פרשת יתרו מספרת על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות. הדברות נכתבו על שני לוחות, שהיה ביניהם הבדל ברור: הלוח הראשון כלל מצוות שבין האדם למקום – לאלוקים – למשל: אמונה בה', האיסור לעבוד אלוהים אחרים, לא לשאת את שם ה' לשווא וכו'. הלוח השני כלל מצוות בין אדם לאדם אחר – לדוגמא: לא לגנוב, לא לרצוח...

אחד מעשרת הדברות הוא "כבד את אביך ואת אמך". היינו מצפים שהדיבר הזה יופיע על הלוח השני, עם יתר המצוות שבין אדם לחברו. אבל הוא לא. כיבוד ההורים מופיע על הלוח הראשון. מדוע?

הסיבה היא שמערכת היחסים הורה-ילד דומה למערכת היחסים אדם-אלוקים. זאת ועוד: מרגע הינקות, הדרך שבה מתייחס ההורה לילדו מעצבת את תודעת הילד לגבי התייחסות האלוקית אלינו.

לכן, תפקידו הראשון במעלה של ההורה, הוא לשדר לילד שהוא אהוב ומוערך; ייחודי ומיוחד; שדואגים לו ומגנים עליו. משום שזו הדרך שבה מתייחס ה' אל כל אחד מאיתנו.

פעם קראתי סיפור על אב שהושיב את בנו על גדר ואמר לו לקפוץ. "אני אתפוס אותך", אמר האב. הילד קפץ – אבל האב נסוג לאחור ונתן לילד לצנוח על הקרקע. כאשר הביט הילד לעברו עם דמעות בעיניים, אמר לו האב: "רציתי ללמד אותך שיעור חשוב: אף פעם אל תסמוך על אף אחד!"

זה בדיוק ההפך ממה שהתורה רוצה שנלמד את ילדינו. מעל לכל, הורה חייב להעניק לבנו תחושת ביטחון עמוקה, ולטעת בו את המודעות התת-הכרתית שעם אלוקים – אנחנו אף פעם לא לבד.