המוטו בפרשת בחוקותי הוא תוכחה – סדרה של נבואות שליליות בנוגע למה שיעלה בגורל עם ישראל במשך ההיסטוריה – גלות, אנטישמיות, רדיפות ועוד.

ובכל זאת, אנחנו יודעים עד כמה הקב"ה דואג לנו, ושהוא לעולם לא מעניש בלי לעטוף את העונש באהבה. אז אין פלא ש"נבואות הזעם" בפרשה זו מכילות בתוכן גם ברכות סמויות.

לדוגמא, בויקרא כ"ו-ל"ג, האלוקים מבטיח ש"ואתכם אזרה בגויים". יש כאן ברכה נסתרת, משום שאם מחנה ישראל נפרד מבחינה גיאוגרפית, אז כאשר קהילה אחת נרדפת, השנייה יכולה לעזור.

בויקרא כ"ו-ל"ב, כתוב שכאשר עם ישראל יהיה בגלות, "והשׁימותי אני את הארץ, ושממו עליה אויביכם היושבים בה". גם זאת ברכה נסתרת, משום שבמשך אלפי השנים מספר רב של אימפריות כבשו את הארץ, ורבים מספור נלחמו על השליטה בה – ובאופן מדהים, אף כובש לא הצליח מעולם לישב את ישראל לצמיתות, או להפריח את שממתה. דבר שכמובן הקל על עם ישראל לחזור במאה ה-20 ולישב מחדש את מולדתו – ברכה נסתרת.

האלוקים כל כך דואג לנו, ונותן לנו את הביטחון שבחיים אין רע בלי טוב.