בפרשת השבוע מצווה אותנו התורה: "ללכת בכל דרכיו" [של הקב"ה] (דברים י"א:22). כל אדם נברא בצלמו ובדמותו של הקב"ה, מה שהופך את הקב"ה לדוגמה ולמופת עבורנו, כאשר עלינו לנסות ולהדמות לו בדרכיו.

שאיפה לשלמות

בספר בראשית (פרק י"ח), מתגלה הקב"ה לאברהם אבינו באוהלו. באותה שעה מתקרבים לשם שלושת המלאכים. אברהם מפסיק את שיחתו עם הקב"ה וממהר לארח אותם בהציעו להם כיבוד ושתייה. נשאלת השאלה, כיצד יתכן שאברהם אבינו מוותר על זכות ההתגלות של הקב"ה, לטובת הכנסת האורחים?!

נשאלת השאלה, כיצד יתכן שאברהם אבינו מוותר על זכות ההתגלות של הקב"ה, לטובת הכנסת האורחים?!

התשובה המפתיעה היא, שעדיף להתנהג כמו הקב"ה מאשר לדבר אתו. מציאותו של הקב"ה היא מציאות הטוב המוחלט והנתינה האינסופית. אנו, שנבראנו בצלמו ובדמותו נדרשים להדמות לו בהנהגותיו, וכמוהו להעניק לאחרים באופן המלא ביותר, ובאופן זה להגשים את החלק הרוחני שבנו. אברהם אבינו השכיל להגיע לרמות הרוחניות הגבוהות ביותר, משום שעשה מאמצים להדמות לקב"ה, בכך שנקט בפעולות אינסופיות של נתינה.

עדיין, האם תיתכן מציאות בה מסוגלים אנשים בשר ודם להגיע לשלמות האינסופית של הקב"ה?

התשובה היא, שלא תיתכן מציאות כזו, אך אסור שעובדה זו תעכב אותנו מלהציב לעצמנו מטרות נשגבות. למעשה, הסוד להצלחה היהודית, הוא שאנחנו תמיד שואפים ל...שלמות.

דרכים מעשיות להדמות לקב"ה

בתיאור המצווה "ללכת בדרכיו של הקב"ה", אומרת הגמרא: "כפי שהוא רחום, אף אתה היה רחום. כפי שהוא חנון, אף אתה היה חנון".

להלן דוגמאות המבטאות נתינה אינסופית, הנלמדות מהנהגותיו של הקב"ה:

  • ביקור חולים – כפי שעשה הקב"ה לאחר שעבר אברהם אבינו את ברית המילה. (בראשית י"ח:1).

  • קבורת המת – משום שהקב"ה בכבודו ובעצמו קבר את משה רבנו. (דברים ל"ד:6)

  • מתן סיוע לרעב – כפי שעשה הקב"ה כשנתן לבני ישראל את המן במדבר. (שמות ט"ז:4)

  • ניחום אבלים – כפי שעשה הקב"ה בהופיעו אצל יצחק אבינו לאחר מות אברהם אביו. (בראשית כ"ה:11)

מעניין להיווכח שהרשימה הזו מכילה רק אספקטים של טוב-לב כלפי הזולת. אין כל דרישה להדמות לקב"ה בתוכחה או במתן העונשים לחוטאים. וזאת מדוע? מכיוון שרק הקב"ה יכול לשפוט משפט צדק. אם כך, איך בכל זאת אפשרה התורה להקים בתי דין עם דיינים ופסיקות מחייבות? ההסבר היחיד לכך הוא, שהקב"ה העניק להם את המנדט לעשות זאת. המהר"ל מפראג מסביר שהתורה מתייחסת לשופטים כאל הרחבה או שלוחה של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וככאלו אכן מותר להם לשפוט.

גיבורי העידן המודרני

כאשר אנו יש לנו עסק עם אדם אחר, הערך שצריך להניע אותנו, הוא "טוב-לב".

התורה מצווה עלינו "כי תשמור את מצוות ה' אלוקיך והלכת בדרכיו" (דברים כ"ח:9). "החפץ חיים" מציין ששני המרכיבים הללו מרמזים שמדובר בתהליך דו-שלבי. כלומר, אם נשמור את מצוותיו של הקב"ה, אז ממילא גם נלך בדרכיו.

הדגמה לקיום המצווה "והלכת בדרכיו", נוכל ללמוד מהסיפור הבא:

באירופה שלפני מלחמת העולם השניה, החלו יהודים לנסות להשיג אישורי יציאה מהמדינות בהן התגוררו, מהחשש לבאות. באותה תקופה החליט אחד מתלמידיו של הרב קוטלר לנסוע למקום רחוק, בתקווה להשיג את אישורי היציאה הנכספים. על מנת להגיע לאותו המקום היה עליו לנסוע ברכבת. באחת התחנות באמצע הדרך, הופתע התלמיד מהופעתו הפתאומית של רבו. "מה כבוד הרב עושה פה?!", שאל התלמיד הנדהם.

"מייד לאחר שהרכבת שלך עזבה, הגיע מברק שהודיע שאכן אישורי היציאה שלך יהיו מוכנים בעיר שאליה אתה נוסע", הסביר הרב קוטלר. "אז עליתי מייד על רכבת אחרת ומיהרתי אליך, כדי שתהיה יותר רגוע במשך המסע שלך!".

פני החברה כפני גיבוריה. מי הייתם בוחרים כגיבורים שלכם, ספורטאים או כוכבי מוסיקה, או שמא אנשי גבורה ומוסר?

פני החברה כפני גיבוריה. מי הייתם בוחרים כגיבורים שלכם, ספורטאים או כוכבי מוסיקה, או שמא אנשי מוסר וגבורה?

ואת מי הייתם רוצים שילדיכם יבחרו?



שבת שלום,
הרב שרגא סימונס.

מקורות:
- גמרא, מסכת שבת, דף קכ"ז ע"א, דף קל"ג ע"ב.
- גמרא, מסכת סוטה, דף י"ד ע"א.