשופות לפגעי הטבע, רכשו בני ישראל את העוז לחיות עם אי-ודאות.

אתיקת הקדושה

תפיסת הבריאה כמלאכת-אהבה אלוהית,רואה את כל בני האדם – את עצמנו, את רענו ואת הגר – כעשויים בצלם אלוהים; ומן הטעם הזה היא דורשת מאיתנו לאהוב את הרע ואת הגר כמונו.

מילים שמרפאות

ביהדות, ההאזנה היא האמנות הדתית הנשגבת. דיני לשון הרע אקטואליים ונחוצים כיום מאי פעם

יהדות של שתי ההמיספרות

ההפטרה היא מוסד עתיק, בן אלפיים שנה לפחות. נסיבות הולדתו שנויות במחלוקת בין החוקרים. יש הסבורים...

הקורבנות בעיני הנביאים

אנשים עלולים לחשוב שיש שני מתחמים מנותקים: המקדש, מקום עבודת האלוהים – וכנגדו העולם שבחוץ, שבו מתקיימים היחסים שבין אדם לחברו.

קהילות וקהלים

# אין גבול לתועלת שאפשר להשיג בכפר כשכולם מתקבצים סביב מטרה משותפת. לעומת זאת, יש תופעות שגוררות אותנו להתנהגויות של קהל, לא של קהילה.

משה מתיר נדר

סוד כוחו של "כל נדרי" הוא זכרו של אותו רגע המתואר בפרשתנו, שבו משה עמד בתפילה לפני האלוהים ושכנע אותו למחול לעמו

מדוע הכיר הנשיא הארי טרומן במדינת ישראל

בדומה לאדי ג'ייקובסון, האל קורא לכל אחד ואחד מאיתנו, באמירה שיש משהו שרק אנחנו יכולים לעשות

להתרשם ממלבושים

# האסתטיקה והוויזואליה הן דרך לעורר רגשות יראה.

מה אנו מקבלים כשאנו נותנים?

אנחנו מרימים דבר-מה כדי לתיתו לזולת – אבל בזאת אנו מרימים את עצמנו.

נעשה ונשמע

המאחד את היהודים – או לפחות אמור לאחדם – הוא המעשה, לא המחשבה. אנחנו עושים אותם מעשים, אך מבינים אותם בצורות שונות.

ברוך השם – מפי הגוי

אלוהים הוא אוניברסלי. כזו היא האנושות כולה שנבראה בצלמו. אבל ההתגלות והברית בהר סיני הן פרטיקולריות. הן שייכות לסיפור שלנו, לא לסיפור האנושי האוניברסלי.

אין כבר דרך חזרה

אומץ איננו היעדר פחד. אומץ פירושו להרגיש פחד – ולפעול בכל זאת.

הסיפור שלנו על עצמנו

אם אנחנו הננו הסיפור שאנו מספרים על עצמנו, כי אז זהותנו תישמר לנו כל עוד יחיה הסיפור.

הכבדת הלב

עוד לפני שניגפה מצרים במכה הראשונה אמר ה' למשה: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה...

אמונה בעתיד

העתיד הוא מחוזו של החופש האנושי, שכן אינני יכול לשנות את האתמול אבל אני יכול לשנות את המחר באמצעות מעשיי היום.

אמונה, משפחה וחופש

המשפחה קודמת לכול – לארץ, לאומה, לפוליטיקה, לכלכלה, לחתירה לכוח ולצבירת העושר.

העתיד של העבר

בהניחנו להווה לשנות את האופן שאנו מבינים בו את העבר, אנו פודים את ההיסטוריה שלנו ומשחררים אותה לפעול ככוח מיטיב בחיינו.

יוסף והסכנה שבשררה

יוסף עצמו הפך את המצרים לעם של עבדים – ויצר את מנגנון הכוח הריכוזי של פרעה, שעתיד היה לשמש אותו נגד בני ישראל.

המלאך שלא ידע שהוא מלאך

כאשר בשמיים מתכננים שדבר מה יקרה, אך נראה כי הנסיבות מסכלות אותו, שולח האל לפעמים מלאך אל הארץ, להחזיר את עגלת הסיפור אל המסילה

לא ייקרא שמך עוד יעקב

אפשר לפרש מילים אלו כבקשה, כאתגר, כהזמנה: היֶה שׂר. היה ישׁר. היה אתה עצמך. אל תנסה לעקוב אחר הזולת.

