הנביא ישעיה מתייחס לעם היהודי כ"אור לגויים", ואין זה סוד שהיהודים אכן השפיעו השפעה חיובית על העולם. כפי שכתב מרק טווין על היהודי:

"תרומותיו לרשימה העולמית של האנשים הגדולים בספרות, מדע, אמנות, מוסיקה, כלכלה, רפואה והלימוד המעמיק - גם הן הרבה מעבר לכל פרופורציה, יחסית לנחיתותו המספרית".

תחשבו על זה. טבעי שיהיה עם זה או אחר שתהיה לו השפעה גדולה בעולם, אך לעולם לא נצפה לכך מאומה שהיא רק "מתי מעט". הסתירה הזאת קוראת תיגר על כל נורמה סוציולוגית. יותר מזה: באופן טבעי לא היינו מצפים כלל שאותה אומה קטנה תצליח לשרוד כשהיא מפוזרת ומעורבת בעמים אחרים, לשמור על ייחודיותה ולא להיטמע – במשך אלפיים שנה! אבל התורה מבטיחה מראש שזה בדיוק מה שיקרה (דברים ד' כז'):

"ונשארתם מתי מספר בגויים, אשר ינהג אתכם ה' שמה".

ואכן, ההיסטוריה היהודית אף פעם לא פעלה לפי הכללים. לפני אלפיים שנה, ביום תשעה באב, החריבו הרומאים האדירים את בית המקדש והגלו את היהודים מארצם. אילו הייתם אומרים למישהו באותו זמן: "אני מתערב אתך שעם ישראל ימשיך להתקיים גם אחרי שהאימפריה הרומית תתמוטט", מי היה מתייחס אליכם?

אבל הנה אנחנו כאן, 2,000 שנה אחר כך, חיים ופורחים בארצנו. מהו סודם של היהודים?