פרשת שופטים אומרת שהמלך היהודי צריך להיות צמוד תמיד לספר תורה. עד כדי כך, שאותו ספר תורה היה נכתב במיניאטורה, ונקשר לזרועו של המלך.

מה הייתה המטרה בהחזקת ספר התורה המיוחד הזה?

מלכות היא עוצמה אדירה: המלך יכול לגבות מיסים, לעקל קרקעות ואפילו לגזור הוצאה להורג. ספר התורה הזה משמש אמצעי הגנה נגד גאווה וניצול לרעה של הכוח. הוא משמש תזכורת תמידית לכך שהאלוקים הוא מקור העוצמה שניתנה למלך בשר ודם – ומעל לכל, שה' הוא המלך האמיתי.

יותר מזה: מכיוון שהמלך שומר תמיד את ספר התורה לצדו, הוא יכול לנצל כל רגע פנוי כדי ללמוד מהכתוב בו. כפי שאנו יודעים, דוד המלך היה קם מדי לילה בחצות כדי ללמוד תורה.

אנחנו יכולים ליישם את הרעיון הזה גם בחיינו האישיים. לכולנו יש עמדת כוח כלשהי – בין אם בעבודה, בחברה, או אפילו במבנה המשפחתי - וחשוב שנישמר מפני ניצול לרעה של כוח זה. הקב"ה רוצה עולם שבו כל בני האדם ידאגו זה לזה – ולשם כך הביא אותנו למעמד שבו אנו נמצאים. עמדת הכוח מעולם לא נועדה לתועלתנו האישית; זהו הכלי שהעניק לנו הקב"ה כדי שנוכל להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר.

אנחנו צריכים לנסות לזכור תמיד מהו בסופו של דבר מקור הכוחות כולם. הלקח הזה מתאים במיוחד כאשר ראש השנה עומד בפתח – יום שבו אנחנו תוקעים בשופר כדי להמליך את המלך בהא הידיעה – מלך מלכי המלכים.