מה ביקש לבן הארמי

אבותינו חוו גלות ואת היציאה ממנה – ולכן צאצאיהם ידעו שהאל יהיה איתם כפי שהיה עם אבותיהם.

מדוע אהב יצחק את עשו?

יצחק מאמין שיום אחד האהבה הזאת תעשה את עשו לאדם טוב מזה שהיה בלעדיה.

אם יש לָמָּה

אברהם ושרה ידעו שהסיפוק בחיים בא מבפנים ולא מבחוץ: מתחושה של ייעוד, של משימתיות, של הֱיוֹתם נקראים לדגל.

האמונה כחיים באי-ודאות

האמונה איננה ודאות, אלא היא האומץ לחיות עם אי-ודאות

בירה דולקת

היכן שנח השלים עם המציאות, אברהם סירב להשלים אתה

האור בתיבה

האתגר של זמננו הוא לפתוח חלונות שהעולם יאיר לנו בעדם את הבנתנו בתורה.

בראשיתה של האהבה

מערכות-יחסים הן המקום שבו האנושיות שלנו נולדת וצומחת, פורחת ומשגשגת.

מטר התורה

התורה היא אחת, אבל היא מתבטאת במגוון אופנים והשפעות ומולידה סוגים שונים של לימוד ושל תכונות.

למה נקראה התורה שירה?

המוזיקה היא שפת הנשמה, ובהגיע היהודי אל גובהה של הנשמה נכנס בשערי האחדות האלוהית.

לא בשמיים

האל קרוב אלינו. כשנדמה לכם שהוא חסר, הוא פשוט עומד מאחורי הדלת ואתם צריכים לגשת ולפתוח אותה.

באֵין שִׂמחה וטוּב לבב

היהדות היא דת של שמחה; של זכירה מאין באנו וממי נתברכנו בכל הטוב.

רווחת החיות

המידות הטובות אינן ניתנות לחלוקה. המתאכזרים לחיות הם במקרים רבים גם אכזרים כלפי בני אדם

הצו האקולוגי

"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך".

שמחת רבים

המבחן האמיתי הוא מבחנם של ימי הביטחון והשובע.

זיכרון לפני עצמאות

המבחן האמיתי של אומה איננו בהתגברות על מַשבֵּר, אלא בהתגברות על היעדר מַשבֵּר.

עַם-מְעַט

סמוך לסופה של פרשת ואתחנן מופיעה הכרזה מהדהדת שכמו מערערת על הרושם שנתקבל עד כה מדברי התורה על עם...

המורה כגיבור

המורים הם המעצבים את החברה, הם המנחילים את מורשת העבר לדורות בוני העתיד.

משמעותה הדתית של ארץ ישראל

המיוחד בארץ ישראל, כאז כן עתה, הוא היותה המקום היחיד בעולם שליהודים הייתה בו ההזדמנות לכונן חברה יהודית שלמה.

סדרי עדיפות

גורלן של קהילות יהודיות נקבע, במקרים רבים מאוד, על פי גורם אחד ויחיד: האם החליטו להעמיד את הילדים ואת חינוכם בראש סדר העדיפויות.

הכתר המוצע לכולם

בעולם שהתורה מכוננת ויוצרת, כל אחד הוא מנהיג פוטנציאלי.

ובגויים לא יתחשב

אינה עניין של גיאוגרפיה, של פוליטיקה או של אתניות. אלא של היענות לקריאה אלוהית להיות שותפיו בברית ולשמש מופת של אומה המתייחדת בדתה ובאורח חייה.

יגונו של אח

השכול עושה אותנו פגיעים. בתהום יגוננו אנו עלולים לטעות. אנחנו פועלים בפזיזות. לרגעים נוטש אותנו כושר השיפוט.

מחלוקת לשם שמיים

השכינה שורה לא בקול האחד המעומת עם קול אחר, אלא במכלול הקולות שבשיחה.

שני סוגים של פחד

האידיאל הוא שנכונן חברת מופת וחברה צריכה ארץ. היא צריכה כלכלה וצבא, שדות ומקנה, עמל ויוזמה.

מחנֶה ועֵדה

בעתות משבר אנחנו עדיין מסוגלים להיענות לקריאתה של האחרית המשותפת, ביודענו שהגורל היהודי אינו נוטה להתחלק.

רוצים לדעת יותר?

הרשמו עכשיו לניוזלטר הדו-שבועי שלנו

מדיניות פרטיות